31. ל 6 אי אפשר לעקוב אחרי בעזרת ה GPS שלך. מכשיר GPS הוא פאסיבי לחלוטין, רק קולט את האותות מהלווינים, לא משדר כלום. חוץ מזה, מסכים. יבגני | 02.02.14 (ל"ת)
29. אנחנו לא יודעים לבנות פרמידות היום... שכחנו את כל הטכניקות של בנייה עתיקה אני לא בטוח שזה לרעה, מנופים זה סבבה. ולא צריך המון עבדים, אבל בהחלט היה פעם ידע הנדסי שהיום אינו קיים, באמצעותו עבדו עם אבנים גדולות במיוחד באמצעות כוח שרירים. גיל | 02.02.14 (ל"ת)
28. לאסימון יש סיפור מצויין על כך מ57 קוראים לו תחושת העוצמה או באנגלית the feeling of power מומלץ ביותר | 02.02.14 (ל"ת)
27. שוב כתבות הנוסטלגיה: שכחנו גם מה זה למות מפוליו או מה זה 50% תמותת תינוקת בלידה או אחרי ממחלות ידועות. שכחנו מה זה להרתיח מים או לחכות למוכר הקרח. שכחנו גם מה זה לחיות עם שירותים שהם בור ספיגה כי המצאנו מערכות ביוב, ושכחנו גם מה זה לחכות חודשים למישהו שיגיע מארץ אחת לארץ אחרת. הטכנולוגיה מקדמת את האנושות והשימוש בה יכול להיות טוב או רע. זה כבר נתון לשיקולנו, וזה לא בגלל הטכנולוגיה. בני אדם הרגו אחד את השני עוד כשהיה להם רק אבנים ומקלות. | 01.02.14 (ל"ת)
26. מעניין, אך בכל שינוי יש יתרונות וחסרונות, והעולם משתנה. בנוסף מי ששואף לחשוב וליזום ימשיך כך. בשבילו זוהי רק הזדמנות למקד את המחשבה מהטקטיקה לאסטרטגיה, לנצל את הזמן, ולאמן את מיומנויותיו בהתאם. יון-יון, חון-חון. | 01.02.14 (ל"ת)
25. ומה לפני שהמציאו את הטלפונים? אף אחד לא זכר שום מספר טלפון של אף אחד, זה אומר שלכולם היה מוח מנוון במיוחד? הטכנולוגיה עוזרת לנו להתמקד בעיקר ולא בטפל (חישובים, זכירת מספרי טלפון וכו'). יש אנשים שלא משתמשים בזה לטובה, אבל לכל דבר טוב יש חסרון (או אנשים שלא יודעים להשתמש בו). תסתכלו לדוגמא על ילד בן 3, שברגע אחד יכול לעשות דברים בסמארטפון שאף פעם לא השתמש בו, ואדם בן 40 יקח זמן רב מאוד לעשות בסמארטפון (אם יצליח בכלל). עדיין תגידו שהמוח שלו מנוון? דור | 01.02.14 (ל"ת)
24. מזל שאת רוב הטוקבקים עדיין כותבים אנשים מעניין עד מתי... כנראה עד שהדור הצעיר וה"מגניב", שכותבבבב בצורהההה כזאתתתת יתחיל להשתלט על הכתבות, ולמחשבים יתחיל להמאס.... סירי 6.0S | 01.02.14 (ל"ת)
23. המוח או השכל כבר נרדם מזמן היכולות שלנו כבני אנוש בניגוד לחי חוץ מבני האדם, הוא היכולת שלנו להקיש מידע שאנו צוברים, ומצב ההתקדמות הטכנולוגית והאוטומציה מקילה ומשבשת את יכולתינו להקיש ולהוביל מסקנות. את הידע אנו ח י י ב י ם לרכוש בעמל עבודה ויזע, ורק כך נצליח לבנות עולם מתקדם. ולדוגמה: הרפואה מאז אלפי שנים לא יצרה קידום כלשהוא - הקררת שיש לנו כל חורף, היתה גם לפרעה (מלך מצרים). כל מה שאנו מכנים התקדמות רפואית הוא היכולת שלנו להשתמש באצעים טכנולוגיים וכוחניים (כמו ביקוע האטום) אך שום כלום לריפוי המחלה עצמה. התגברנו על החלשת הוירוסים והזרקתם לגופינו ולימוד מערכת החיסון שלנו על מהות המחלה, וחס וחלילה כשהמחלה תפגע בנו מערכת החיסון שלנו תוכל להלחם קוגניטבית במחלה. וכן הלאה והלאה, חייבים למצוא את הדרך היחידה לקידום האנושי בשימור היכולת להפעיל את יכולתנו לצבור ידע מעשי, ןלהקיש ממידע זה דרכים לקידום האנושות. גד | 01.02.14 (ל"ת)
