כל הארגונים הממשלתיים ציבורי נמצאים בבית חולים ממשלתי, הדסה. כל אימות הגלובלית תוביל לפיטורים מסיביים ולאבטלה גבוהה יותר. כל רווחי השקט ולהעמיד פנים שהכילו בסדר. שיעור האבטלה האמיתי של 25%.

כרגיל אצלנו - ילדי האוצר מסתכלים מטר קדימה ולא רואים את המחר. בשנות החמישים היתה לאוניברסיטה קופת פנסיה אליה הופרשו תשלומים כדין. האוניברסיטה היתה צעירה (יחסית) וההפרשות לפנסיה היו גבוהות מתשלומי הפנסיה. ראו זאת ילדי האוצר ובאו בפתרון אופייני להם. במקום לעדכן את תקציב האוניברסיטה הם הציעו שההפרשות לפנסיה לא יעודכנו (חיסכון תקציבי) מאידך הם יפצו את האוניברסיטה בגין הפרשי הפיצויים. הדבר הביא, כמובן, לגרעונות בקופת הפנסיה. לפתע האוצר החליט שאינו יכול להשלים עם קיום קופת פנסיה גרעונית והציע לאוניברסיטה לסגור את הקופה (חלק מהסכומים - חלק העובדים הומר לקופת גמל) והאוצר לקח על עצמו מימון פנסיה תקציבית. כאשר מימון הפנסיה התקציבית על האוצר ולא על האוניברסיטה נחתמו הסכמי פנסיה שערוריתיים שכמובן הובילו לגרעונות עתק. היום האוצר שהביא לכל זה מאשים את האוניברסיטה הות"ת וכל מי שאינו מילדי האוצר. עוד דוגמא למה שקורה כאשר גורל נושאים חשובים מצוי בידי ילדים (מוכשרים ככל שיהיו) חסרי ניסיו חיים

ל- 27 אתה מחזק את הטיעון שלי: בחוגים היוקרתיים כמו משפטים, פסיכולוגיה, ורו"ח יש היקף הוראה מצומצם - האליטיזם הזה בוחר בפינצטה את המועמדים. מצד שני ניתן לעשות את אותו הדבר בדרך אחרת: קבלה רחבה יותר, קצת יותר עבודה קשה יותר לכולם על מנת להכשיר יותר בוגרים - אבל אסור להתפשר על האיכות. בוא נסתכל על הוראת המשפטים שעיקרה: מרצה עומד מול כיתה ומדבר - המרצה הזה יכול לדבר ל- 150 איש ול- 250 איש. אני בטוח שכל אחד מהיושבים בחדר ומקשיבים מעדיף לקבל תואר של העברית ולא מכללת אף אחד לא שמע את השם ולכן להצטופף קצת. אפשר ללכת על תוכניות המשלבות בין חוגים יוקרתיים לחוגים שהבקוש להם נמוך - רוצה תואר ברו"ח עשה תואר דו חוגי עם סטטיסטקה. או רוצה הנדסה? עשה את התואר משולב עם כימיה. יש המון מה לעשות והחשוב ביותר שההבנה צריכה להגיע מצד המרצים והסגל - לעבוד קצת יותר קשה (לבדוק 250 בחינות מועד א ולא 175, או שאנשי האחזקה בשל העליה בבקוש צריכים להביא והוציא עוד כסאות לקהל היעד, או שהמזכירות יקבלו את אותן השאלות מ- 300 סטודנטים ולא 175) על מנת לשמור על הקיים ואולי אף להגדיל כמות אנשי סגל ולא ללכת למהלך של הקטנת משרות, בריחת מוחות (חוקר טוב שכולםן יודעים שהוא שווה ששומע מצד אחד שהולכים לקצץ בעברית בה הוא עובד ומצד שני מרימים אליו טלפון ממכר בארה"ב בשכר כפול - יחשוב פעם אחת נוספת), אווירה של חברת היטק שמחליטה להצטמצם ואנשי ההנהלה שלה לא מבינים את ההשפעה הרעה של הפטורין על הנשארים. השאלה היא איך עושים זאת? לדעתי: נתתי את התשובה: הגדלת הכנסות בעיקר, לצד חסכון ובמידת מה פגיעה בהתחייבויות עבר.

