צורת ההתנהלות האידיאלית לדעתי: 1. שמירת הצוויון של הקבוצה: צבע מדים, כינוי, שם האיצטדיון, שמירה על קשר עם מועדון האוהדים 2. כיסוי חובות בראש סדר העדיפויות. להשקיע כסף בסגל רק לאחר כיסוי חלק ניכר מהחוב - יעיד על רצינות וחשיבה לטווח ארוך 3. כאשר מגיע השלב להשקיע כסף במועדון: צריך במקביל לרכישה, להשקיע באקדמיה לנוער. פשוט לאמץ מודלים של קבוצות שהתמחו בעניין, בין אם זו ברצלונה, אייאקס, מנצ'סטר וכו' 4. לא להשתולל עם שחקנים ולהתקמצן עם מאמן, ההיפך: לאמץ את המודל של אתלטיקו מדריד ודורטמונד, שלדעתי מחזיקות בשניים משלושת המאמנים הטובים ביבשת נכון להיום, ולקנות שחקנים בצורה מתונה אבל חכמה (רוצה לומר: קודם כל לבנות צוות מקצועי ואח"כ לתת להם את המפתחות לבניית הקבוצה) צורת ההתנהלות בפועל: 1. שינוי צבע המדים לטורקיז כהה עם פסים של ארגמן בהיר כי בסינגפור יש לזה ערך שיווקי ראשון מן המעלה 2. פרישת החוב ל9,343,566 תשלומים עם ריבית דריבית דמשכון ככה שגם הנכדים של יו"ר העמותה יזכרו את השם פיטר לים 3. לקנות שחקנים סטייל דל-פיירו או ראול (או מישהו אחר בסגנון) שנגמר להם הסוס אבל עדיין לחולצה שלהם יש ערך שיווקי בסינגפור. 4. להביא מאמן שיהיה אסיר תודה על ההזדמנות ולא יעיז להביע חוות דעת מקצועית 5. לקנות מריאל את גארת' בייל ב-101 מיליון יורו 6. לשנות את הקמע של ולנסיה לברווז או חד קרן כי יש לזה ערך שיווקי בסינגפור 7. לא לשים על האוהדים ואז להעלב ולאיים שהוא לא ישקיע כסף בקבוצה כשמתחילים להניף שלטי נאצה נגד הבעלים קארדיף, מלאגה, מונאקו והיד עוד נטויה. כרוניקה של סוף ידוע מראש.