זה הפתרון החד והפשוט פה. מתי מעט של רופאים מוכשרים ממש - יהיו 100% פרטיים. כל השאר - יישארו במערכת הציבורית (ויש לחייבם בשעות מלאות - 9 שעות ביום רגיל, כולל גם משמרות). רובם המוחלט של הרופאים לא יכולים לפעול ללא כסות ציבורית. הם מסתמכים על התואר הציבורי שלהם (מנהל מחלקה, סגן מנהל - תואר שמביא פציינטים) ועל היכולת שלהם לקמבן את המערכת הציבורית ולקצר תורים. זו מהות התשלום עבור שירות שלהם.

קיימת תופעה לפיו במסגרת הרפואה הציבורית קובעים תור שש חודשים אחרי התור שנקבע במסגרת שר"פ לאותו חולה אצל אותו רופא. ניתן לפתור בעיה זו בצורה פשוטה: לאחד את יומן של הרופא במסגרת השר"פ עם היומן במסגרת הרפואה הציבורית ולא להשאיר חלונות. צריך לקחת בחשבון שהחולה שיש לו ביטוח במסגרת קופת החולים שילם פרמיות שמבטיחות את השכר הבסיסי לרופא ולכן הוא זה שצריך לקבל עדיפות על פני החולה המזדמן שפונה לשר"פ.