היום, הבנקים ממש לא תומכים בתעשייה. הבנקים שינו את מטרתם, והיא - להרוויח כמה שיותר כסף, בכמה שפחות זמן. לגלגל את כל הסיכון לציבור, ואת כל הרווחים - עבור עצמם. בדיוק בשביל זה הם פיתחו את כל ה"מכשירים המתוחכמים". את כל האופציות, ואת כל הקרנות המסובכות. כך הם מוכרים לציבור את כל ההימורים המסוכנים, מקבלים כסף מזומן ביד, וכשהכל מתפוצץ, הציבור מפסיד, והבנק נשאר עם המזומן שקיבל.

אדם שסיים לעבוד מוקדם עדיין הוא חושב בתת המודע שלו על איך הוא יסיים את החודש וגם על העתיד הכלכלי שלו אני מתכוון על חו"ל ששם המשכורות הם גבוהות מאוד יש גם מעין היי שעובדים הרבה שעות וגם מרוויחים טוב זה איך שהו מתאזן תלוי איך לוקחים את זה

בגיל הפנסיה הם כנראה יתעוררו ויחטפו את הכאפה

וגם אצלינו התחרות פרועה והמעסיקים מפטרים סתם ללא סיבה . ההבדל הוא ששם יש תגמול לפחות למאמץ ולא דורשים מהם לעבוד שעות מטורפות אלא שהם עושים את זה מרצונים כדי לעמוד בתחרות. אצלינו דורשים שעות נוספות וללא תשלום כי השכר 'גלובאלי'. לרוב בהייטק אצלינו זה ככה או בעבודה בפרויקטים

מה שאתה אומר איננו נכון. זה מאד תלוי בבן אדם, בתפקיד ובמקום העבודה. אני עובד בתחום פתוח התכנה שנים רבות ואני יכול להבטיח לך שלעיתים נדירות עבדתי מעל 10 שעות ביום. מצד שני, עמית לעבודה שבמקום עבודה קודם ביקר בקוריאה, ספר לי על צורת העבודה בתחברות כמו סמסונג, המזכירה את בנקאי ההשקעות בניו יורק. שעות העבודה מ- 9 עד 2 -3 בלילה. שינה קצרה על השולחן בצהרים. פשוט תנאי עבדות. אני פשוט מרחם על העובדים שם.

היו תקופות שהורדתי במכוון את הקצב ל-10-12 שעות ביום לערך וכמעט מבלי לעבוד בסופי שבוע אך לא תמיד זה בשליטתך היה לי חבר שהגיע ל-154 שעות ונכון חלקן אתה מבלה בטיסות וישן שעה כאן או שם אבל אתה מפתח יכולת להשאר ער שעות רבות ולעבוד על נושאים מורכבים מאוד. האמת שהתרבות דוחפת לעבוד יותר בבנקים אך זה נכון רק לבנקאים שעובדים על בנית העיסקאות ולא על הסוחרים או אנשי המכירות שבדרך כלל מסיימים אחרי המסחר את יום העבודה או עובדים במשמרות. השיטה הזו של לעבוד שעות מטורפות פועלת כי רק סכומי עתק שמשולמים לעובדים רעבים כמו זאבים משאירה אותם בבנקים הללו. שאר התעשיות בארה"ב לא מאמצות את השעות הללו וכיון שזו תופעה של עשרות שנים בוול סטריט שלא הדביקה את שאר התעשיות זה גם לא יקרה לדעתי. אבל בשביל הכתבה נחמד היה לספר על אורח החיים בוול סטריט. בכל מקרה מניסוני האישי ומתגובות של חברי שעזבו את התחום- רב האנשים בוול סטריט למעט מחלקות התמיכה והאדמיניסטרציה הם טיפוסים מאוד אנוכיים ורעבים לכסף שמחייכים חיוכים מזויפים ומתמחים בלנעוץ סכינים בגב חבריהם כי זו הדרך היחידה לשרוד והיא רק מחדדת את ההתנהגויות הללו עם השנים. רבים מאלו שהמצפון שלהם חזק יותר ומזהים את דפוסי ההתנהגות הללו עוזבים די מהר או לתחומים אחרים או לחברות יותר קטנות ונישתיות.

