בעלי החברות, שוב, יראו רווחים תפעוליים מרשימים ויקבלו מיליונים בשכר ובונוסים... אבל, ותמיד יבוא אבל... הכלכלות המקומיות של אותם מפתחים ידשדשו וידעכו, לא יהיה מי שייקנה את האפליקציה החדשה והמגניבה שלהם או את הג'אדג'ט המבריק והחדשני שלהם, וממילא, לא בטוח שהאיכות של המוצר תהיה כזו שתצדיק את תג המחיר שהיצרן יידרוש... מניסיון, לא מוצלח במיוחד. אולי הגלגל מסתובב ממש בזמן שאני כותב את התגובה הזו, אולי אני טועה והרושם האישי שאני קיבלתי שגוי, אבל מניסיוני האישי, קוד שנכתב על ידי מהנדס הודי (וסיני, לצורך העניין) יעיל פחות ומכביד יותר על משאבי המערכת מאשר קוד שנכתב על ידי מהנדס שלמד ו, והנה הקטע החשוב, צבר ניסיון תעסוקתי, בחברות מערביות. למה? אני לא סוציולוג של מדעי המחשב, אבל הניסיון שלי הוא כזה. שלא לדבר על קשיי שפה (נסו לדבר עם עובד הודי באנגלית. בהצלחה עם זה), הפרשי שעות, העובדה שככל שהביקוש אליהם יעלה גם המהנדסים ההודיים יעלו מחירים... אבל מה אכפת למנכ"ל לא טכנולוגי מכל הדברים שכתבתי ושכל בר דעת מבין לבד. אמרתי בהתחלה, עלויות תפעול נחתכות בחצי משמע בונוס שנתי גדל בחצי. Nuff said'.