אני בן 30 רווק, רב סרן. התגייסתי בגיל 18 , מגיל 18 כן כן, לא ישנתי בבית יותר מ2 לילות(חמישי ושישי) . וגם זה בקושי. שבועיים מחודש בבסיס, אין פרטיות עם עוד אנשים. דברים בסיסיים שכל המגיבים הכלומיניקים כאן עושים ביום יום כמו לקום במיטה שלהם - אין לי את זה! שלא נדבר על טיול אחרי צבא , או כל דבר אחר. אנשים חושבים שזה שמשתחררים בגיל 45 זה "מעשה שחובה לשנות", משחררים בגיל 45 כי אחרי הגיל הזה אנשים כבר מתעייפים, מג"ד בצהל בגיל35-40 כבר לא נשאר לו כוח לטחון עוד שבתות . אני מציע דבר פשוט לכל המגיבים - תתייחסו בלקרוע את התחת, לעבוד קשה, לא לוותר לעצמכם, ובסוף תגיעו למשהו. גם אני רוצה לחזור כל יום הביתה, אבל יש אילוצים אחרים . אנשים רוצים היום להצליח בלי לעבוד קשה - זה פשוט לא עובד. ועוד דבר - יש לי רכב צבאי, שאני חוזר איתו הביתה, הוא עומד כל השבת, אין לי כבר כוח לראות אותו אחרי שאני נוסע 3 שעות לבסיס. תאהבו יותר תשנאו פחות, תשאפו להצליח מבלי להכשיל. בן חורין