אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

הרעיונות החדשים של העולם הכלכלי: פלישת שוברי הקופות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
ניתוח חסר פשר ומשמעות - הרווחיות חשובה מההכנסות!
במקום להשוות בין השקעה להכנסה, יש להשוות בין השקעה לרווח נטו. אם מסתכלים על הדוגמה של הסרטים, רואים שעל 4 סרטים עתירי תקציב הוציאו אולפני וורנר כמיליארד דולר, והכניסו כ-3.7 מיליארד דולר, כלומר יצרו רווחים של כ-2.7 מיליארד דולר ותשואה על ההשקעה של כ-270%, או כ-60% בממוצע לסרט. לעומת זאת, על 7 הסרטים הרווחיים שאינם עתירי תקציב הוציאו אולפני וורנר כ-650 מיליון דולר, והכניסו כ-4.3 מיליארד דולר, כלומר יצרו רווחים של כ-3.65 מיליארד דולר ותשואה על ההשקעה של כ-560%, או כ-80% בממוצע לסרט. מסקנה: סרטים בהשקעה נמוכה יותר מ-"שוברי הקופות" לכאורה זכו לרווחיות משמעותית יותר גדולה מהסרטים שדרשו תקציב הפקה גבוה.
אור | 10.04.14
7.
חצי כח
היא מצביעה פה על מגמה מעניינת שמשתקפת במספרים, אבל אי אפשר להגיד זה בגלל או למרות ההתקדמות הטכנולוגית, כי אין פה בכלל סיבתיות. זה סה"כ מתאם. וגם התחזית שלה בעייתי. אין לה סיבתיות או נתונים להמשך, אז היא מניחה את מה שכולנו מניחים בשוטף - הכל יהיה כפי שהיה, או במילים אחרות שהמגמה תמשיך. מעניין. גם לי יש תיאוריה משלי - עם השנים אנשים הבינו שלהשקיע במוצר עולה יותר מבשיווק בשורה התחתונה, ומאז מחירי הפרסוף (והפולשניות שלו) רק עולים. יבוא יום שבו זה יתהפך חזרה (או לתחום שלישי). בכל מקרה כתבה מסקרנת. ושיהיה סופש נעים לכולנו.
אלכס | 10.04.14
4.
לא הפתעה גדולה...
הרשת החברתית ושיתופיות היתר הביאו למצב בו אתה לא בודק באמת מה טיב מוצר אותו אתה מתעתד לצרוך... בנוסף אתה לא בודק דעת מומחה. מה שאתה עושה זה מפרסם סטטוס ששואל את חברך שאינו יודע מאום על החיים שלו (שפת רחוב, הרגעו), והוא ממליץ לך על המוצר התורן כאשר, כן כן, גם הוא אינו יודע גבר על איכות המוצר, יש לו כיסוי עיניים אופקי כפי ששמים לחמורים, הוא שמע מחבר אחר שזה טוב. צרות אופקים היא המצב המקובל, ולצפות בקליפ שיש לו 2000 צפיות זה ממש, אבל ממש לא מעניין כשאפשר לצפות בקליפ של גנגנאם סטייל שלו יש, נכון לעכשיו בערך מחצית מאוכלוסיית העולם כמספר הצופים. אנחנו יותר מכל וכל חפצים להיות מקובלים בחברה השטחית, החד-גונית שנוצרה. אנחנו רוצים לדבר על אותן תכניות הטלויזיה, להכיר את אותם השירים ולהתלהב מאותם שוברי הקופות. אם לא עשו לזה "לייק" ולא עשו לזה "שייר"- זה לא שווה בעינינו. לכן, אם סתם לדוגמא, אתה אדם מאוד שליו שאוהב מוסיקה קלאסית- אתה כלל לא תדע את זה. כי כרגע סיימת לצפות בעצמך בפעם העשירית ב"כדור הרס" של מיילי סירוס, בעצמה תופעה אינטרנטית (חכמה מאוד, אני לא אבזה את האינטלינגנציה שלי בלרדת על אשת שיווק שמנצלת ביעילות את כל מה שדיברתי עליו למעלה). אז, שוב- חשבו על זה. אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו, על האיכויות שלנו על מנת להיות כמו כולם. אולי כדאי שכל אחד מאיתנו ילך ויקרא ספר היום. יפתח יוטיוב ויצפה במשהו לא מוכר, אולי איזה זמר מקורי ממדינה רחוקה. יצפה בסרט זר שלא כולל איש על כיסא גלגלים שנראה באופן מחשיד כדסטין הופמן שאותו דוחף איש כהה עור ענק שדומה לאדביזי מ"אוז". אולי משהו שלא שמעתם עליו? שלא סיפרו לכם כולם כמה הוא מוצלח וש"אתם חייבים לצפות בו"? כי ככה נגלה את הטעם שלנו באמת. את מה שאנחנו אוהבים כיחידים, כבודדים. ואז, עם זה שלא נבדל את עצמנו לחלוטין ולא נחיה על אי בודד, כי גם בזה רובנו לא מעוניינים... אבל גם נרשה לעצמנו מדי פעם, להיות שונים- להיות שונים ומעניינים ובעלי עומק, לעומת מקשה אחת וירטואלית של גיבוב אותן המנטרות שוב ושוב....
ארזי | 10.04.14
3.
שטויות. אנחנו רואים שהריכוזיות מנצחת כי כרגע היא שולטת ולא בגלל או למרות הטכנולוגיה.
שטויות. אנחנו רואים שהריכוזיות מנצחת כי כרגע היא שולטת ולא בגלל או למרות הטכנולוגיה. את הריכוזיות צריך לפרק בלי שום קשר לטכנולוגיה ואז נראה שינוי משמעותי. זה נעשה כבר פעמיים בעבר שפרקו את הברונים השודדים והארץ שקטה ל 40 שנה. הגיע הזמן לפעם נוספת.
בן אנוש | 10.04.14
2.
בעוד כ-8 שנים גם מה שהיא טוענת היום יתברר כלא נכון, למרות היתרון של האינטואיציה הנשית
האפשרות לצפות את העתיד על פי אקסטרפולציה של ההווה כבר לא קיימת; זה היה נכון בזמן שתהליכים נמשכו עשרות (אם לא מאות) שנים. כיום תהליכים - מכל סוג, למעט החיים עצמם - נמשכים פרקי זמן קצרים יחסית. ההנחה שכל מצב יביא בהתפתחותו MORE OF THE SAME תתממש במקרים מועטים וחריגים. אבל מצד שני יכול להיות שגם אני טועה....
 | 09.04.14
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת