כתבה נחמדה והכל אבל שכחת להזכיר הרבה דברים - 1. הליגות בארה"ב הם ליגות מסחריות ולא ליגות של המדינות כמה בשאר העולם 2. הליגה אנגלית שמוזכרת הרבה פעמים התפתחה בשנים האחרונות בגלל המון כסף זר שנכנס לליגה - למשל צ'לסי ומנצסטר סיטי - וכמובן רוב הקבוצות בחובות אז איפה השיויון פה? 3. ארה"ב מדינה עם המון אנשים והרבה מאוד כסף אז שיש מעט קבוצות יחסית בכל ליגה לכל קבוצה יש יותר כסף. באירופה, שהמדינות קטנות יותר ורוב המדינות עשירות פחות, הכסף הזר,לקיחת חובות ואי שיויון בחלוקת הכסף שבר את התחרות, אז נוצר מירוץ חימוש בין הקבוצות העשירות והקבוצות החלשות נפגעו. כמובן אפשר להמשיך עם הדוגמאות אבל בקיצור, הרעיון של הכתבה נכון אבל השימוש בארה"ב כדוגמה מוטעה. כל עוד יתנו לכסף זר להיכנס לליגות ולקבוצות להיכנס לחובות גדולים לא יהיה שום שיויון אמיתי.

כיום, המצב במשק לא מאפשר לאדם ממעמד הביניים מינוס להגיע למעמד משפיע במיוחד, מכיוון שהמצב שבו רוב מוחלט של הכסף מרוכז אצל אחוזים בודדים באוכלוסיה ששולטת גם ברמת המחירים, מקפיצה את המחיר כי היא יכולה. אני מניח שלא מדובר על להפוך את החברה לשוויונית חוקית, אלא להוריד את שכר הבכירים בכמה אחוזים ע"מ שאפשר יהיה לחלק אותו לשאר השכירים ולהוריד טיפה מחירים ע"מ שהכסף יקנה יותר וכך תעלה התפוקה של החברה בטווח הארוך מכיוון שיוכלו לרכוש את מוצריה יותר אנשים, גם אם בטווח הקצר יהיו פחות הכנסות.

ולא תקרת שכר מסויימת בישראל ואחרת באנגליה. היכולות הפיננסיות של קבוצות בישראל לא צריכות לעניין. מה שחשוב זה הרף העליון. לא התחתון.

אין ספק שהשיוויון במשכורות מוריד מהשחקנים שיקול בעת בחירת קבוצה (הם גם לא בדיוק בוחרים, הם נבחרים בדראפט, אבל הנקודה ברורה) וגורם לליגה שיוויונית - בעשר השנים האחרונות היו 7 זוכות שונות בסופרבולים. אבל בניגוד ל-NFL, שזו ליגת הפוטבול הבכירה וכמעט היחידה בעולם ולשחקן שלא משחק שם כמעט ואין אופציות אחרות, אם מדינה כמו ספרד תחליט על תקרת שכר שחקנים גדולים פשוט לא יגיעו לשחק שם כי השכר יהיה גבוה יותר במדינות אחרות. שחקנים כמו רונאלדו, שברור שלכל קבוצה שיגיעו אליה הם יהיו הכוכבים ויקבלו כמעט כל מה שירצו, לא בטוח שיבואו לשחק בקבוצה גדולה ככל שתהיה אם קבוצה קטנה יותר מליגה אחרת תוכל להציע להם שכר גבוה יותר.

לדעתי האנלוגיה שניתנה במאמר זה אינה משקפת את הנעשה בשוק הכללי. שחקני ה- NFL הם שכירים, ובין אם משכורתם גבוהה יותר או פחות, הם אינם נוטלים עליהם סיכון בעת שהם חותמים בקבוצה. את השכר שלהם הם יקבלו בין אם הקבוצה תנצח או תפסיד. לעומדת זאת, בשוק הכללי השחקנים הבולטים הם היזמים, אנשים שמחליטים לוותר על הביטחון שבעבודה כשכיר, ומוכנים להסתכן כדי להקים עסק. על מנת שהסיכון הזה ישתלם, הם חייבים להרוויח משמעותית יותר מכפי שהיו מרוויחים בתור שכירים. כמה יותר? זהו עניין אינדיבידואלי, שתלוי ביזם עצמו. יש כאלה שיסכנו את כספם ומרצם עבור שלושים אלף ש"ח בחודש. אחרים יעשו זאת עבור מאתיים אלף ש"ח. בכל מקרה אין זה מעניינה של המדינה להתערב! היזם הוא זה שהקים את העסק והרוויח את הכסף, וכל עוד מדובר בחברה פרטית והוא אינו צריך לתת דין וחשבון לבעלי המניות, הוא יכול לחלק לעצמו כל שכר שהוא מוצא לנכון, אפילו אם אנשים מסויימים מקנאים בו. זוהי משמעותו של השוק החופשי. ככל שמגבילים את השוק החופשי בעזרת שלל תקנות סוציאליסטיות, כך פוחת התמריץ של היזמים להקים עסקים חדשים, והשוק כולו נכנס להאטה ולמיתון. אין בכך שום ספק, ואינספור דוגמאות היסטוריות מוכיחות זאת. רוצים שיוויון? אין בעיה. הבא נדאג שלכולם יהיו הזדמנויות שוות להתחרות ולהצליח בשוק החופשי. אולם איננו יכולים לצפות להשיג שיוויון בתוצאות, משום שבאופן טבעי ישנם בני אדם מוכשרים יותר, ומוכשרים פחות.