ענת יקרה, תודה על תגובתך. ממליץ קודם כל לקרוא את פסק הדין ולגלות שהסיבה המרכזית לביטול החלטתה של אגמון היא כי הנושים תמכו בהסדר. תמיכה או התנגדות נחשבת רק לנושים שטרחו להגיע לאסיפה ומי שלא מגיע לא נחשב. אם נושים שהתייצבו תמכו (ובדרך כלל תמיד יש נושים שלא טורחים להגיע או לשלוח הצבעות) זה אומר שהנושים תמכו. יש דרך שקבועה בחוק לגבי זימונים. הנושים שתמכו הם לא בדיוק "מסעודה משדרות" אלא חברות גדולות עם עורכי דין. אם הם תמכו כנראה שיש להם סיבה. דווקא הנושים שמגיעים הם בדרך כלל בעלי היכולות ואלה הזוכים לייעוץ משפטי להגן טוב טוב על האינטרסים שלהם. ההחלטה של מיכל אגמון פגעה בנושים והיתה ממיטה עליהם אסון. מעניין אם במקרה כזה היו יכולים לתבוע את השופטת?

זה ממש לא נכון שהנושים תמכו בהסדר, השופטת מיכל אגמון קבעה שרק 25% מהנושים הצביעו בעדו, והאחרים בכלל לא התייצבו לאסיפה כי לא ידעו עליה, וזו אחת הסיבות לפסילת ההסדר. העליון קיבל את טענת הכונס והמנהלים המיוחדים שלפי התקנות אפשר להודיע על הסדר במודעה בעיתון, ומי שלא ראה את המודעה זו בעיה שלו. כך שהעליון אישר הסדר שזכה לתמיכה של 25% מהנושים בלבד. יחי ההבדל הקטן.

החלטה נכונה של עמית שהצילה החלטה מוטעית של מיכל אגמון. זה מה שקורה שנותנים לשופטת שאינה שופטת פירוקים להכריע בתיק מסובך במטריה שהיא לא מבינה בה כלום. ענת, יצאת פיתה. תחזרי לכתוב על שכר טרחה.

כל אזרח שנקלע לבית המשפט יודע את זה, והאמון כבר מזמן אבד.