היום מסיימים בכל חוג שציינת 175 בוגרים בממוצע. למעט משפטים שם הממוצע הוא 250. המספרים נמוכים בהרבה משרשמת. בקושי יש בעברית תלמידי ביאיי.

האוניברסיטה העברית היא אחד המוסדות עם המוניטין הגבוה ביותר בארץ. על המוניטין יש לשמור וזה אומר מחקר איכותי והבאת אנשי סגל איכותיים. לצד זאת, האוניברסיטה צריכה להשתמש ביוקרה ולהגדיל את כמות הלומדים בה בתואר ראשון במקצועות כמו משפטים, רו"ח, פסיכולוגיה, הנדסת מחשבים ועוד כמעט ללא ירידה באיכות הבוגרים. אם במקום לקבל לחוג 300 איש בשנה יקלו קצת על הדרישות ויקבלו 500 איש מקבלים תוספת הכנסה כמעט ללא תוספת עלות - הסלקציה חייבת להשאר קושי בחינות כמו שאני מכיר מהעברית - דבר שיחייב את הלומדים בה ללמוד כמו שצריך. לדעתי הפתרון הוא לא קצוץ של עוד משרת 5000 ש"ח, כאן או פחות עוד אחזקה - לא זה מה שמשנה את המספרים הגדולים אלא מעט מדי הכנסות על מנת לתמוך במחקר ובהוראה. לדעתי, המטרה הראשונה במעלה של ההנהלה חייבת להיות: הגדלת ההכנסות מבלי להתפשר על רמת הבוגרים (גם אם התקבל מנדהו עם פסיכומטרי 620 ולא 650 אבל עמד בבחינות שרמתן לא תרד) שום דבר לא יגרע משמה של האוניברסיטה. עוד 10,000 תלמידים בשנה הם עוד 100,000,000 ש"ח בשנה משכר לימוד ובסיום עוד 3-4 שנים עוד כסכום הזה לשנה מהות"ת. רק השנוי הזה מכסה את הגרעון. אם האוניברסיטה גם תבחן את הוצאותיה ותנסה להפחית את הגמלאות של פורשיה בעבר - זה רק מבורך. הפגיעה שחייבת להיות קלה נניח 15% מהפנסיות בדגש על הגדולות שבהן - ולא לפגוע באנשי הסגל הקיימים - יש לפגוע בעבר על חשבון העתיד. דוגמא נוספת: צמצום בזבוז אנרגיה - לאחר אחת הבחינות בגבעת רם נזכרתי ששכחתי דפי נוסחאות בחדר הבחינה חזרתי לשם לאחר מחצית היום בקיץ - בחוץ היה ~ 35 מעלות ובתוך הכיתה קפאון של ~ 20 מעלות. הלכתי למזכירה שהיא הסכימה עימי שמשהו היה צריך לכבות את הכיתה ולא לתת לה לצרוך אנרגיה כמה שעות שללא לצורך. אמנם זה לא כסף קטן אבל החסכון מתחיל שם.

בידקו באתר הלמס והאוצר ותראו שחברות בישראל מרויחות 40 מליארד ש"ח יותר מאז הורדת מס חברות. זה הכסף החסר במערכת הציבורית עדיין לא ברור כמה עולות חברות הארנק(חברות בהן עובד אדם אחד הנמנע מלשלם 50% מס ועובר לשלם מס חברות של 3- 25% כל הייתר ספינים

נכשלות כמו שגברים נכשלים. הרגש המושלם כנראה לא עובד.

