אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קראו עוד סגור

דוקטור בלי עבודה: הדנ"א הלא תקין של לימודי מדעי החיים בישראל

88 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

פרסם תגובה בטל
78.
עם כל הכבוד הבעיה היא בסטונדטים ובמלג
1. כן, תלמיד דוקטורנט ובטח מאסטרנט הוא כוח עבודה זול מאוד, המון פעמים מרוויח עלות שכר פר שעה שנמוכה משכר מינימום. וכן דורשים הרבה כאלו לכדי לקדם את המחקרים, אז במקום לשלם שכר גבוהה משלמים שכר נמוך+תעודה. 2. הכלכלה בחו"ל לא שונה באופן מהותי מבארץ, כן בחול יש משמעותית הרבה יותר תקנים אבל גם יש הרבה יותר אנשים שמתחרים על כל משרה, רק שאם פה יש לכם את יתרון הביתיות שם אתם זרים. אז נכון, התותחים ביותר(בעולם) יכולים למצוא גו'ב מדהים /פוסט באוניברסיטת על בחו"ל, משהו שאין בארץ ואז למנף אותו בין אם לקריירה אקדמית ובין עם עסוקתית(בארץ או בחו"ל), אבל על התקנים שם אתם מתחרים עם בוגרים אמריקאיים, קנדים, סינים, הודים והרשימה פשוט תימשך... 3. אין בארץ בעיית תעסוקה, כן רבים בונים לעצמם עולם וורוד אחרי קבלת הדוקטורט. אבל על כל חוקר בתעשייה צריך המון "טכנאים", ואף אחד לא ירצה עובד ממורמר. 4. פעמים רבות נתקלתי בהטפות מוסר לשוק הפרטי, הוא פשוט לא מבין שביו-טק זה הדבר הבא, הזאת בכוח אדם לא מבינה שכ-ד"ר אני יודע ללמוד דברים חדשים כל יום ומפילה אותי על ניסיון ספציפי. ובכן זה היופי בשוק הפרטי, אם החברות הללו טועות הם לא ישרדו מול החברות "שמבינות עניין" או יותר טוב והמשקיעים יאבדו את כספם. אבל להטיף למשקיע מה לעשות עם כספו? זה הכסף שלו, מאיפה לכם הזכות?
אבי | 16.04.14
77.
אין "בריחת מוחות" אלא "הברחת מוחות"
העובדה שכדי להתמודד היום על משרה אקדמית בארץ, דוקטורים לביולוגיה מחויבים לעבור הכשרת פוסט-דוקטורט בחו"ל היא שערוריתית! האקדמיה מבריחה את הדוקטורים במו ידיה לארה"ב ואירופה ואח"כ מתפלאת שיש בריחת מוחות. זאת, במקום לקחת את הדוקטורים הטובים להכשרת פוסט-דוקטורט בארץ. כך ירוויחו פוסטים חוקרים טובים ומוכשרים במעבדות, לא "יבריחו" מוחות לחו"ל וימנעו מאפליה לקבלה למשרה אקדמית על סמך גב כלכלי/ יכולת לעזוב את הארץ וכו'. האקדמיה מסבירה את חשיבות הההכשרה בחו"ל בחשיפה לתרבות אחרת, סגנון חשיבה אחר וכו' שכביכול חשובים מאוד לחוקר ולאיכות המחקר העתידי שלו. כיום יש לחוקרים שנת שבתון שזוהי מטרתה- לטוס וללמוד בחו"ל. שנה זו מדי כמה שנים היא מספקת ללמידה והתפתחות של החוקר ולא צריך לדרוש מדוקטורים לעקור את משפחתם, את בני/בנות זוגם , לשלם מחיר כלכלי ורגשי גבוה מאוד, בשביל הסיכוי הקטן שיקבלו אח"כ משרה אקדמית. מופרך ולא מתקבל על הדעת!
ביולוג שלא יכול לעזוב את הארץ | 16.04.14
75.
כל מה שכתוב בכתבה נכון !
גם אני בעלת תואר שני בביולוגיה/ סיימתי את הלימודים ואז כשהתחלתי לחפש עבודה הבנתי שאין ממש מה לעשות עם התחום הזה - אין משרות וגם אלו שיש הן בשכר עלוב ללא אפשרות קידום ... שנתיים אחרי סיום תואר שני התחלתי הסבה לתכנות בלימודי ערב והיום אני עובדת בתור מתכנתת - מרוצה , אוהבת את העבודה, יש לאן להתקדם גם מבחינת משרה וגם מבחינת שכר ... לסיכום לא ללכת ללמוד ביולוגיה ! . זה בזבוז זמן .
יערה  | 16.04.14
69.
מה מקבלי החלטות צריכים לעשות?
להלן מספר המלצות למקבלי החלטות מתוך תקוה שיעשו חשבון נפש ויישמו את ההמלצות מייד אחרי החג: א. להקטין באופן משמעותי את מספר הסטודנטים לתואר שלישי במדעי החיים. ב. לא לאפשר לחוקרים שיצאו לפנסיה להמשיך לעבוד באקדמיה ולתפוס מקום של מדענים צעירים. ג. לקבל לתפקידי ראשי מעבדה על בסיס מבחנים מקצועיים ולא על בסיס פוסט דוקטורט בחו"ל בלבד. ד. לפתוח מסלול הסבה ייחודי לרפואה לבעלי תואר שלישי במדעים. שמירה על סטאטוס קוו יחסל בוודאות את המחקר המדעי בישראל.
אלי | 16.04.14
67.
לכל המגיבים שסיימו ביואים למינהם ובמיוחד ליעל
בתור אחד שהעדיף בסיום התואר בביולוגיה לעשות הסבה לרוקחות, מאשר לעשות תואר שני במדעי הרפואה,אני יכול להגיד לכם שזו הייתה ההחלטה הטובה ביותר במהלך הקרירה שלי עד כה.נתחיל מהסוף רוקחות בניגוד לכל התארים שצויינו פה(ביולוגיה,ביוטכנולוגיה,מדעי הרפואה) היא מקצוע,לא רק תחום התמחות באקדמיה.בשל כך מובן שיש בשוק יותר צורך במקצוע מוגדר מאשר משהו ערטילאי כמו דוקטוראנט לביולוגיה.טווח האפשרויות שיש לרוקח הוא יותר רציני ומכובד מאשר למי שיש לו כבר תואר שלישי בביוטכנולוגיה או מדעי הרפואה .חוץ מהתפקיד של רוקח בבית מרקחת(שגם עליו ארחיב עוד מעט) אציין כמה תפקידים נוספים שניתן לעשות עם תואר ודיפלומה מקצועית ברוקחות:רוקח בקרת איכות,רוקח רישום,רוקח קליני,ניטור תופעות לוואי,פורמולטור,רוקח הכנות.גם התפקיד בבית המרקחת הוא כלל איננו רק להביא תרופות ממדפים .התפקיד דורש בקרה על הטיפול של המבוטח(בדיקה שרופאים לא טעו בסוגי התרופות והמינונים לחולים בהתאם למצבם) וייעוץ תרופתי.בתור רוקח בבית מרקחת אני יכול לספר לכם שבגלל עירנות שלי מנעתי כמה טעויות חמורות וקריטיות בטיפול התרופתי של כמה חולים. דבר נוסף השכר.מנסיוני השכר ההכי גרוע שיכולים להציע כיום לרוקח בשוק זה שכר שפוסטדוקטוראנט במדעי החיים בארץ ייקח בשתי ידיים.חוץ מהסיפוק מהעבודה צריכים גם להביא פרנסה הביתה וממחמאות מהאוניברסיטה או השכר שמקבלים מסטראנטים ,דוקטוראנטים ופוסט דוקטוראנטים באקדמיה ובשוק בקושי אפשר לחיות מהיד לפה. לגבי מחקר -מי שמאוד רוצה להשקיע במחקר יוכל תמיד להמשיך למחקר גם מתואר זה.רק לאחרונה זכתה רוקחת(פרופ' רוזין) בפרס ישראל לרפואה על פיתוח תרופה שמשמשת לטיפול בחולי אלצהיימר.
רוקח שעשה הסבה  | 16.04.14
65.
יש לי פתרון
תעשו הסבה ללימודי משפטים. יש ביקוש אדיר מצד המעסיקים ותנאי השכר פשוט גבוהים ללא שום פרופורציה. ההיצע קטן משנה לשנה והיום בכל מחזור מסיימים אולי 5-6 עורכי דין בלבד בכל הארץ. העבודה תמיד רגועה בלי לחץ, בשעות נוחות ותוך התחשבות קודם כל בכם. נסו ותהנו.
