"תקני רק מה שאת צריכה" (ואני מדברת על סכומים של 5, 10, 25 ש"ח). ועד היום (גיל 27) כשאני מתלבטת האם ומה לקנות אני נזכרת בזה (כמובן שלפעמים שאני מרשה לעצמי לקנות בלי להתחשבן על שקל פה ושקל שם, למרות שזה בא לידי ביטוי באשראי בסוף החודש), במיוחד כשאני בסטאטוס של סטודנטית ש-2000 שקל משכורת חודשית זה חלומי הרטוב. וזה תקף במיוחד בסופר- לקנות רק מה שצריך. ונכנסתי למינוס רק פעמיים אם אני לא טועה, שגם אותו אני ממהרת לכסות (והוא נוסע משכר דירה, שכר לימוד וכד', ולא מבזבוזים מיותרים). זה די מעיק לחשב כל היום כמה להוציא ומה מותר לי לקנות, מחכה ליום בו ארוויח משכורת נורמלית.

באמא שלך,תמצא חיים.

1. מהי המשכורת החודשית של " יושב ראש מחלקת החינוך הפיננסי במשרד האוצר" ? 2. האם מצב משרד האוצר כ"כ טוב שהוא מוצא משאבים לכתוב מסמך המפרט את "המיומנויות הדרושות לילדים לפי חלוקה לגילאים החל מהגיל הרך ועד התיכון" ? ( ומי יאכוף אם זה באמת המצב הרצוי ? משרד האוצר ? משרד החינוך ? ). 3. מה מטרת הכתבה ? פרסומת גלוייה לחברת "ערך עתידי" ? פרט שולי קטן : ספרים לא "שואלים, שומרים ומחזירים". ספרים קוראים !

תקנה שטויות תהיה בלי כסף. זהו סיימנו קורס. כל הכבוד. ואתם חפרתם על זה כתבה שלמה....

ולא רק בגלל הגיל... הרי ממזמן המושג הזה נשחק ואף שופד ע"י התאגידים השונים). אבל כן יפה הדוגמה עם המשחק שבו הילד מתפקד גם כקונה, אך גם כמוכר. הוא נכנס לנעליים של האנשים משני צידי הגדר. דווקא החוויה הזאת עשויה להוביל אותו בקלות רבה בעתיד להיות עצמאי בלי להסס יותר מדי.

instead of being creative, compassionate, smart and other thing that makes people better

מי שמגיע לספריה, שואל ממנה ספרים, שהיא משאילה. הילד יכול להשאיל ספר לחבר, אבל הוא לא "משאיל" בספריה. אני תוהה מה רמת ההשכלה של מי שלא יודעת דבר כזה, ולמה היא מתיימרת לחנך ילדים.