במה מתבטאת התחזקות / היחלשות של השקל מול הדולר?

למה לא ? הרי כך היצואנים/יצרנים/תעשיינים יוכלו להרוויח הרבה יותר.

מה ההגיון? מדוע אפליית מס? מדוע האוצר לא עושה דבר חוץ מדיבורים? לפיד נדמה מיום ליום לבובה על חוטים של הפקידות במשרד האוצר. יש עתיד בדרך להעלם מהמפה הפוליטית. ללפיד אין הישגים רק דיבורים

ויפסיק להתעסק עם הדולר/שקל. שער שווי המשקל של הדולר/שקל יושב על 3.1-3.3 - ובנק ישראל והאוצר רוכשים דולרים במחירים לא כלכליים תוך הפסדים גדולים לכלל אזרחי ישראל. הנזק האמיתי נמצא בעודף הרגולציה המונע פתיחת בנקים מסחריים חדשים ושיוצר מחנק אשראי במשק.

צריך לאפשר ליצואנים לשלם את מס ההכנסה בדולרים . כמו כן כל ריוווחי ההון של מניות ואופציות גם אותם צריך לגבות בדולרים. המון המון לחץ ירד מהמסחר השוטף .

השקל מתווסף בין היתר בגלל עודף יצוא (תגליות הגז ויצוא הפוספטים הגדילו את היצוא והקטינו את היבוא). הקטנת הריבית לא עובדת ואת זה כבר כולם מבינים - הסיכוי היחיד שהורדת ריבית תחליש את השקל, הוא אם האזרחים יתחילו לתקוף מוסדות ואנשי שלטון בגלל מחירי הדיור הבלתי אפשריים (תרחיש שהופך סביר עם הזמן...). אפשר לייבא דיור. תביאו חברות מחו"ל (סיניות או רומניות, ספרדיות או איטלקיות - חצי העולם משווע לעבודה, זו ממש לא בעיה) על פועליהם שיבנו פה עיר חדשה (קרקעות אפשריות: בן שמן-לטרון, מתחם תע"ש בשרון, בסיס תל השומר). 50-100 אלף יח"ד בשלוש שנים הן מטרה סבירה ואפשרית . בכך יהיה שימוש בהר הדולרים שצברתם, היבוא יגדל והשקל יתחזר וגם מחירי הדיור ירדו. אבל זה פחות משתלם לבנקים, לטייקוני הנדל"ן ולפוליטקאים שחיים מהשוחד וטובות ההנאה שהללו מזרימים להם.

קיבוע השע"ח (בין אם ע"י רצפה, רצועה או תקרה) אולי יפתור את הבעייה בטווח הקצר, אבל אי אפשר לקבע שע"ח לתמיד ובד"כ הפסקת הקיבוע מלווה במשבר חמור (ראו מדינות דרום אמריקה). אם הבעייה היא פוזיציות של ספקולנטים, הפתרון הפשוט יהיה לסגור את האפשרות להכנס לפוזיציות כאלה. הדרך המקובלת ביותר היא הגבלת על תנועות הון לטווח קצר, כלומר לא לאפשר לחובבי הימורים לבוא, לעשות לנו סיבוב על השקל, וללכת. לקבוע פרק זמן מינימלי בו המשקיע מחוייב להשאיר את הונו בארץ. הרעיון לא חדשני, הוא יושם בהצלחה רבה בדרום אמריקה.

ליקבוע מחיר רצפה לדולר ולידאוג שהדולר יהייה סביב 5 שח