22. זה נשמע קצת כמו פחד מטכנולוגיה. אם בממוצע טייס אוטומטי טועה פחות מטייס אנושי, הוא טוב יותר. גם אם הוא לא פועל ב-100%. והוא ילך וישתפר. חוסר צורך להתעסק בפרטים הקטנים מאפשר לחשוב על המערכת ברמה אחת מעל. זאת הדרך לבנות מערכות מתוחכמות ומסובכות יותר, או לעשות את זה מהר יותר. לא כל האנשים עושים את זה, או צריכים לעשות את זה, אבל זה מה שקורה באופן כללי. האינואיטים עושים תאונות כשה-GPS לא פועל? שיעברו לערים מודרניות. רוב האנשים בעולם המערבי לא יודעים לגדל גידולים חקלאיים, לצוד, ולרכב על סוסים. זאת לא בעיה. זה מאפשר להם לעשות דברים חשובים יותר, לפחות כחברה. אולי ל"עובדים הפשוטים" לא יהיה בכלל מה לעשות בעתיד. אם ירצו, הם יוכלו לתרגל את המוח מיוזמתם, ולא כתוצאת לוואי של פעילות חסרת ברירה. למשל, משחקי מחשב (רגילים) שמסתבר שיכולים לשפר יכולות קוגנטיביות (שני קישורים מקריים למטה). אני לא חושב שמישהו היה מזדעק אם אנשים היו צריכים להפסיק לשחק במחשב וללכת לעבוד במפעל, גם אם זה גורם לירידה ביכולות הקוגנטיביות. השאלה היא מה טוב יותר ברמת המקרו. http://www.mpg.de/7588840/video-games-brain http://www.nature.com/nature/journal/v501/n7465/full/nature12486.html ק' | 01.02.14 (ל"ת)
21. ל 12 החשיבה שלך נכונה אבל התוצאה הפוכה אנחנו הולכים אחורה לתקופות של בורות הרוב וידע בודדים. הכנסיה והאיסלם סיגסגו כך שנים. במקרה היהדות קידמה השכלה (בניגוד להיום). אנחנו חוזרים לימי הביניים והמשכילים ישלטו בכל. | 01.02.14 (ל"ת)
20. כתבה מדהימה לא שלא ידעתי שהטכנולוגיה מנוונת אבל עומק הבעייה מדהים. דרך אגב חינוך אנתרופוסופי נותן לזה פתרון ע"י הפעלת כלל החושים בלמידה וניתוק מודע מהטכנולוגיה בלמידה, לפחות בשנים הראשונות אסף | 01.02.14 (ל"ת)
18. ל-4: הפסקה האחרונה שלך היא לב הטעות. "אין משמעות" לקיום בני אדם. אתה חי בסרט המטרה היא שיהיה שילוב של מידע וידע, ושהיכולת האנושית לא תקטן. הרעיונות שלך מנציחים את המצב יובי | 01.02.14 (ל"ת)
16. כמה שזה נכון ששכחנו לחשוב... למשל אני זוכרת לפני עידן הניידים ובמיוחד הסמארטפונים שזכרתי מאות מספרי טלפון בעל פה, ועכשיו אני זוכרת רק שלושה מספרים בעל פה. גם היומן האלקטרוני הוא כה מפתה לשימוש, עד כי לפעמים אינני בטוחה שעשיתי כל מה שרציתי לעשות ביום מסוים, אלא אם כן הצצתי בו וראיתי שכל המשימות החשובות לביצוע סומנו. גם לגבי רשימת קניות, גם שם רשימה של הסופר, מחליפה את הרשימה הידנית של פעם. מי יתן והדור הבא יזכור לחשוב ולא לרוץ למחשב על כל שאלה או פיפס, ויזכור גם איך לחשב בראש, איך לחפש בספרי לימוד מידע ואיך לכתוב ידנית. רונה | 01.02.14 (ל"ת)
15. רוצים עצה טובה-אל תשתמשו בווייז אנשים פשוט מאבדים יכולת כיוון כשהתוכנה קורסת היינה | 01.02.14 (ל"ת)
14. לכל המצדדים בטכנולוגיה אתם שוכחים דבר פשוט - בני אדם מייצרים את הטכנולוגיה ומגדירים את הדרישות לפי דרישות של בני אדם אחרים. אתם יכולים לדעת אם אחד מהם לא אדיוט? אם מי שהזמין את המוצר נתן למפתחים את כל ההגדרות והנתונים הדרושים? זה יכול לשעשע כשמקימים אתר ושכחו לתקשר את כל הדרישות. זה יכול להיות קטלני כשמנסים להקים טכנולוגיה מצילת חיים. אמיר | 01.02.14 (ל"ת)
