זה לא מקדם שומדבר. רק עוד פילוג. חלאס

מילה של חרדי המתבונן מהצד: אני לא קולט למה חילונים מתחתנים, תסבירו לי בבקשה? רק צרות ונזקים, ואחר כך באים בטענות על בתי דין או בתי משפט. מוציאים מאה אלף שקל על חתונה, לא עושים הסכמי ממון לפני נישואין (צר לי שזה לא רומנטי אבל תכל'ס אל תחיו בסרט אתם כבר לא ילדים קטנים) ואחר כך לריב שנים בתביעות אינסופיות. לפני ההרשמה לנישואין תעשו סיבוב קטן בבתי משפט/בתי דין ויצא לכם כל החשק.

החוק אומר מפורשות שלא מחלקים נכסים שנצברו מלפני הנישואין או הידיעות בציבור והפסיקה אומרת שכן מחלקים במידה והנישואים או הידיעות בציבור התקיימה הרבה שנים. כפי שבגידה לא מהווה סיבה לחלוקה לא שוויונית של רכוש (בבית המשפט לענייני משפחה, בניגוד לרבני) שנצבר בזמן הנישואין או הידיעות הציבור, כך בגידה לא צריכה להיות סיבה לחלוקה לא שיוויונית של רכוש שנצבר לפני הנישואין או הידיעות בציבור. זאת לוגיקה פשוטה שכנראה שלשופטים אין.

מפתיע מאוד... בתי המשפט בישראל פוסקים בעקביות נגד הגברים ובעד הנשים, במקרה הפוך- הגבר היה מחויב לתת לאישה את חלקה בדירה.

http://www.divorce1.co.il/%D7%91%D7%92%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9.html

החוק קובע בפירוש שנכסים מלפני הנישואין לא יחולקו בגירושין. עד כאן הכל פשוט ונותן ודאות. לפי זה גם הדירה כאן לא היתה צריכה להתחלק. הבעיה היא שבמרבית פסקי הדין מתעלמים לגמרי מהחוק, ובאמתלה של חזקת שיתוף (שאותה החוק בא לבטל), נותנים בגירושין לצד אחד (כמעט תמיד מדובר בנשים) רכוש שהיה לצד האחר עוד לפני הנישואין. לבוא ולומר שבגלל בגידות אפשר למחוק שיתוף של 20 שנה ולנשל את הבעל מהדירה זה פשוט לא מתקבל על הדעת. תוצאה כזו של נישול מזכויות אפשרית אך ורק אם באים ואומרים שמעתה לא קיימת יותר חזקת השיתוף ומקיימים את חוק יחסי ממון ככתבו וכלשונו, אבל אין סיכוי שזה יקרה כי יש עוד הרבה נשים שבונות על החזקה הזו לסחיטת מחצית מנכסים שהחוק קבע במפורש שאין להן חלק ונחלה בהם.

כותרת הכתבה מטעה: הבעל בגד באשתו והפסיד את זכויותיו בדירה ****************************************************** הבעל לא יכול להפסיד זכויות שמעולם לא היו לו! הדירה נרכ/שה 7 שנים לפםני שבני הזוג הכירו והיתה רשומה ע"ש הנעורים של האשה עד עצם היום הזה. 20 שנה חי בדירת האשה בלי לשלם שכ"ד. האם על סמך זה שגר בדירתה יש לו זכויות על מחצית הדירה????? לא יתכן שכל ידוע בציבור או בעל יקבל רכוש שהיה שייך לאשה עוד לפני נישואיה?? יש לכבד את חוק יחסי ממון וכך אמנם עשו השופטים בבימ"ש מחוזי. יבורכו שופטי בימ"ש מחוזי על פסק הדין הצודק שמחזיר אמון וכבוד למערכת הצדק והמשפט! ולא מנשל את האשה מדירת מגוריה. ..

הדירה היתה של האשה 7 שנים לפני שבכלל הכירה את בעלה, והיתה רשומה על שם נעוריה בלבד לםפני, בזמן ואחרי ב=סיום הנישואין! איזו חוצפה ובאיזו זכות הוא בא ותובע מחצית מרכושה ? חוק יחסי ממון קובע באופן מפורש כי רכוששהיה ערב הנישואין לא יאוזן, כלומר לא יחולק בין בני הזוג! הזכות לאיזון בפקיעת הנשואין (תיקון מס' 4) תשס"ט-2008 5. (א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט – (1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין; ולכל הגברים המתלהמים: איך הייתם מרגישים לו היתה לכם דירה, שהוריכם קנו בכספם כדי שלביתם תהיה קורת גג, ואותה קורת גג היתה נגזלת ממנה והיא היתה נזרקת בעקבות כך לרחוב עם ילדיה? איזה מסר יש לפסיקת שופטים בניגוד לחוק יחסי ממון (השופט אריאל בן ארי שסולק מכהונתו כשוםפט בבימ"ש לענייני משפחה), אם הרישום בטאבו אינו תקף? ישר כח לשופטי בימ"ש מחוזי שהחזירו אמון במערכת הצדק והמשפט! ונתנו כבוד לחוק.

