מה שלא תתן להם, הם תמיד ירצו עוד אחרי חודש. ואני אחד שנותן קה"ש מלא וביטוחים וימי מחלה מהיום הראשון עם 100%. אבל נמאס לי להתעסק עם זה ולשלם למישהי שתתעסק עם זה בשבילי. התובנה שלי לבעלי העסקים: תשתדלו להעסיק פרילנסרים כמה שיותר. במיוחד בתחומים בהם הנוכחות הפיזית לא חשובה. אני מעסיק כאלה בתחומי תוכנה. אני מעסיק לפעמים פרילנסרים מהודו או מאינדונזיה. הם משוועים לעבודה, עושים עבודה טובה, מנומסים ועולים חמישית עד עשירית מישראלי מקביל. בהצלחה לכולם.

תכלס, כל עוד הבוס לא מתייחס אלי כמו לזבל, אני מרוצה. במציאות הקפיטליסטית הדוחה של ימינו, למצוא מעביד, או בוס, שלא מתייחס אליך כמו לאיזה עבד שחייב לו את הנשמה, זאת המטרה האמיתית.

נכון שהיום מאוד קשה לנהל משא ומתן על משכורת ותנאים אם אתה לא בקטגוריה של הנידרשים ביותר, אבל! זה לא נכון תמיד, אם אתם יודעים להגיע למקום שאתם רוצים לעבוד בו ויודעים לגשת לראיון העבודה נכון, להראות למעסיק מה הוא יפסיד אם הוא לא יעסיק אתכם, ברור שאין לכם סיכוי בסופו של יום אתם תיקחו כל עבודה שיציעו לכם. אני כותב את התגובה הזאת מתוך ניסין של מאות אנשים שעברו אצלי אימון וזכו למצוא את המשרה שהם רצו וגם לקבל את השכר והתנאים שפחות או יותר מקבלים אנשים שכבר עובדים. אני מקווה שגם אתם תצליחו למצוא את המקום הזה.

קרן השתלמות וימי חופשה מעל המינימום זה דברים בסיסיים בכל משרה שמכבדת את עצמה. מה עם טלפון, רכב, קופת גמל, העלאת שכר מעוגנת בהסכם וכו'.

מה המציאות בה הנכם חיים כיום? הלדעתכם קיים מרוץ אחרי בוגרי מדעי הרוח - כך שהם יכולים להציב תנאים למעביד ? באחד ממשרדי הממשלה מסרו לי שהם מעסיקים בוגרי אדריכלות לתיוק מסמכים במחסן. מעטים התחומים/מקצועות בהם מסוגל בוגר טכניון/אוניברסיטה למצוא עבודה בישראל.