הכל עניין של ניהול. השכר הוא ביטוי של תפוקת העובד וגם להיפך. כלומר העובד שמקבל שכר נמוך גם יתאים את התפוקה שלו בהתאם. העסקים שמתנהלים ולא מנהלים יתייחסו לתפוקה הנמוכה של העובדים כנתון קבוע שאין ביכולתם לשנות והשכר יתקבע בהתאם. המנהלים הטובים ינסו לשפר את תפוקת העובדים בין היתר באמצעות עידוד העובד: הכשרות, אופק, משמעות ואחריות - לא רק השכר. שינוי זה מביא להעלאת הרווחיות ויכולת לשלם לעובד יותר.

לא מבינה למה צריך להשקיע כסף וזמן בעל כל הרבה מחקרים שמגלים בסופו של דבר מה שכל בנאדם עם היגיון בריא יכול להבין לבד. רק מטומטמים רעי לב צריכים מחקרים כאלה בשביל להבין משהו כל כך בסיסי והגיוני, וגם אז הם מחפשים צידוקים ותירוצים כדי לא לקבל את ההגיון הזה

כאן היא אפילו לא הזכירה את עלות הגיוס וההכשרה של עובדים שמגיעים לזמן קצר יחסית- משלמים להם שכר מלא להתלמדות, ולפעמים הם עוזבים באמצע בגלל חוסר התאמה. או שהם נשארים בגלל שהם חוששים לשלם עבור הקורס -לעיתים יש התחייבות לשנה, כך שהם משפיעים על המורל של כל הצוות. עובד שעושה טעות בהזמנה יכול לגרום ללקוח לבטל עסקה על סך אלפי שקלים. כאשר זה קורה לעיתים קרובות, זה עלול להשפיע על שמו הטוב של העסק. כשמדובר בטעויות קריטיות המעסיק חשוף לתביעות פיצוים והפסדים. בנוסף, העובד הוא זה שיכול לאתר מה הלקוח רוצה והוא יכול להציף רעיונות שהמעסיק לא חשב עליהם ולעזור למעסיק להיות חלוץ בתחומו. היום, מעסיקים אפילו חוששים לפרגן לעובדים, שמא יעלו על דעתם שביחד עם הפרגון המילולי תתקבל תמורה כלכלית.

היא ממש לא זולה ביחס לרשת קמעונאית, גם אם מכרו בה יין בשני דולר (בטח loss leader). זו רשת של מוצרי איכות, מוצרים מיוחדים בצד הבריאותי ובצד הקולינרי, איפשהו בין טיב טעם לעדן טבע מרקט. היא מכוונת בעיקר למעמד בורגני שחשובה לו איכות מוצר וחווית קניה יותר ממחיר זול וכנראה בגלל זה מודל ההשקעה בעובדים מצליח כ"כ אצלם. מה שכן, זו קרוב לוודאי הרשת הקמעונאית הכי מוצלחת בחוף המערבי של ארה"ב, הכל מסודר, ניקיון של בית מרקחת ועובדים נחמדים מגניבים ויעילים שניכר כי הם שמחים ואף גאים לעבוד ברשת הזו.

