אלא אם מתעסקים בזה - כנראה באופן מקצועי. אפשר למסור. לא משנה באיזה תזמון תפרסם. יקפצו עליך עשרות פונים כמעט מידית. לקבל דבר שזקוקים לו, כבר מזמן לא. אני לא הצלחתי. יש סוחרי ספרים שקופצים על עזבונות ומסירות של ספרים. סוחרי עזבונות. סוחרי עתיקות ואלטזאכנים. בסופו של דבר מי שנזקק באמת לרוב לא מסוגל לארגן טנדר מעכשיו לעכשיו גם כשהוא כבר מוצא רהיט שהוא צריך. זה נכון גם לגבי גוף ידוע ומוכר שתרמתי דרכו עד שגיליתי לאן הדברים הכי טובים - למקורבים - לא לנזקקים. אם זה היה נעצר בכלכלת שיתוף זה עוד היה טוב. בפועל גם ארגון שמטרתם המוצהרת היא "ללא מטרות רווח" משתמשים במי שנזקק להם בתור משאב נראותי, ועיקר המשאבים והכסף לא מגיעים לאן שצריך.

א. לא הבנתי את הלוגיקה. מי שמשכיר חדר בביתו לא לא גורם למות "הכלכלה הישנה"; זה ייגרם ע"י מי שייכנס לעיניין עם 5 דירות מחולקות, מנקה שכירה ואיש שיווק שכיר. וגם אז, לעבוד אצלו לא יהיה גרוע מלעבוד במלון. למנקות במלון יש קביעות?! לנהג מונית יש הטבות?! ברמה הכלכלית, כלכלת השיתוף גורמת לביזור אמצעי הייצור; במקום לבנות במאות מיליונים ביניין אחד עם מאות חדרי מלון, משתמשים במאות חדרים קיימים בדירות קיימות; איך בדיוק זה משחק לטובת טייקון כלשהוא?! ב. הבעיה עם כלכלת השיתוף היא לא הרס תנאי העבודה של העובד אלא חוסר האחריות ללקוח ולסביבה. מי אשם אם חדר ב- airBNB לא מתאים לי? האתר? המשכיר? ומי יפצה אותי אם נהג של UBER ללא ביטוח דורס אותי? אני מניח שעם הזמן התחום יסדיר את עצמו, ורוב המשתמשים יעדיפו לשכור דווקא מהבחור שיש לו כמה דירות/מכוניות, והוא בעסק כבר כמה שנים עם מוניטין טובים.

נו באמת. מי שכתב את הכתבה הזו צריך להתעורר למאה ה 21.

זה לא שהבנאדם צועק אלטע זעאכן כשהוא בא אליך לקחת את החפצים .

זה פשוט לא נכון עובדתית. מסרתי הרבה דברים ב"אגורה" לאנשים אמיתיים.

למה עכשיו השוטרים, החיילים והרופאים מובטלים.

בתחום במיחשוב זה כבר קורה וקוראים לזה "ענן" - אתה מקבל שירות על ידי גישה למשאב מכרזי. אותו דבר יקרה עם כל מוצרי החשמל שיש לנו בבית שאנחנו משתמשים בהם פעם בהרבה זמן: במקום לקנות טוסטר אנחנו נקנה טוסט, במקום, במקום לקנות מכונת כביסה - אנחנו נקבל שירותי כביסה - וזה יהיה יותר זול. הסיבה שזה עדיין לא קורה זה כי התחבורה לא מספיק מפותחת ואין לנו "אינטרנט פיזי" שמעביר אובייטקים וחומרים במהירות.