עו"ד טרי | 16.04.14
62.
בארץ לומדים , ומנצלים את כספי המדינה ואזרחיה ואת הכסף הגדול עושים אח"כ בחו"ל.
א. כמות בוגריי מקצועות מדעי החיים היא גבוהה משום שהאוניברסיטאות הגדילו מאד בשנים האחרונות, את מספר הסטודנטים בפקולטה זו , מאחר , והן מקבלות מהמדינה , כסף רב על כל סטודנט כזה , והמצב הנ"ל טוב להן וטוב לכיסן !!!!!!!! ב. שום אוניברסיטה איננה עושה חשבון מה יעשו סטודנטים אלו לכשיסיימו את לימודיהם. אותה זה לא מעניין . ג. מאז ומתמיד בישראל היתה בעיית תעסוקה קשה למסיימי לימודים במדעי החיים . זה איננו חדש, למדתי לפני 40 שנה וזה היה כך בדיוק. משרד התעסוקה כבר אז הציע קורסים לשינוי מקצועי. ד. מה לעשות שכל צעיר הולך שבי אחר המילה "ביוטכנולוגיה - ביוטק" כל אחד חושב שבסיימו את לימודיו יהפך לבעל פרס נובל או לפחות ימציא את תרופת חייו ויעשה מכת כסף עליה. אז הבינו: כדי להקים חברת ביוטק יש קודם כל למצוא את מממן המיליונים. אבל לא רק- מעל כל 100חברות ביוטק הנפתחות , תוך 3 שנים 97 מהן נסגרות , שנתיים אח"כ נסגרות עוד 2 לפחות ורק לאחר 15 שנים של פיתוח - אולי אולי אולי - נשארת חברה אחת בלבד !!! וגם, לא ברור לכמה זמן וכמה כסף היא עושה. ה. אכן לעשות דוקטורט זו תקופה נפלאה מכל הבחינות - לרוב זה גם מהווה פתרון ואף תוספת כספית , מאחר והסטודנט ממומן יפה מאד ובמיוחד אם זו סטודנטית אז בכלל - החיים נראים נפלא, משום שאפשר גם להקים בינתיים משפחה ולתמוך בה ולחיות בשלווה זוהרת. מדוע ? כל זמן שהילדים קטנים ועושים דוקטורט , והכסף מובטח ( המילגות) וניתן להיעדר מהמעבדה כמה שרוצים ! (מדבר מתוך ניסיון חיים כזה ), כנ"ל כמובן גם לגבי גברים. יש דוקטורנטים שממשיכים לעבוד בחוץ כרגיל כפי שנהגו קודם לכן, ובנוסף לקבל מילגות מהאוניברסיטה ותמיד ימצא מישהו שדואג לעבודת הדוקטורט שלהם .
נעשה סדר בעניין  | 16.04.14
60.
גם בחו"ל לא קל
הלוואי וזה לא היה המצב, אבל מכיוון שיש אינפלציה של תארים ואנשים מקצועיים ואין מספיק משרות להכיל את כולם, יוצא שלכל משרה יש מאות ואלפי אנשים שפונים אליה. ואני לא מדבר על משרות לא מקצועיות בלבד, גם על משרות שדורשות תואר שני יש אלפי מועמדויות ומכל רחבי העולם המערבי ולאחרונה גם ממזרח אסיה. והתהליכים שחברות מרשות לעצמם להעביר את כל המועמדים מרוב הביקוש זה פשוט סיוט, רוב האנשים בכלל לא מגיעים למצב שמזמנים אותם לראיון עבודה, הם מסתפקים בלהגיש מועמדויות למאות משרות, ולכל חברה יש את המודל שלה להגשת מועמדות כדי שהפרטים של כל המועמדים יכנסו ישירות למערכת ולא רק הקורות חיים. מכתבים נלווים, המלצות, שאלונים ומבחנים שונים. לא רוצה להשמע פסימי אבל זאת המציאות, מצבנו לא טוב. לא בארץ ולא בעולם. צריך לעבוד כדי לשנות אותה ולא לחשוב שבמקום אחר יותר טוב. אולי זה יהיה מעט טוב יותר מהארץ כי בכל זאת בארץ אין עתיד לאינטליגנטים, אבל עדיין גם בחו"ל החיים לא קלים, בלשון המעטה. המערכת היא אותה מערכת בכל מקום.