הסרטן בלב העולם הוא חברות למען רווח. אם היו עוברים למודל של מלכרי"ם העולם היה שפוי והוגן הרבה יותר. כי איזו תועלת תצמח לעולם אם הבעלים העשיר גם כך יתעשר עוד יותר? חברה ללא מטרת רווח אלא שמטרתה להיטיב ללקוחותיה, לעובדיה ולחברה בכלל - תיתן בהכרח מוצרים טובים יותר, יהיו בה עובדים מרוצים יותר שיפרנסו משפחות בצורה מכובדת ושוויונית יותר, שיגדלו ילדים בריאים יותר נפשית אשר יתרמו בתורם לחברה וכלכלה טובה יותר. זה לא אומר שאי אפשר לתת שכר דיפרנציאלי, שאי אפשר לתת בונוסים ושאי אפשר לתת שכר שונה לפי גודל האחריות שמוטרת על מנהלים בארגון. זה לא אומר שהבעלים לא יכול לקחת לעצמו משכורת גבוהה מספיק על מנת שתהיה לו מוטיבציה להשתפר, אבל זה לא המצב המטורף שבו חברות צריכות כל הזמן רק לגדול ולגדול ולהרוויח יותר ויותר כסף שמגיע למעט עשירים שבסך הכל לא יעשו יותר מאושרים מהכסף הזה. אלא רק אומללים יותר. בעל חברה גדולה וטובה, יכול לקחת לעצמו משכורת של 100 אלף שח בחודש ולחיות חיים טובים ומיטיבים לו ולמשפחתו. חיים מאוזנים ומתכללים עם כולם, לגור בבית יפה מרווח ונוח, לטייל בעולם, לספק את כל צרכי ילדיו לנסוע במכוניות מפנקות ולחיות ממש טוב. לא צריך יותר מזה. יותר מזה רק הורס את חייו, הופך אותו להיות מנותק יותר, מרוחק יותר מהחיים, לגרור עליו עין הרע מהמון אנשים, להיות פרנואידי, לחיות כל הזמן עם הדחקה מתמדת של כל הסבל בעולם, ולגדל ילדים מפונקים מדי שמתדרדרים הרבה פעמים למקומות לא טובים. מספיק עם זה כבר! מספיק עם האידיאה ההרסנית וחסרת התועלת הזו לפיה ככל שאדם עשיר יותר הוא מוצלח וראוי להאדרה יותר. אדם מוצלח הוא אדם שמצליח לתת כמה שיותר לחברה. הוא גם יהנה הכי הרבה מהחיים שלו, ילדיו יעריכו אותו וילמדו ממנו, החברה תעריך אותו באמת. הוא ירגיש נינוח ושליו בכל מקום שהוא יהיה בו. ליבו יהיה נקי מצפונו שקט, הוא יהיה מחובר הרבה יותר לטבע ולאנשים ויקבל מהם אהבה אמיתית, תחושה טובה ויחיה הרבה הרבה יותר טוב. אז כולנו נוכל להתפרנס בכבוד, לבוא בהרגשה טובה לעבודה. לספק מוצרים ושירותים באמת טובים בלי רמאויות, ובלי לשכנע אנשים שאין להם לקנות מוצר שהם לא צריכים. בקיצור חברה בריאה!

בשביל לשלם חשבונות

"מכנה משותף נוסף לכל רשתות העבודה הטובה הוא שהן מציעות מספר קטן יחסית של מוצרים. "סופרמרקט ממוצע מציע כאמור כ־40 אלף מוצרים, אבל במרקדונה מציעים רק כ־8,000. כך הם מצליחים להפחית עלויות לאורך שרשרת הייצור וגם מאפשרים לעובדים לעודד מכירות, כי כשיש פחות מוצרים קל יותר להכשיר את העובדים להכיר את המוצרים ולעזור ללקוחות לבחור. כשיש פחות מוצרים העובדים יכולים גם לעבוד מהר יותר ומדויק יותר, כלומר הם יעילים יותר".

העובדים בטריידר ג'ו שבאזור מגוריי נראים תמיד במצב רוח טוב כל כך בהתחשב בעבודה שלהם... קשה להסביר את זה למי שלא מכיר, רואים שמדובר באנשים משכילים מחתך סוציואקונומי אחר לגמרי לעומת העובדים בכל יתר הסופרמרקטים, קטנים כגדולים. החנות הזאת, קטנה יחסית לסופר ממוצע, מלאה תמיד ואנשים עומדים בתורים בקופות ולא אומרים מילה (ולא רק בגלל שהם אמריקאים...). כל האווירה בחנות שונה מאשר בחנויות אחרות, אפילו המוזיקה... המזון שנמכר שם יחסית בריא יותר והמחירים הם בין הנמוכים ביותר שתמצאו. בקיצור - הוכחה חיה לכך שאפשר לעשות דברים אחרת! לכו תספרו את זה לכל החזירים באשר הם, אמריקאים או ישראלים, שיושבים להם במשרדים בחליפות יקרות ומתייחסים לכל העבדים כאל מספרים נטולי זהות או חשיבות. לצערנו, כמה טריידר ג'ו יש שם בחוץ וכמה וולמרטים... זה החלק העצוב, שמדובר ביוצאת מן הכלל שממש לא מעידה על הכלל

טפשים! מתעסקים רק בכמה חופש לתת לך או כמה ימי מחלה יש לך במקום לפרגן ולשמוח שהעובד יוצא לנוח טמבל מי שעשה אותכם מנהלים!!