מטומטם מי שמתחתן היום. התאבדות כלכלית ונפשית.

דירה מלפני הנישואין לא צריכה להתחלק נקודה. רק הרכוש שנצבר במהלך הנישואין. הדירה של האשה עם או בלי בגידה.

יש לכבד את חוק יחסי ממון שאומר שרכוש שהובא לפני הנישואים לא יחולק בפקיעתם

אבל ההפך לא נכון ! הגבר לא מקבל שום דבר מאשתו במקרה ומתגרשים .. ואפילו שהם משלמים מזונות גם אם האישה משתכרת יותר מגרושה.. הבנאדם הזה, חייב לערער לעליון, אני מקווה שטיפ טיפת שפיות והוגנות תהיה שם אצל השופטים על מנת לתת לגבר את מה שמגיע לו . הרי יש מקרים -הרבה מקרים למען האמת- שהבעל תפס את אשתו מזדיינת בביתו על מיטתו עם גבר אחר, והוא בכל מקרה ויתר על חצי מרכושו לטובת גרושתו .. שוב, מדינת כל נשותיה ! ועוד מדברים על אפליה נגד הנשים....

עד שסוף כל סוף הפרידו בין בגידה לבין חלוקת רכוש (בג"ץ 8928/06) בא בית המשפט ומכניס את הדוקטרינה המכוערת הזו שקיימת רק בדין הדתי הפרימיטיבי, בדלת האחורית. הטעות מתחילה עוד לפני כן. הטעות מתחילה בבית המשפט שמפרש חוק בניגוד מוחלט לאמור בו, בית משפט שקובע שעל אף שהחוק מוציא מפורשות נכסים מלפני הנישואין, יש עדיין אפשרות להוכיח כוונת שיתוף. לו היו הולכים לפי לשון החוק מלכתחילה, לא היה צורך לדון בשאלת הבגידה. היה אפשר פשוט לקבוע שדירה מלפני הנישואין לא תחולק בין שני הצדדים.

גם היה להיפך גם היה זוכה הבעל

אם הוא השקיע בשיפוצים, ניתן להתחלק בכסף בהחלט. כל מה שהושקע ע"י שני הצדדים לדעתי חייב בחלוקה. אבל הוא לא קנה את הדירה ולא מגיע לו חצי ממנה. אותו דבר צריך להיות אם המקרה היה הפוך. אם האישה לא עזרה בקניית דירה שהורי הגבר קנו לה, אין לה עילה לתביעה על מחציתה. נקודה.

לשני הצדדים

עם לא עושים הסכם ממון ההורים היו צריכים לעשות הסכם עם הבת שהדירה שיכת לה ועם ברבות השנים הם יפרדו אז לבן זוג לא יהיו דרישות או תביעות וחלק בדירה וכן לאשר את ההסכם בבית מישפט או אצל נוטריון הבעל גם לא הישתתף בקנית הדירה

כדי שתוכל לנצל גברים

אנו עדים לשינויים מבורכים בפסיקת בתי המשפט בנושא הגירושין. (ל 2 הצדדים לכל המלעיזים)

מי נתן לשופטים את הזכות להחליט שבגידה במהלך 20 שנה של נישואים מהווה הוכחה שמעולם לא היה שיתוף רגשי? למה העובדה שהאישה סלחה לגבר לאורך כל התקופה לא מהווה אינדיקציה שהבגידות לא מהוות נורמה מוסכמת בין בני הזוג? איך בית המשפט המחוזי קובע הוצאות משפט לצד מסויים אחרי שבית המשפט השלום שופט לטובתו? למרבה הצער 30%-50% מהזוגות הנשואים חווים בגידה, זו לא סיבה לגזול מצד אחד זכויות אשר מוקנות לו מתוקף החוק.

ההבדל בין הדוגמא שלך לבין המקרה המתואר הוא שכאן מדובר בדירה שנרכשה ע'י הורי האישה. והיתה רשומה על שם האישה. מסיבה זאת שללו השופטים את זכותו של הגבר שבגד לשיתוף ברכוש. אילו זו היתה דירה שנרכשה ע'י שניהם לא היו שוללים.

האפליה ממשיכה

, והאישה זכתה בחצי מהבית ועוד מזונות ! ועוד מדברים על שוויון בין גברים ונשים !! מדינת כל נשותיה .