שי | 16.04.14
58.
מאחורי אלפי הבוגרים עומדות חיות אומללות כשאין שום עתיד וצורך בכל החוקרים
חלק גדול מבוגרי התואר השני והשלישי מבצעים ניסויים אכזריים בבעלי חיים כדי לזכות בתואר ואין שום תועלת או הגיון מאחורי ההתעללות הזו אלא כדי לזכות את המנחים של אותם מאסטרנטים בעוד מאמר. כואב הלב על התעשייה המכוערת הזו
רונן | 16.04.14
57.
אל תלמדו תואר אקדמי! לכו ללמוד מקצוע!
הרבה אנשים עוד לא שמו לב ששנות ה70 עברו ושתואר אקדמי לא נמצא בשום קשר עם שכר גבוה או אף סביר. עדיף לעשות בגרות, או, לכל היותר, הנדסאי, ללמוד מקצוע אמיתי כמו אינסטלטור, חשמלאי, רצף, נגר, מכונאי וכו', ואז לעבוד. כי ייקח עוד הרבה זמן עד שימציאו את הרובוט שיעשה עבודה של אינסטלטור...
קורבן האקדמיה | 16.04.14
56.
ובמדעי המחשב זה אחרת ? לא.
כולם במדעי המחשב אוהבים להגיד שברגע שאתה יודע את העקרונות ושפה אחת, אתה יודע את כולם. זה נכון, אבל כמעט. והכמעט הזה שווה עוד שנה שנתיים של לימודים עצמאיים/קורסים/ניסיון מעבודה שאם היה לך מזל להתקבל אליה שרק דרכם אתה תכלס לומד איך לכתוב בשפות שכן משתמשים היום בשוק ובכלים שכן משתמשים בהם בשוק. כל שפה וכלי כזה דורש זמן לימוד והתנסות. ואת זה, מה שמלמדים באוניברסיטאות לא נותנים.
אייל | 16.04.14
54.
הבעיה הגיל שאתרוצה אפילו להיות מזכירה ולא לוקחים בגלל
שאומרים לך, למה את לא עובדת במקצוע? למה שארצה לעשות עבודה שחורה ורוטינית שבכלל לא מדע או פיתוח תרופות בשביל 5500-6000 שח באזור תעשייה שאין לי רכב אפילו להגיע אליו? ולא תמיד כולנו רוצים להישאר במעבדה אפרורית שכר זעום ללא קידום וללא עניין. ואפשר לעבוד בעבודה נעימה יותר או לנסות להשתלב בחברה כמו ביטוח וכו' אם אופציה לכאורה לקידום? אז זהו שלא לוקחים אותי לשום עבודה אחרת וחבל כי אם זה היה תואר בהיסטוריה אז לא היו שואלים למה. סוגרים לנו את כל האפשרויות לשנות!!!!!! וכן אנחנו יוצאים בגיל 30++ עם תואר מתקדם אני לא עשיתי ד"ר ומודה לה'. בלי ניסיון תעסוקתי ושום מעסיק לא מוכן לקחת אותי אלא לעבודה שאין בה צורך הכשרה כמו מוקדנית. השוק קשה לכולם אבל נו בעיקר כי אין לנו ניסיון בכלום ומדע לא קשור לעבודות שיש במשק אם הייתי לומדת מדעי החברה הייתי משתלבת יותר.
אחת | 16.04.14
52.
ולרוקחות העלו תנאי קבלה וזה גם עבודה משעממת לא שווה הסבה מביו'
אחת שהתחילה וברחה. אתם יודעים מה זה לשלם על לימודים לתואר דומה לתואר שלי ועל מעונות? בשביל להיות רוקחת שמורידה תרופטות מהמדפים? פשוט ברחתי.... והפקולטה לרוקחות העלתה עכשיו תנאי קבלה ודופקת את כל בעלי תארים מתקדמים ללמוד כימיה אורגנית. אל תעשו הסבה לרוקחות עבודה זוועה עבדתי בסופרפארם והבנתי שזה לא שווה את ההשקעה. שווה ללמוד מקצוע אם מגוון אפשרויות תעסוקה
יעל | 16.04.14
50.