אצל היהודי החמדן גם בעוד מליון שנה

איןספק שכאשר מעסיקים ועובדים מתנהלים ביחס הוגן יש סביבה בריאה יותר לעבודה כי העובדים באמת נותנים מעצמם וגם זה משתלם למעסיקים כי ברגע שעובדים מקבלים יחס וזכויות הוגנות שמגיעים להם כנדרש וכמהוגן בחוקי עבודה הם באמת באים לעבוד ולא לשחק משחקים. ברצוני ליידע בסביבה תחרותית שבהם כוחות השוק קובעים כיצד שחקנים הכוונה אירגונים מתנהלים בשוק תחרותי מי שינצח בשוק התחרותי יהיה הארגון אשר לו יהיה ידע כיצד לייצר רווחים וככזה היחיד שיוביל את אותו שוק אני מדבר על עובדים כוכבים רעיונות טובים שמהם עושים כסף כידוע עסק לא רווחי אין לו זכות קיום הסביבה הכלכלית אין לה רחמים ומכיוון שכך הכל ניהיה מסובך יותר ויותר ונדרשים עובדים בעלי יכולות וכישרון שפעם בעבר לא היו נדרשים דוגמא: בתקופה של איכרים ובעלי אחוזות לא הייתה צריך מפעלים בתי חרושת את התבואה הייתה שם באסם ומחלק לפועלים בעבור עבודתם ונניח היית צריך משהו היית נותן תבואה בשביל לקבל מים או ברזל וכו לא היה צורך בכלכלנים וכו בהמשך תחילת המהפכה התעשייתית קמו בתי חרושת שהחליפו את האחוזות ועובדי ייצור שהחליפו את האיכרים ובעלי אירגונים שהחליפו את בעלי האחוזות לסיכום עובדים עתירי ידע וכישרון ויכולות יהיו ההבדל בין מובלי שוק אירגונים לבין מתחרים עם נתח שוק קטן מנהל השיווק שלכם מבין למה התכוונתי פרה כוכב כלב סימן שאלה מובלי שוק ,מתחרי שוק, עוקבי מתחרים אסטרטגיית me2 וגומחות ושאלת השאלות מי יהיה מוביל השוק ישראל היום או ידיעות אחרונות תשובה: ימים יגידו ?

שאין קשר בין הצלחת החברה למשכורתם. בעוד שנתיים שלוש, הם יעברו לחברה אחרת וחוזר חלילה. יש גם איזה כלל בלתי רשום לשמור על פער אין סופי ובלתי הגיוני בין גובה משכורת הבכיר לגובה משכורת העובד. המנהל הבכיר יודע מה טוב ומה נכון לקבוע. התאוריה ה"לא הגיונית" הזאת נכונה ומקובלת בכל...חברות ביטוח, בנקים, מפעלים , ממשלה וכו'

כשהסמנכ"לים למיניהם ומנהלי המחלקות נוסעים לקפריסין ליוון לטורקייה למרוקו ועוד והכל ב"שושו" ובמחתרת ומציגים רווחים ועל חשבון מי בדיוק ?? על תשלום שכר עבדות ומי שפוצה פה ומעז רק לדבר חס וחלילה מוצא עצמו לא פעם או יותר בשיחות שימוע שליפני פיטורים ממש מפחידים את ה"זבובים" ולא אותי !!! אז מה הפלא ומה אתם מיתפלאים כל כך רק עכשיו היתעוררתם?? "עבד כי ימלוך"= ברוכים הבאים לשוק העבדים ולניצול העובדים לאור היום תמורת כלום כסף??????