עזבתי אחרי שנה כי להשאר שם היה טירוף

או שאתם עוורים או שאתם מתממים. סביבה תחרותית משפיעה בצורה דומה על כולם - זה טבע האדם. פרטים נורמלים שנולדו עם חסינות להשפעות כאלה נכחדו במהלך האבולוציה. למזלנו, יש יתרון גם לשיתוף פעולה. לכן יש לנו נטיה טבעית לנסות לתקן מצבים כאלה באמצעים חברתיים: חוקים, רגולציה מרסנת ופעולה כקבוצה במקום מלחמה עד המוות כבודדים. וכן, רגולציה נכונה או וועדים שמתפקדים כמו שצריך גם מגדילים יעילות כלכלית ורווחה חברתית.

וכדי להמשיך לקבל משרות אחרות שעובדים בהם יותר שעות בשבוע, ומרוויחים יותר כסף שאי אפשר לבזבז בכל מקרה, כי אין זמן לבזבז אותו, כי צריך להיות בעבודה.

אני מקווה שמתישהו יתפסו שם שכל, ויבינו שכל כך הרבה עבודה רק מורידה את התפוקה ואיכותה. אי אפשר לאורך זמן לעבוד ככה. המחיר הבריאותי, הנפשי לא שווה שום מותג שבעולם.

לכן הפתרון שמצאו ברוב החברות האנושיות הוא רגולציה, מצד המנהלים או מצד איגוד שהעובדים חברים בו. מס שפתיים מצד המנהלים לא עוזר במקרים כאלה והתרבות לא משתנה בלי שהמערכת מגדירה נהלים מחייבים. אפשר למצוא דוגמא דומה מתחום הספורט בספרו של הכלכלן Robert H. Frank - The Darwin Economy הוא מביא מחקר דומה לזה שבכתבה, שמראה שכל שחקן הוקי יבחר לשחק בלי קסדה כי זה מעניק לו יתרון יחסי על שאר השחקנים. כך נוצר "לחץ ארגוני תרבותי" על כולם לשחק בלי קסדה כדי להשיג יתרון. בסופו של דבר כמות הפציעות עולה בלי לשנות את מעמדם היחסי של השחקנים. ולכן, למרות שכל שחקן בנפרד יבחר לשחק בלי קסדה, הוא מעדיף רגולציה שמכריחה את כולם לשחק עם קסדה.

סיימתי בהצטיינות באוניברסיטאת ת"א. עבדתי בחברת אשראי התקבלתי ל TUCK בארה"ב - וסיימתי שם את הMBA - הלכתי לInvestment Banking בגלל הכסף. לחלוטין בגלל הכסף. שכר התחלתי של 110K דולר בשנה לפני הבונוסים.- הבונוס בשנה הראשונה עמד 165K דולר. 4 שנים עבדתי שם. בממוצע 90 שעות בשבוע, סביב העולם בטלפון, בכל שוק כלכלי גדול אפשרי. בלי בת זוג ובלי חיים אמיתיים. אבל כשלוקחים חופשה היא הכי מטורפת בעולם כי אתה צריך את זה. לא יודע להגיד שזה שווה הזה....

ואם אתה לא מבין את זה, אתה לא מבין כלכלה בסיסית, סתם זורק מילים יפות לאוויר, לך תלמד משהו.

כל התגובה שלך היא פופוליזם טהור וסטירואטיפ חסר קשר למציאות. ללא מגזר פיננסים ובנקים לא היתה תעשיה, הבנקים מממנים חברות צעירות בשלבים שונים ומממנים פעילות שוטפת של יברות על בסיס שוטף כולל מימון בזמנים של בעיות תזרים מזומנים. לתקשורת מגיעים רק סיפורים של פשיטות רקגל שלא מהווים שני אחוזים מסך המימון שבנקים נותנים לעסקים מכל הסוגים והגדלים כל יום. בנראי ההשקעות בחו"ל איבדו פרופורציות אבל הבנקאות הקלאסית היא אחת הסיבות לפריחת התעשיה וזו עובדה.

קראתי את הכתבה, התרבות הזו שבה עובדים חיים במשרדים ולא יוצאים מהם כמעט נובעת מעידוד או לפחות העלמת עין מצדד ההנהלה הנובעת מהיעדר כח מאזן להנהלה. ועד עובדים שפועל בצורה תקינה היה אמור למנע מצב כזהשל ניצול העובדים גם אם הוא כביכול יוזמה של העובדים משום שההנהלה יצרה אווירה כזו, והיא ממשיכה לעודד זאת ע"י מתן שירותי כביסה והסעות על מנת שעובדים ישארו במשרדים.

