חשבתי שזה רלוונטי כששואלים מה מצבך המשפחתי מרוב.הפעמים ששאלו אותי

אני הגעתי לראיון בבית הספר לעיצוב כתפקיד עוזרת והמראיינת שאלה אותי לתחביביי ואם אני אוהבת לצאת בסופי שבוע ולאן..

הגעתי לראיון עבודה אחרי 4 שנים במשרד ממשלתי מכובד בעבודה מעניינת ומאתגרת. בראיון מכרה לי המראיינת כי מדובר בתפקיד של פיתוח עסקי - איתור שווקים והזדמנויות עסקיות. אחרי תחילת העבודה התברר - 90% אדמיניסטרציה ברמה הנמוכה ביותר שכלל לא תואמת את הכישורים או ההשכלה שלי. נ-ה-ד-ר

זה היה אחרי שהשתחררתי מהצבא. התראיינתי לתפקיד מנהל רשת בחברה ישראלית מוכרת. ביום המיועד התקשרה אלי המזכירה בבוקר שהסמנכ"ל לא יכול לראיין אותי, ולכן קבענו תאריך חדש לראיון.ביום שקבענו, שוב טלפון מהמזכירה שהסמנכ"ל ממש ממש עסוק ולכן צריך להתאם למועד חדש (שלישי במספר). כשהתקשרה בפעם השלישית לבקש לתאם מועד אחר, אמרתי לה שילכו לחפש את החברים שלהם. מה שעבר לי בראש שאם עכשיו הוא לא מכבד את הזמן שלי, כשהוא רוצה לגייס אותי, אז הוא בטח ובטח לא יכבד את הזמן שלי כשאהיה עובד שלו.

פעם הייתי בראיון עבודה בחברה, ואף על פי שהודיעו לי שאני צריכה לעבור מכון אבחון, פתאום ביטלו את זה והודיעו שהתקבלתי בלי אבחון. בזמן שנתנו לי את החוזה, היה הסכם סודיות דרקוני שטען שהחברה יכולה לדרוש ממני ללא הוכחת נזק סכומים כספיים גדולים ולעבור בדיקות פוליגרף שיהיו קבילות בבית משפט ועוד כל מיני סעיפים, ולא הרשו לי לקחת את החוזה הביתה לעבור עליו בנחת, שזאת גישה לגיטימית בהחלט, כמובן שלא חתמתי על חוזה עבודה מולם, ההתנהלות נראתה לי מוזרה. ממש חשוב להיות זהירים...

תוך כדי שהוא מחפש את הקו"ח שלי הוא שואל אותי שאלות על רמת הנסיון שלי על תוכנה שמעולם לא השתמשתי בה וגם לא ציינתי שהשתמשתי בה בטלפון מול מנהל כח האדם או בקו"ח שלי. בנוסף הראיון התחיל באיחור של 45 דקות. קיצר לאחר 20 דקות הוא קטע את הראיון ואמר שאין לי את הניסיון למה שהוא מחפש. ואני שואל את עצמי אז למה לעזאזל הזמנת אותי לראיון כשבכלל לא אמרתי שיש לי ניסיון בתוכנה הזו או בתפקיד כזה? זה היה כל כך ברור שהיה שם חוסר תקשורת מוחלט בין מנהל כח אדם למנהל המחלקה. ומנהל המחלקה שבכלל לא היה מוכן לראיון בכך שלא הגדיר מה התפקיד, לא מצא את קו"ח שלי, ושאל אותי שאלות שבכלל לא קשורות לניסון שלי. לאורך זמן מנהלים כאלו יהרסו את הסטארטאפ בהתנהלות שלומיאלית מול העובדים שלהם ומול לקוחות בחו"ל.

ובתמורה ליחס המגעיל הזה תקבלו משכורת מפנקת של 5500 ש״ח ותתבקשו להיות ביל גייטס הישראלי מינימום. הכתבה צודקת אבל המעסיקים בארץ מתחת לכל ביקורת. ואם את אישה, בכלל אין לך סיכוי.

הגעתי לראיון לצוות פיתוח, ראיין אותי איזה ראש צוות הזוי. ישב כל הראיון וקרא לי מיילים מול העיניים כשאני עוד מסרטט לו על הלוח (לבקשתו) ארכיטקטורות שפיתחתי. האמת שהיו לי כבר שתי הצעות שכר ביד אז לא נפגעתי. פשוט חשבתי לעצמי כמה הוא מבזה את כרטיס העובד שלו שמונח לו על הצוואר כמו איזה כלב פודל. היום אני עובד כמפתח בכיר בחברה מדהימה, אנשים מגניבים אווירה צעירה ושכר חבל"ז. אל תשכחו אף פעם: כל הבא לטובה!!!

התוצאות שתקבלו ידהימו כל אחד.

התחיל לשאול אותי שאלות לא קשורות לתחום שלי. חשבתי לעצמי מה השטויות האלה? אחרי 20 דקות הוא פתאום שואל את עצמו בכל רם. רגע אני בחדר הנכון? שואל אותי עם אני מישהו שהוא חשב. אמרתי "לא" הוא קם ויצא... עכשיו אחרי 3 שנים בחברה אני מבין שזה מקום ממש גרוע. וזו בדיוק רמת האנשים והאוירה. המון אנשים עוזבים תמיד. מקום שיש בו אוירה רעה. ולא הייתי צריך להגיע לכאן.

בחברות סטארט-אפ נפוץ למדי שאתה מתקבל כמהנדס עם מומחיות בתחום א', ותוך כמה חודשים מתעוררת בעיה רצינית בתחום אחר ואתה מוצא את עצמך עוסק במכניקה, בקרה, תנאי סביבה, תקינה, אלגוריתמיקה, ממשק משתמש או השד יודע מה. האמת, קרה לי גם בחברה בטחונית גדולה ומסודרת. להמשיך? תפקיד מצוין שלי היה כמחליף למישהו שהוחלף אחרי 3 חודשים בתפקיד (חוסר התאמה שלו). בקצור, חלק גדול מהמצבים האלו נכון לחברות גדולות ומבוססות, וגם זה בערבון מוגבל. אם יש לכם כימיה עם המנהל לעתיד, החברה נראית לכם והתנאים טובים- לכו על זה.

ובכל זאת עלינו להיתקע איתו, כפי שקורה לכל בעלי השכר החציוני במשק.

שימו לב לנקודה הראשונה. לאחרונה יש די הרבה מראיינים שמאחרים לראיון. האמת היא שיש עליהם הרבה לחץ אבל זה רק משקף את העובדה שעוד קוים אדומים נחצים בחברה שבה אתם מתראיינים. רק שבפעם הבאה זה יהיה על חשבון הזמן הפרטי שלכם.

(די בכיר) בדק את האופציות שלו ועידכן את חבר שלו בזמן שסיפרתי היכן עבדתי.. היה פשוט מבזה, לא קרה לי כך בכל עשרות ראיונות שעברתי במהלך הקריירה שלי. פשוט הפסקתי באמצע משפט, והמראיין אפילו לא שם לב והמשיך לשאול שאלה "מקצועית" - לכתוב פונקציה ברקורסיה. אמרתי לו שיקח לי קצת זמן כי הפעם האחרונה שכתבתי כך הייתה באוניברסיטה לפני שנים, הליצן אמר לי - "מה חשבת שאשאל אותך משהו סטנדרטי?" לא פלא שהמניה שלהם שווה חצי מאז...:)