כשמשלמים שכר גבוהה אפשר לבחור את העובדים הכי טובים. זה לא אומר שאם מעלים את השכר לעובד גרוע הוא פתאום יהיה טוב.

אנשים הם ההון האנושי בעסק. לצערי ומניסיון כמנהלת , הדרישה מההנהלה היא לקצץ בשכר, בטענה שזהו המרכיב הדומיננטי בתקציב. והמוטיבציה של העובדים בהתאם. את הספר הזה צריך לתת לכל מנכ״ל בארץ, בתקווה שיביא לשינוי.

לצערי רוב המעסיקים/חברות מנסות רק לחסוך על גבי העובד אם זה באוכל,שאין,בנקיון השרותים,ובדברים הכי קטנים. לצערי נתקלתי במקומות שהעובדים שם ממש סוג של עבדים מודרניים,והעובדים שם פשוט קשי יום ותקועים ללא יכולת לצאת משם כגון עולים חדשים,חסרי השכלה מבוגרים ושאר אוכלסיות חלשות. לצערי אין הרבה מקומות שאני מכיר שמטפחות את העובד,אך כאלה שכן הם מרווחים ואני מדבר בתור אחד שהיה בצד האחד של מעסיק וכעת נמצא אצל חברה שרק משקיעה ומצלחיה ברמה עולמית(לצערי החברה לא ישראלית)

אגב, זה עובד גם לכיוון השני? אם התוצאות קצת פחות טובות מהשוק, אז הם מורידים בשכר ביוזמתם או נאחזים בקרנות המזבח?

המצב פשוט מאד, היום העובדים הם העבדים של שנות ה 2000 עם שכר מינימום שלא מספיק לסגור את החודש ובנתיים המרחק בין העשירים לעניים גודל. ככה זה שבעלי המנויות והדירקטוריון רוצים כל רבעון להגיע לשיא חדש ולמקסם רווחים הם אף פעם לא הסתפקו ברווחים של 260 מיליון ברבעון הם ירצו ברבעון הבא רווח של 300 מיליון, ואם חס וחלילה ברבעון הבא יש רווח של 200 מיליון, מבחינתם בעלי המניות זהו הפסד וישר מתחילים לקצץ את העובדים ( למרות שבפועל החברה הרוויחה).

שמשלמות כלום לעובד, והוא נותן תפוקה טובה יחסית. אם עד עכשיו החברה המערבית הייתה עסוקה באאוט-סורסינג למדינות עולם שלישי, הוזלת עלויות מוצר ומיקסום רווחים, עכשיו זה חזר אליה בבומרנג כואב של פיטורין, אבטלה וניצול עובדים במדינות המפותחות. וד"א - הביטוי הוא "עמוד ענן" ולא "עמוד עשן", אבל סה"כ כתבה מעניינת ומעוררת מחשבות.

למרות שאנחנו מהזולים בארץ (בטוח יותר ממגה ספורט) משלמים לי סבבה יש יחס אישי אפילו מהבעלים והרשת גדלה בטירוף לא יודע כמה סניפים חדשים בשנה האחרונה... זה כנראה עובד

כל ההון הולך לפחות מאחוז באוכלוסיה.זה לא יימשך הרבה זמן.אני צופה למהפיכות אלימות ולמרחץ דמים במאה ה21 עד לכינון קומוניזם ליברלי שיימגר את תופעת העשירים וגם ייתן כבוד לעובד.מי שלא יעבוד בגלל מהפיכת הרובוטיקה יזכה לקצבה חודשית על מנת שיוכל לחיות בכבוד.

טוב מכל ועד עובדים אלים, שיכול אולי להשיג הישגים בטווח הקצר, אבל פוגע בהם אנושות בטווח ארוך, כשהעבודה עוברת לסין או לרובוטים. כמובן שיש פה כשל שוק קריטי - חוסר הרצוינליות והבורות של מנהלים, אבל אולי מחקרים כמו זה ישפרו את המצב.