הפתרון בגרעון האוניברסיטאות הוא ביטול מלא של הבחינות הפסיכו........ אחרי שמתאמצים כל כך הרבה ומקבלים ציון ממוצע , התלמידים הולכים למלא את קופת בתי הספר לפסיכומטרי ונוטשים את הדרך לאוניברסיטה. לבתי הספר לפסיכוטרי יש כבר יותר מזומנים מאשר האוניברסיטאות בחסות הפקדון שמשרד הבטחון נותן לאחר השחרור. משרד החנוך- תתעוררו. לבחינות הללו אין כל משמעות. דור שלם של אנשי מקצוע ממלאים משרדים בעלי מוניטין מבלי שנתבקשו לעבור את המבחן ללא משמעות. הנזק למדינה הוא כל כך גדול עד כי סטודנטים מוותרים על המסלול האוניברסיטאי והולכים לכלכל את צעדיהם. אני קורא בקול רם- בטלו את הבחינות היקרות המבזבזות זמן , כסף, ולעיתים גם תכנון קריירה.

זו בדיוק הבעיה של האוניברסיטות הוותיקות בישראל, במיוחד באוניברסיטת בן גוריון, יש קבוצה של בעלי שכר גבוה מאד, ללא שום פרופורציה למיעוט התרומה שלהם למוסד ! קרנות השתלמות, והוצאות שכר ללא תמורה, והבועה עומדת להתפוצץ .

פנסיה תקציבית היא הגורם מספר אחת לבעיות של כולנו. כולל הציבור. כי למעשה מה שזה אומר שבמקום שיפרישו לאותם עובדים לקופות מסודרות ולכל עובד תיהיה קופה שמה שיהיה בה זה מה שיהיה לו לפנסיה - ניהלו את הפנסיות בגופים הממשלתים בתוך התקציב וכך קרה שהאוניברסיטה מצד אחד גם מנהלת תקציב של פנסיה וגם את של האוניברסיטה עם אותו כסף. כך גם בצה"ל רוב הכסף שמועבר מערכת הביטחון הולך לממן פנסיות תקציביות כי גם כאן תמיד ידעו שאם יהיה חסר הציבור ישלם. גרעון או לא גרעון צהל לא יפשוט רגל, האוניברסיטה העיברית לא תפשוט רגל אלא משלם המיסים ישלם את הפנסיות המטורפות שכיום אף אחד לא יזכה בהן. אז יוצא שגם שהדור שלנו משלם כדי שהפנסיות ימשיכו להיות שמנות, וגם הדור שלנו סופג את ההבנות שכך זה לא יכול להמשך והיום יחתימו אתכם על ביטוחי מנהלים ופנסיות שמובנה בהן אופציה שהתקבולים בפנסיה ישתנו בהתאם לגיל הפרישה ובהתאם לעוד אלף פקטורים ... אגב למה לא מפרקים את רשות השידור? בדיוק בגלל הפנסיה התקציבית הזו איך יממנו את השכר של כל עובדי הרשות?? כבר היום התמורה לאגרה נמוכה כי ברוב הכסף משלמים פנסיות והתמורה תיהיה עוד יותר נמוכה כי עוד ועוד אנשים מגיעים לפנסיה וצריך לשלם להם מתוך אגרה שלא מצליחה לגדול כי הציבור לא מוכן לשלם את האגרה הזו. בקיצור כל גוף שעובד ככה סופו ליפול על כתפיו של הציבור בהקדם או במאוחר...

"היכן הכסף?" ומסתבר שהוא בכלל לא אצל החרדים.....

מדוע האוניברסיטה משלמת פנסיה תקצבית משנת 1982? מה היה לפני? את זה לא מספרים. לעובדי האוניברסיטה הייתה פנסיה צוברת. אבל, הממשלה לחצה על האוניברסיטה לבנות את הקמפוס בהר הצופים, מסיבות פוליטיות כמובן. חלק גדול מהכסף לבניה הגיע משתיית קרן הפנסיה והעברת העובדים לפניסה תקציבית לאחר שהממשלה הבטיחה שהיא תדאג לפניסה. ובכן, אני מציע שאם הממשלה לא עומדת בהתחייבויותיה, האוניברסיטה תרד מהר הצופים ותמכור את הקמפוס. זה יהיה הסוף של קיום יהודי במזרח העיר וגם הסוף לבעיות התקציביות של האוניברסיטה.

