לרכוש כמויות של דולרים, להעלות את הריבית ולהסתכסך עם ארהב לכמה חודשים, בסביבה שכל הזרים ימשכו את ההון בדולרים על חשבון נפילת השקל ואז לממש את הדולרים, כאשר בניהול נכון אפשר להביא 100 מליארד שקל רווח , לעזור ליצואנים לייצא את הסחורה שלהם בזול, ועדיין להישאר עם ריבית של 3-4 אחוז

ארה"ב צריכה לעבור למדיניות של גרסאות שונות של הדולר סביבה. הרי היא כמעט יבשת עצמאית ואנחנו רואים לבד מה היורו עשה לאירופה (בנק מרכזי ורגולציות לא הצילו מעולם כלכלה של מדינה אחת - אחרת לא היו כל כך הרבה משברים פיננסים בפחות מ100 שנה). דווקא צריך ללמוד מהודו שהעלתה את הריבית. ריבית סופר נמוכה אולי מעודדת הלוואות לצרכי השקעה אך היא גם מעודדת הלוואות, נקודה. הלוואות + ריבית נמוכה = הרבה כסף שלווים ומעט מדי כסף שמחזירים. לא חסרים שוטים, בישראל ומחוצה לה, שלווים ולווים ואז אין בידם להחזיר ומה הם עושים? נכון, הסדר חוב עם הבנק. מי נדפק מההסדר? כולם חוץ מהם. מה קורה במצב כזה? תיאור קלאסי: פלוני מבוסס לווה מהבנק סכום נאה בכדי להשקיעו בחו"ל. בחו"ל נופלת הבורסה והכסף הלך לפח. פלוני אינו יכול להרשות לעצמו ליפול ואומר לבנק כי אין בידו להחזיר. הבנק מאידך גיסא מציע לו הסדר חוב ומוחק 75% מכלל החוב. פלוני משלם 25% למשך עשר שנים בהן הכסף צובר ריבית. 75% מערך החוב + הריבית על המינוס (ריבית גבוהה מאוד) מוטלים על שאר הלווים בבנק אשר מגיעים למצב שאינם מסוגלים להחזיר את הכסף שלוו = חדלות פרעון. חדלות הפרעון תופחות ותופחות עד אשר נוצר משבר במשק כי יש הרבה כסף לווי ובלי מאן דהוא כי יחזיר את הכסף. כתוצאה מכך מתמוטט לו הבנק, אשר מטיל את חובותיו על פני הבנקים האחרים אשר מתרסקים זה אחר זה כבאפקט הדומינו. כתוצאה מכך נוצר משבר במדינה. אם המדינה מובילה בכלכלה העולמית - משבר עולמי. אם פחות - משבר מקומי. כיוון שבלונג ראן משבר מקומי אכן הופך למשבר עולמי + ריבית, אין מנוס מלשנות את הדרכים. כיוון שהשינוי מגיע מאוחר מדי, נמשך ונמשך לו משבר. מגיע לו ארכיטקט חדש ומציע שיטה חדשה, אותה שיטה מיושמת ולמשך הדור הקרוב יש שקט ואז מגיע לו משבר חדש. למישהו זה נשמע הגיוני או שמשהו פשוט לא בסדר במדיניות שנוקטים בעולם המערבי כבר 90 שנה +-...?

הוא, רק הוא, ואין אדם אחר ממנו על כל הפלנטה הזו שאחראי יותר ליצירת המשבר העולמי! אותו סאמרס שהנהיג בממשל רייגן תכנית להורדת עד העלמת מסי הון, המשיך בימי קלינטון להסיר חסמים רגולטוריים על מסחר בנגזרים בוול סטריט, השתמש בהסרת חסמים זו כשהיה נשיא הרווארד לעשות טריקים בכספי האוניברסיטה ולגרום לה להפסיד לא פחות ממליארד דולר(!) על הדרך הקים מחלקת ייעוץ תחת ממשל ארה"ב שתסייע לבוריס ילצין לחלץ את רוסיה ממשבר הרובל, רק שכל חברי המחלקה היו מושקעים בחברות ענק ברוסיה... אז עכשיו אתם מציגים את הגודזילה האכזרית הזאת כאורים ותומים של הכלכלה?

כולם יודעים שלארי סאמרס הוא הגורם מספר אחת למשבר הכלכלי בארה"ב כי הוא זה שיזם את הדה-רגולציה על הבנקים עוד בממשל בוש האב ובהמשך הוא זה שפירק בתקופת קלינטון את חוק גלאס-סטיגל -אותו חוק שנכתב בימי השפל שמפריד אחזקות צולבות ובכך הוא גרם לבנקים לחשוב שהם גדולים מכדי ליפול... הוא זה שהוכיח לכולם שארה"ב דוגלת בקפיטליזם ותחרות אכזרית לעם אבל כשמדובר בבנקים, המדינה מזרימה אליהם כספי חילוץ כמו אחרונת מדינות הגוש הקומוניסטי. כך שאין אף יצור אנושי אחד בכל הכוכב הזה שאחראי למשבר הכלכלי העולמי יותר ממנו, ואתם מציגים אותו כאן כמושיע? מה נסגר???

זה לא רק משכורות. על הכל משלמים בשקלים. מים (חקלאות), חשמל משכורות וציוד (הייטק) ועוד אחרים. אם השקל מתחזק המשמעות שפתאום כשראש חטיבה גלובאלית מסתכל על עלויות התפעול בישראל, פתאום המחיר שהוא משלם על דברים מקומיים עולה באחוזים מסויימים ועולים תהיות לגבי כדאיות. לגבי תשתיות, זה נכון שאנחנו מפגרים ופה קבורים חלקים מהכלב, אבל אף משקיע לא ישכלל אותם. זה התפקיד של המדינה (קרי, לעולם לא יקרה עד שיהיה אסון). לגבי יבוא, אם נראה לך שהצרכן יראה את ההוזלה, אני חושב שאתה הרבה יותר נאיבי ממני. אבל לעזאזל עם היישור קו, זה באמת מרתיח. פה אנחנו על אותה סירה. דואגים למעט מקורבים ע"ח כל שאר העם.

תסלחו לי על דברי הכפירה שאני עומד להגיד: אין שום סיבה לשמור כיום על שער הריבית נמוך כפי שהוא. לו תעלה הריבית בשני אחוז השקל יתחזק מאוד בתוך שנה - יש שיאמרו שיגיע ל 3 שח לדולר ואולי אף יותר. והטענה היא שלא ישתלם להעסיק ישראלים ולכן ההשקעות יעברו למקום אחר. האם זה נכון? מהו שיעור מרכיב השכר ממחיר תוצרי הייצוא שלנו? בכל דונם פלפל (8-10 טון) מושקעים בעידן המודרני אולי 3 שעות עבודה (30$ אם נהיה נדיבים), ועוד המון הוצאות שעלותן נגזרת רק משיעור העלות בעולם: חממות, זרעים, טרקטורים וכדו', דלק וחשמל, מים, אריזה, רישוי בחו"ל, שיווק, חומרי הדברה, שינוע... - ברור שעלות העבודה (שנעשית בישראל במונחי שקל) במוצר הייצוא היא לא יותר מ 5% מעלותו ליבואן האירופאי. אז עלייה של 20% בעלות השכר הישראלי תהווה עלייה של 1% מעלות המוצר ליבואן. כל ענן שעבר או לא עבר בסביבה - משפיע יותר. גם כשאינטל הגיעה לקרית גת, היא הקימה מפעל ב 3 מיליארד דולר. אפשר לנחש שהשכר של כל העובדים שם לא מגיע אפילו לשיעור הפחת על הציוד הזה. תוסיפו את ההשקעה בשווי הפטנטים, באנרגיה, בתשומות הייצור, בשינוע ושיווק ותבינו שעלות השכר אינה הגורם המשמעותי (אחרת המפעל היה מוקם בסין או הודו). גם מחיר התוצר של טבע ושל כי"ל וגם הגז שיתווסף בקרוב לייצוא לא יושפעו בשום דרך מעליית תשומות השכר בישראל ורווחיותם לא תיפגע. אם כך - כמעט בכל תוצרת הייצוא (למעט תוכנה "פרופר" וכמה יצואנים קטנים מאוד) מרכיב השכר הישראלי הוא נמוך עד זניח, ולכן עלייה אדירה בערך השקל לא תביא לשינוי דרמטי ברווחיות ולהיקפי אבטלה גדולים כפי שמצטייר. לעומת זאת הכסף שישתחרר למשק (ממשקיעי חוץ, מהשקעות הנדל"ן) יעלה את הקלות לגייס כספים בשוק ההון ועשוי להניב פה השקעות הון ענקיות (תשתיות הן הפער האמיתי של ישראל מאירופה). גם הירידה בעלויות לצרכן עקב ירידת מחירי המוצרים המיובאים (דלק, חשמל, רכב, אלקטרוניקה, הלבשה...) ובעיקר ירידה צפויה במחירי הדיור יכולות לשחרר כסף רב של מעמד הביניים לצריכה ולכן להעלות את התוצר ולאזן את מפת האבטלה. אני לא אומר שהאבטלה לא תעלה כתוצאה מעליית ריבית, רק ששיעור העלייה נסבל עבור המשק הישראלי. המשק הישראלי נמצא כרגע בתעסוקה כמעט מלאה ואין מה לפחד מעלייה קלה באבטלה. אז מה העילה האמיתית להיצמדות לשער הריבית הנמוך בעולם? תנסו לחשוב מי מרוויח פה. אגב, אני אישית חושב שכולם מפסידים.

מה זה ריבית? זה שער שמשפיע על ריביות של פקדונות והלואות (וכל דבר אחר שצמוד לה). כשיש מחסור בביקוש, זה או כי: 1. לאנשים יש כסף אבל לא רוצים לקנות (כי לא צריך או האיכות זבל) 2. לאנשים אין כסף. במקרה הראשון להשאיר ריבית נמוכה זה מגוחך. איך זה יעזור בדיוק? במקרה השני, מה שעושים זה אומרים "הנה, הלוואה זה זול עכשיו". אבל ההשלכות של זה הם מעניינות - אנשים שעכשיו יקחו הלוואות (כי בריבית גבוהה יותר הם לא יכלו) לא יוכלו להחזיר אותם אם הריבית תעלה משמעותית. אם רוצים שהכלכלה תתאושש צריך הרבה כאלה, מה שאומר שמסנדלים את הריבית לרמות אפסיות להרבה זמן. משמעות נוספת במקרה השני היא שחיקה. נכון, אנשים משלמים פחות על הלוואות, אבל יותר מנתח הכסף שלהם לא שייך להם ומשלם ריבית. וזה פוגע בכלכלה לטווח ארוך. אפילו ציינו את זה בכנס. זה זוועתי בעיניי שמקריבים את איתנות המדינה (שלהם) בשם הכיסים של כמה בנקים. בקרוב אצלנו...

לכיסם הפרטי של הבנקאים. אין שום סיבה אחרת לריבית הנמוכה. הבנקים לא נותנים אשראי נוסף ליזמים כדי שיצרו משרות. היזמים, בכל מקרה, לא רוצים להשקיע, כי ה"תשואה" בבורסה עולה ועולה, בדיוק בגלל הכסף הזול שזורם לשם. אין שום תמרוץ לכלכלה האמיתית, אלא רק לערבובי ניירות.