13. החינוך לחוסר מחשבה מתחיל בבבית הספר עם השימוש במחשבון נוכחתי לראות בחורה בתיכון המחשבת במחשבון 1+0 בלי לחשוב בכלל ומסתבר שהמורה למתטמתיקה הורה להם לחשב הכל במחשב כדי שלא יתבלבלו..... ילדים אינם יודעים היום את לוח הכפל כי למה לדעת משהו שהמחשבון עושה בשבילך? למה לחפש בספרים אם ENTER פשוט בגוגל ימצא לך את התשובה ואתה אפילו אינך צריך לקרוא פשוט לעשות קופי פסט ויש לך עבודה מוכנה להגיש בלי שום מחשבה ומערכת בקורת. פה זה מתחיל. האח הגדול של אורוול מצליח לשלוט בנו אמנם לא כמתואר בספר אלא בצורת השליטה על מוחנו שלא לחשוב ולא להתאמץ כי מישהו אחר שמפיק מכך תועלת עושה זאת. התמסרות טוטלית לטכנולוגיה ששולטת בנו. ובטוח שיש הרבה שקוראים טוקבק זה ולא מכירים את דמות האח הגדול בספר 1984 של אורוול אבל בטח הקישו במקלדת את "האח הגדול אורוול" ומיד יקבלו מידע על הספר בלי לקרוא אותו ובלי להפנים את הסכנות שהספר מבקר אותן. תחי הטכנולוגיה. יחי האלדסהיימר. צפון | 01.02.14 (ל"ת)
12. לא נורא, מספיק שאדם אחד יודע לחשוב אני התנדבתי. חשבתי וגיליתי איך להציל את האנושות, כעת נותר רק למצוא אדם אחד בתקופתי שיצליח להבין אותי. הרעיון פשוט: האנושות עושה לעצמה לנו בתקופתנו מה שהיא עשתה לעצמה תמיד בכל מקום ובכל זמן: שודדת את עצמה לדעת. אם עשירי העולם מחביאים 32 טריליון במקלטי מס, סכום שיכול להציל את האנושות מחר בבוקר, ואם ל 85 אנשים יש את ההון של חצי מהאנושות, סימן שמישהו שדד אותנו מבלי שהרגשנו. הפתרון: ריסט עולמי חדש - איפוס / איתחול הקפיטליזם. פרס נובל כרגיל אפשר לשלוח במייל, תודה. גאון הדור | 01.02.14 (ל"ת)
11. תודה. כבר מזמן אמרתי שהמחשב ניצח את האדם. אני לא משתמש ב GPS אלא במפה כמו פעם וההנאה מהנסיעה רבה יותר. התענוג הכי גדול בטיולים זה הטעויות. מגיעים למקומות הכי יפים. בעבודה המחשב הוא לא יותר מכלי לחישובים ובשום אופן לא לקבלת החלטות. לצערי אין רבים כמוני ואנחנו נעשים זומבים. גם בפוליטקה אלו שנוהים אחרי המנהיג (רב , גורו, מנהיג פוליטי) נוהגים כמו עדר ומפסיקים לחשוב. הצילו עופר | 01.02.14 (ל"ת)
9. לא האנושות,אלא המערב יתר האנושות לא נמצאת במרדף הזה. אבל המערב גוסס וימיו ספורים. חבל לבזבז זמן על ציביליזציה שנמצאת במצב של אריאל שרון (לפני שמת). כשהמערב יפול ויעלם (להבדיל מברה"מ,זו לא תהיה קריסה בלבד מאחר והליברליזם פי אלף יותר הרסני מאחיו הצעיר,הקומוניזם) השטויות האלה יעלמו. אאא | 01.02.14 (ל"ת)