אם כל המעשיקים יאמצו שיטה,העובדים מגיעים בתנועת ספירלה לאי סביעות רצון וחוזר חלילה סביר להניח שאין פתרון אידאלי.יש לאפשר לעובדים ולמעסיקים לבחור הדאך.

פעם יצא לי לשאול את עובדת הניקיון אצלנו במשרדים למה היא מנקה "חפיף" תשובתה לא מיהרה לבוא . אני מקבלת 100 ₪ ליום עבור הניקיון -לפי דעתה עבודתה שווה 40 ₪ לשעה לכן צריכה לעבוד 2.5 ש"ע כאשר עבודתה מתוכננת ל-4 ש"ע . כדי להגיע לכך היא מחפפת בעבודה ןפוגעת באיכות העבודה .

קוראים לזה פריון ככל שהפריון גדול יותר התוצרת /הכנסות שתורם כל עובד גדולים יותר. עובדים מוערכים ומתוגמלים יהיו בד"כ נאמנים ותורמים יותר למקום העבודה מעובדים שמקבלים יחס כאילו היו עופות בלול .

לא צריך שנים של מחקר כדי לגלות את כל מה שאנחנו כבר יודעים. עובדים מרוצים יתרמו יותר והחברה תצליח יותר.

יהודי רוצה להתעשר ומהר

עובדים מרוצים שמקבלים שכר טוב, או כאלה שלפחות מקבלים שכר טוב מהממוצע בשוק לתפקידם ומפחדים לאבד את מקום עבודתם, ישקיעו בעבודה וישיגו תוצאות טובות יותר. לעומת זאת עובדים היודעים שבשכר הנמוך שהם מקבלים הם יוכלו למצוא הרבה עבודות דומות, יעשו את המינימום הנדרש. כך המעסיק עשוי לשלם להרבה עובדים לעשות עבודה שעובד אחד היה יכול לעשות ובסופו של דבר זה יצא יותר יקר.

נורא קשה למדוד בהצלחה מוטיבציה, תחושה טובה, נאמנות או הזדהות, אז מודדים מה שאפשר - שכר, שעות עבודה, זמן הפסקות וכד'. והיות שכולנו יודעים שמה שמדיד ניתן לשפר וליעל ומה שלא מדיד פשוט לא קיים, למה להתייחס לזה? בכל מקרה כתבה מעניינת ויפה.

להציע גם שכר לעובדים שהא גבוה יותר ממתחרים וגם למכור את הסחורה במחיר זול יותר ממתחרים. מה מאפשר את המצב הלא סביר הזה? יש כאן איזה פרט חשוב שנסתר מאיתנו.

פעם היה דבר כזה, אנשים ראו את מקום העבודה שלהם כבית השני שלהם. הייתה להם תחושת הזדהות וגאוות יחידה. כמה עובדים אתה מכירים היום שמרגישים כך? כנראה שהרבה פחות. אני חושב שעובדים אשר אין להם מה להספיד ויכולים למצוא בקלות עבודה בתנאים זהים במקום אחר, ולא מרגישים הזדהות עם מקום העבודה שלהם, עשוים לגרום הרבה נזק בפסיביות ובחוסר האכפתיות שלהם. עבדים שמרגישים מחוייבות למקום העבודה, עשויים לתרום הרבה יותר ולמנוע נזקים.

התובנה שעובדים מרוצים הם עובדים בעלי מוטיבציה גבוהה יותר נשמעת כמו משהו בסיסי בימינו. עצוב לגלות שעדיין ישנם כל כך הרבה ארגונים נצלניים, דוגמת וול-מארט ואחרים. ורק תיקון קטן: אתם כותבים "מ־1995 עד 2012 המכירות עלו בהתמדה מ־109 אלף יורו בשנה ל־257 אלף יורו, יותר מפי שניים בתוך שבע שנים", כאשר המדובר, כמובן, בשבע עשרה שנים; הישג מרשים, אבל רצוי כן לדייק בעובדות.