כאשר לעובדים אין כח ואין וועד שדואג לזכויותיהם ומהווה משקל נגד לרצונות ההנהלה ההנהלה יכולה להשתולל ולהעביד בפרך את העובדים בטיעונים ותירוצים שונים כאשר כל עובד נשאר לבדו להתמודד או להתפטר.

חבורת אנשים שעושים כסף מכסף , לא מייצרים דבר ומגשימים את חזון הקפיטליזם החזירי עכשיו החזירים מתחילים לאכול אחד את השני

תחשבו על זה שכל המאמץ הזה לא מייצר שום תפוקה לטובת העולם, רק מערכות שתפקידן לקחת לעצמן כמה שיותר כסף מכל ההמונים שכן מייצרים תפוקה לעולם, כמו מהנדסים, חקלאים, אנשים משוק האנרגיה, הייצור, התחבורה החינוך ועוד ועוד... זה הריקבון של הריקבון של החברה האנושית. אין שום תוצר בסוף העבודה הזו. זה לא מוביל לכלום. כאשר אנשים עובדים ללא לאות בשביל לדוגמא להציל חיים, כמו בתפקידים מסוימים (מאוד) בצבא ובאזרחות, כמו בחברות שמפתחות ציוד, אוכל, ביגוד, אפילו בידור וכדומה. אבל אין ספק שחלק מהשחיקה היא עצם העובדה שהם לא מועילים לאף אחד. זה משאיר משקע אנרגטי כבד שמחליש את האדם נפשית ובעקבות כך גם פיסית.

אתה לא יכול להעסיק עובד מסביב לשעון בלי לשלם לו על שעות נוספות, למשל (מתמחים לא קרובים להגדרה של "משרת אמון"). ובכל זאת, במשרדים של עוכרי דין ורואי חשבון מעסיקים מתמחים מצאת החמה ועד צאת הנשמה. ואלה אנשים ששמכירים את החוק היטב, ובוחרים במודע לצפצף עליו. אני לא בטוח שצריך לשנות את החקיקה, אבל בהחלט צריך להחמיר את האכיפה. מישהו צריך לשים לניצול הזה סוף.

לא ברור. כמה זמן אפשר לעשות מחקר על לקוח או על חברה? אפשר להקדיש לזה כמה שעות ביום ולהמשיך מחר. אני פשוט לא מבינה - האם מדובר בחדרי עסקאות שכל שניה סוחרים בהם? למה הם לא נחים קצת, פוגשים חברים משפחה ילדים? איזה חיים אלה????

בשאר השעות התפוקה של העובד אפסית והנזק הבריאותי גדול. קראו את הספר peopleware. ותרו על עבודה בחברה שתרבות העבודה בה מחייבת להשאר שעות נוספות בצורה שיטתית.

הן קיימות בחברות הייטק, במשרדי עורכי דין וכו'. התחרותיות הקיימת בענפים אלו אינה מאפשרת לעובדים להתנגד להעסקה פרועה זו, לכן נדרשת התערבות המחוקק. החוק צריך לשמור על זכויות העובדים, כולל בריאותם, אך גם לאפשר למעבידים קיום עבודה מאומצת בצורה מידתית ולא לאורך זמן. אם קיים לחץ קבוע בעבודה, יש לשכור עובדים נוספים ולא לבנות על שעות עבודה מוגזמות של העובדים הקיימים. אשמח לראות חברי/ות כנסת שיקדמו חקיקה בנושא.

שעות העבודה בבנקים נוחות מאוד ברוב המקרים, השכר ההתחלתי הוא אכן נמוך יחסית אבל הוא לא כולל רכיבים חד פעמיים כמו הבראה, בונוסים אם יש וכו', לאורך זמן השכר עולה לרמות סבירות (למעט הנהלות הבנקים שזה סיפור אחר לחלוטין) בניגוד למקובל בחו"ל עובדי הבנקים בישראל מאוגדים בוועדים גדולים שדואגים לזכויותיהם מה שלא קיים כמעט בארה"ב ובריטניה ומאפשר את הטירוף שמתואר בכתבה. דווקא בברוקרים הפרטיים שעות העבודה ארוכות מאוד ביחס לבנקים. באשר לקביעות, המצב של קביעות אוטומטית בוטל וקביעות ניתנת על בסיס ביצועים והערכות וככה צריך להיות!

טוחנים אותם 4 שנים ורגע לפני הקביעות נותנים מכתב פיטורים