הכסף לא מטרה ולצערי הוא הפך למטרה בתקופה זו של חיינו בטח ילדנו יהיו שונים וילמדו איך להנות מהחיים ולא לתת לכסף לעוור אותם

אני מת לפתוח אתר לנסיעות משותפות בחינם. לאגד אנשים מאותה העיר לבצע car-pool ולחסוך בעלות אחזקת הרכב והדלק ובעיקר כדי לזהם פחות את הכוכב שלנו. י

ברגע שהתאגיד מזהה פרוייקט שיתוף שמסכן אותו, הוא ישר מבצע השתלטות על ידי משתתפים ווירטואליים. באינטרנט אין כל בעיה לזייף מציאות, כמו זיופי LIVE. מי שעשה שימוש באתר "אגורה", למד מהר מאוד מי השתלט עליו, והיום לא ניתן למצוא שם כלום, רק למסור. במקרה הזה ההשתלטות על "אגורה" היא של פירמות "האלטיזכן". האלטיזכן יושבים קבוע על המאגר של "אגורה" ואין כל סיכוי להיות שם הקונה הראשון. אז אם אתם רוצים להיפטר מפריט ולא רוצים לסחוב אותו לרחוב, האלטיזכן של "אגורה" זה הפתרון, הוא יבוא לקחת בשמחה, כי כאשר אתם משארים ברחוב לפעמים הפריט מתקלקל. אתם מרוויחים סבל מהבית והאלטיזכן מרוויח פריט שמור שלא ניזוק משמש או גשם וכו', יש כאן איזון כלכלי, אבל זה לא החזון של "אגורה". אז לא שהרווחנו כאן דבר מה דרמתי, ובטח שלא עזרנו לאיזה מעוט יכולת. קיצר, רעיון השיתוף נכשל!!! אנשים יבינו את הבלוף במוקדם או במאוחר, והאופנה תתחלף בגימק אחר. נכון להיום, האינטרנט פגע בפרטיות באופן הקשה ביותר ever. כל פעולה, כל לחיצה, מנותרת, כל אקר מתחיל יכול לחדור למחשב שלי ולעקוב אחרי תחומי העניין שלי. ואם יכולתי, הייתי בודק אפשרות לחיים בלי אינטרנט, או לצמצמו באופן מסיבי. נניח: פתיחת מייל פעם ביום בלבד, וזהו! אבל בינתיים זה לא מצליח לי :-(

יוצא על דברים אחרים. רק חלק ממנו נולך לכיסי החברות המתווכות כמו airBNB, וחלק אחר תומך בכלכלה על כל רבדיה. כדוגמה קונקרטית, אם שכרתי דירה באתר שיתוף דירות וכך הוצאתי פחות כסף על מלון, חלק מהכסף שחסכתי אוציא על קניית בגד או על הליכה לתיאטרון - ובכך אתרום לפרנסתם של עובדים בכלכלה הישנה.

כפי שאמרו חכמים ממני וכבר רואים את ניצני המלחמה בצרפת ככול שהעסק הזה יגדל כך יכנס עוד כסף שחור למערכת ושוב יפילו עלינו מיסים זה בסיס לקלקלה רקובה שבה הכל נופל על האזרח הקטן ואין לו זכות התנגדות או למי לפנות כמו הצעת ה"חוק" של מירי רקב פשטו בושה וביזיון למכשלת ישראל אם זה יעבור אולי בדור שלי לא יורגש הזעזוע אבל הדור הנוכחי כבר מתמודד ללא הצלחה יתירה בבעיות הקלקליות שנפלו עליו - אני פשוט מרחם על הצעירים שחיים ללא אופק שלא נדבר על אופק חיובי אז הם חיים את הרגע

נהפוך לחברה ענייה עם כמה טייקונים. כולם ישכירו דברים באפס כסף לכולם חוץ מהטייקונים שיחיו כמו מלכים. מה שפעם היה קיים רק בסרטי מדע בדיוני הופך לאט לאט למציאות. סרטים כמו לופר ואליסיום פחות רחוקים מהמציאות שלנו בעוד 30 שנה ממה שאנחנו מעזים לחשוב.

זה מה שאני עושה, מפרסם במפקיד ציוד ומרוויח כמה גרושים בחודש ואני ממשיך לעבוד כי חשוב הבטחון