כל מי שיכל מחברי ברח ובורח מהדסה והחולים מזמן מצביעים ברגלים ורק כמה מנהלים רעים צחקו וצוחקים

למה לא ניתן לעשות כך: 1) מדינה תלווה מיליארד שקלים תמורת שיעבוד של מגדל אשפוז החדש של הדסה( עלותו בדיוק קרוב למיליארד) 2) מדינה תקבע דירוג שכר לרופאים - כמו שהיא עושה כיום לאחיות .ההסכם יהיה סגור מול מדינה ולא מול הנהלת הדסה.ניתן לקבוע כמו של משכורות בבתי חולים ממשלתיים. 3) כיוון שמדינה נותנת כסף - היא זאת שתפקח על פיננסים של הדסה 4) נשות הדסה ומדינה יקבוע מועד הוצאת מגדל משיעבוד ( שניהם שידאגו שבית חולים יהיה רווחי - ז"א שמדינה תתגמש בחוקים רגולתוריים, וארגון נשות הדסה אחרי מה שקרה ימנה מנהלים באמת טובים. 5) באשר תוכנית הבראה : לחתום מיד על הסכמים : ידוע כי רופאים הסכימו לוותר על 60 מיליון, עובדים בכלל על 85 .. נראה לי מספיק מכובד. 6) בקשר לשר"פ : הוא רווחי, אין מה לומר. שיהיה, אבל רווחים ממנו שיתחלקו בהיגיון ולא חמדנות. במקרה גרוע ביותר מדינה תקבל נכסים של הדסה, במקרה טוב, הדסה תשרת אותנו עוד 100 שנים. יש שאלות?

אם בישראל יצליחו לעשות מה שבארה"ב לא רוצים/יכולים אימרו, ברוח החג הקרוב, דיינו. ובכלל, במדינה בה כל שכיר משליש למדינה חלק ניכר משכרו ברוטו בצורת מס בריאות, למה בכלל ישנה בעלות פרטית על בתי-חולים? הרי אנחנו רואים שבעלות ממשלתית או פרטית, שחיתות מחריבה עד קריסה ישנה בכל מקרה, אז לפחות שהמדינה תנהל (בצורה כושלת, כמו כל מפעל ממשלתי אחר) ויהיה לפחות צד אחד פחות בכל סכסוך-עבודה אפשרי.