6. הרגשתי את זה כחייל כשהפסקנו לנווט אני בדרך כלל מאמץ מוקדם של טכנולוגיות, אבל הרגשתי ממש לחוץ כשהתחלנו במילואים, כבר בשנות ה - 90', לעבוד עם GPS ולהפסיק לנווט על פי טופוגרפיה. זה הפך גם את הניווט למגוחך. התעלמנו לגמרי מתוואי ונסענו או הלכנו רק לפי המספרים, אז גם כשה - GPS לא סיפק את הסחורה, כבר לא ידענו איפה אנחנו והניסיון לחזור לנתיב עם טופגרפיה לא הצליח. במידה מסוימת, היינו כמו הטייס שהגיב במשיכת הגאים. הרבה דובר במילואים על יום הדין בו האמריקאים יסגרו את המתג בלווינים המכוונים אותנו, על כך שהם עוקבים בקלות אחר האימונים שלנו ועוד ועוד, אבל לאיש לא היה אומץ או מוטיבציה לשנות זאת. אז חיילים לומדים לנווט טופוגרפית, אבל זה מין מס שפתיים. אך אחד לא לוקח זאת ברצינות, כי הוא יודע שעוד רגע יעברו ל - GPS והוא יהפוך לזומבי. במשך שנים חשבתי שהניווט עלה רמה בגלל ה - GPS, כי נקודות הציון גפ הפכו יותר מסובכות: זה כבר לא צומת שבילים או מפגש ואדיות או חירבה אלא אבן בודדת, אבל השליתי את עצמי: ניווט על פי תוואי הפך לספורט תחביב. אף אחד לא לוקח אותו ברצינות. | 31.01.14 (ל"ת)
5. סוף סוף כתבה של המוסף כמו פעם בזמן האחרון הקטנתם את כמות הכתבות במוסף וגם את הרמה שלהן, טוב לראות ששוב חזרתם לכתוב כתבות כל כך מעניינות כמו פעם. עכשיו רק נשאר להחזיר את הכמות כדי להחזיר את המוסף להיות הטוב בישראל. אלי | 31.01.14 (ל"ת)
4. הפתרון לעודף ההסתמכות על הטכנולוגיה הוא: עוד יותר טכנולוגיה. צריך לייתר את הטייסים גם מההחלטות של הנחיתה וההמראה. הרי ברור שברגע שההחלטות אנושיות נכנסות לתהליכים אז מתחילות התקלות הקטסטרופליות. צריך להגיע כמה שיותר מהר למצב שבו הטכנולוגיה מספקת גם את התשובות למצבים שבהם אמורים לעבור למצב ידני. זה נכון לא רק להטסת מטוסים אלא גם ובמיוחד לנהיגה. אם ניקח את ההגה מהידיים של הנהגים וניתן אותו למחשבים ב 100% - הקטל בכבישים יקטן לאפסי. במטוסים למשל: כאשר מוצאים מטייס אוטומטי, המערכת צריכה לעבור לטייס ידני: זה אומר שהטייס רק יקליד את הנתונים כפי שהוא מבין אותם והמערכת תחליט מה לעשות. זה עדיף פי כמה מהחלטות אנושיות מסוכנות. ברכבים: המערכות הממוחשבות לא תאפשרנה לרכבים להתקרב האחד אל השני או להגיע למהירויות שלא מתאימות לסביבה. כמובן שאם הרכבים גם יסעו אך ורק לאורך קווים אלקטרומגנטיים בלתי נראים או קווים אופטיים הרי שהסטיות מהנתיבים יעלמו לחלוטין. הפתרון לחוסר היכולת האנושית לתפקד = תמיד יהיה עוד טכנולוגיה. אנחנו כרגע חיים במצב שהטכנולוגיה מאפשרת פתרונות חלקיים. כאשר הטכנולוגיה תיתן מענה מושלם ומעטפת מושלמת לבני האדם נוכל לחיות עם הרבה פחות טעויות אנוש -שהן המזיקות מכל. והאדם? הוא יצור סתגלתן. גם אם האנושות תחווה עקב כך ירידה באיכויות ובקוגניציה, הרי שהמדובר בסך הכל בהסתגלות חדשה למצב חדש וזה לא משהו חדש. את הידע האנושי המתקדם ואת יכולות החשיבה האמיתיות, ממילא עושה מספר מצומצם של אנשים. רוב האנשים על פני הכדור הם "משתמשים" פשוטים של טכנולוגיה ואין לקיומם או לחוסר קיומם משמעות כלשהי על הטכנולוגיה ועל התקדמותה. AGE OF TECH | 31.01.14 (ל"ת)
2. נכון אבל אלו לא השאלות הנכונות. ברור שבזמן המעבר לטכנולוגיה חדשה בממוצע יקרו יותר תאונות. כאשר המציאו את הדחפור או את המסור החשמלי אני בטוח שכמה איבדו קצת אצבעות אבל אין לי שום כוונה לחזור לגרזן פתאום כדי לשמור על יכולת. מה רמת הבטיחות היום על מטוס מסחרי לעומת לפני 30 שנה? זה כמובן צריך לקחת בחשבון את הבטיחות לפי נוסע. | 30.01.14 (ל"ת)
אנושות על אוטומט
31 תגובות לכתיבת תגובה