כמה אויר ועצים לתעשיית הנייר מבזבזים אצלנו חכמי חלם, לא חבל ? איזה פתרון ואיזה נעליים. חוץ מלהגדיל את היצע הדירות מול הביקושים במשק אין שום פתרון הנתון בידי השלטון. כמות השטח הזמין לבניה ידוע ועל הממשלה לתמרץ את היזמים לבניה מוגברת ע"י הבטחת תשואה ומנגד וע"י מיסוי על קרקע זמינה שאינה בבניה. אפשר גם להקל על יבוא עובדים זרים ועל אפשרות הכנסת חברות זרות כקבלני משנה ליזמים המקומיים. בזמן מחסור, דיור בר השגה או דיור לשכירות ברת השגה הם סיסמאות פוליטיות ריקות מתוכן ותו לא. אי אפשר לשנות את כללי השוק באמצעות לולינות לשונית. בעצם אולי בסין אפשר כי אפילו ברוסיה כבר לא חופרים ככה סתם. דירות בנות השגה (המיועדות למעוטי יכולת) או דירות עבור דיור ציבורי (למחוסרי יכולת כרונים) בונים בתקופת שפל כדי לעודד צמיחה כלכלית ולא בזמן גאות כששוק הדיור בוער. ממילא השפעתם של מיעוטי וחסרי היכולת על שוק הדיור תהיה תמיד שולית ולא מפתרון בעייתם תצמח הישועה למחירי הדיור הגואים.