זו אוניברסיטה מצויינת! אין לה אח ורע במדינה ואם נמשיך כך נשאר רק עם מכללות ועם חוגים שנועדו להשגת יתרון כלכלי ותו לא..חינוך אמור להיות מעבר לכך ואנחנו מאבדים את זה לאט אבל בטוח

שיסגרו את האוניברסיטה יש לנו אוניברסיטה חדשה באריאל אמרו שלא ניתן לממן עוד אוניברסיטה וצדקו

כל מיני מאסטרנטים, דוקטורנטים ועובדים בשכר סטודנט (הידוע בשמו האחר - שכר מינימום, כך לפחות בתואר ראשון מניסיון אישי). מה שנחמד בשכר מינימום זה שכנראה הקיצוץ לא יבוא על חשבונך, כי מבחינה חוקית אי אפשר לשלם לך פחות.

שכר עתק אפילו של גננים ואנשי תחזוקה, פנסיות תקציביות מטורפות, התוצאה יד מושטת לממשלה ומשבר קרב

קריטריונים של התאמה אישת ומקצועית שנבדקים בקפידה. זאת התוצאה כאשר יש רבדים של ניהול, היוצרים אינטרסים של שמירת הכסא, ויד רוחצת יד, והגוף המנוהל הופך לאמצעי להשגת מטרות אישיות , במקום להיות המטרה עצמה. ואז, כשהכל קורס, מקבלים בעיטה למעלה, לתפקיד בכיר יותר , כי, הלוא אנחנו מקורבים, ומהתפקיד המרופד הזה אפשר לצעוק '' אני לא אשם'' בקולי קולות. מה שהיה , הוא שיהיה, אין חדש תחת השמש, אמר קהלת.

נכון שבירושלים יש הרבה בחורות יפות (זה רצון האל בעיר הקודש). זה לא אומר שצריך לפגוע בעיר ובמוסדות שלה...

הפנסיות האלו הן קצבאות לכל דבר ועניין. במדינה שיודעת לקצץ בקצבאות הילדים צריך לדעת גם לקצץ בקצבאות האליטות!

לפי דוח הממונה על השכר במשרד האוצר, קיים רובד אחד שמשתכר בכבוד ואף מעבר לכך, עם שכר ממוצע של 25,000 ש"ח לחודש. לצידו קיים רובד אחר שמשתכר בממוצע 6,000-7,000 ש"ח לחודש. עכשיו, ילדים, נחשו בבקשה מיהו הרובד שהולך לשלם את המחיר בקיצוץ הקרוב?

כל מוסד מתוקצב חייב לתת דיווח כספי מלא ומפורט על פי דרישות הרגולציה. אם עובד במוסד מתוקצב קיבל הטבה/שכר/צופר בניגוד לנוהלים ולכללים, צריך לנכות את ההוצאה העודפת 3 פעמים: מהעובד שקיבל, מהתקציב המוסד ומהשכר של נשיא המוסד והמנכ"ל שאישרו את החריגה.

סתם אוכלי חינם שיושבים וממציאים מילים שלא קשורים לחיים בכלל! לשלוח את כולם הביתה כולל הממשלה הדפוקה הזאת שלא מתפקדת!!!

כשיהודים מריחים כסף כל הפיוזים קופצים חייבים לפקח חזק

הפנסיה התקציבית היא רעה חולה של המשק הישראלי. היא נותנת לאוכלוסיות חזקות, כגון קצינים בכירים בצבא, במשטרה, מרצים באוניברסיטה, שרים וחברי כנסת, משכורות חודשיות של עשרות אלפי שקלים על חשבון משתכרי שכר מינימום, שאין להם בכלל חיסכון לפנסיה. חייבים לעשות קיצוץ משמעותי בכל הפנסיות התקציביות.

האדמה עומדת לרעוד מתחת לרגלינו...תחילה הדסה,מאוחר יותר הפנסיות של הורינו מהאוניברסיטה העברית. אנשים פה חיים על חשבון ההורים שלהם וכעת גם את התמיכה הזו מקצצים.כמובן שעוד מוקדם לדעת כמה יקצצו אבל המחשבה מפחידה. עצם זה שכל מוסד ציבורי נקלע לקשיים פיננסים מלמד שיש פה בעיה חמורה של פיקוח. מה יהיה?