הבעיה הגדולה של הביוטק הוא סכומי העתק הנדרשים לכל פרויקט
דיברו על זה בכתבה, וזה באמת לב העניין. קשה מאוד להקים יזמות בתחום הביוטק, צריך הרבה מאוד כסף וזה לוקח הרבה מאוד שנים עד שרואים תוצאות. הרי אם המובטלים האלו היו בתחום של הנדסה הם היו יכולים להקים סטארטאפים ולפרנס את עצמם. בתחום של ביוטק זה כמעת בלתי אפשרי. צריך כיסים מאוד עמוקים בשביל לממן אפילו פרויקט קטן בתחום הזה. לכן המשכורות בתחום נמוכות, ומספר המשרות הוא דל. הכל מתיישר לפי חוקי הכלכלה.
דודו | 16.04.14
49.
במהך ללימודי הדוקטורט-לנצל את הזמן ללימודים נוספים/לתהליך התנסות
יש לכל הבעיה הזו מענה "סביר" שדורש השקעה (זמן-לא כסף!) מצד הסטודנט/ית לדוקטורט במדעי החיים. לימודי הדוקטורט נמשכים שנים במדעי החיים, לפעמים מעל 5 שנים. להלן 2 דרכים להתגבר על הבעיה: 1. במהלך הזמן הזה ניתן ללמוד תארים נוספים בתחומי המדע-טכנולוגיה ולסיים את כל השנים באוניברסיטה עם ידע בתחומים שמאפשרים קבלה לעבודה (כימיה, הנדסה כימית, הנדסת איכות ועוד ועוד). לאור שוק העבודה ה"תזזיתי" שבו במהלך עשור מקצועות "נחשקים" יורדים מגדולתם (עיין ערך עריכת דין...) חשוב ללמוד כמה שיותר 2. ניתן במהלך לימודי הדוקטור לנסות ולהתקבל להתנסות מקצועית "בחינם" ללא תמורה (כן, כן אני מדבר על מעין "התנדבות" במקומות עבודה) בכדי לקבל ניסיון מקצועי. לא חייבים לעשות זאת בהיקפים גדולים, ניתן לעבוד כחצי יום בשבוע במפעלים/יחידות מחקר שונות בכדי ללמוד מעט על החיים "מחוץ לאקדמיה". בסופו של דבר זה יהיה תהליך לימודי לכל דבר-ואולי זה אפילו יוביל למשרה "אמיתית" לא להתייאש בסופו של דבר יש עבודות די "מדליקות" אם אתה בעל תואר דוקטורט בביולוגיה-וניתן להשיג אותם חג שמח
מדען | 16.04.14
45.
די כבר. תשכחו מלימודים אקדמיים שניתן להתפרנס מהם
האימא שאמרה לילד, תהיה תלמיד טוב ותסתדר בחיים, לא הבינה מהחיים שלה. השכלה אקדמית היא כבר מזמן לא ערובה להכנסה שניתן להתקיים ממנה בכבוד. להתקיים בכבוד בקשנו. לא יותר. גם אם יש עדיין מספר איים שבהם זוכים לשכר ראוי, זה רק עניין של זמן עד שמפלס המים יעלה ויטביע גם אותם. הפירורים שהיו אמורים לחלחל מטה, נשאבים בעצמה הולכת וגוברת מעלה. ליבי ליבי עם בעלי התארים המתקדמים במדעי הטבע. מדובר באנשים מצוינים, סקרנים, פתוחים, יצירתיים, אידאליסטים. כל אחד מהם עשה בתקופת לימודיו עבודת קודש במחקר. תרם שנים מחייו ומכישרונו ומכשוריו לאנושות. לא פחות. וזאת לא הפרזה. כביולוג עם תואר מתקדם, לעולם תיוותר התקופה שבה עסקתי במחקר כמשמעותית וכיפה בחיי. לעולם יהיה גאה בפרסומים המדעיים שלי ואעקוב אחר המצטטים מהם. זה בלבד היה שכרי. מעולם לא זכיתי באגורה שחוקה אחת מהשכלתי. רק שילמתי עבורה. לעולם לא אצטער על כך ולו לרגע, גם אם אמצא את עצמי ישן בערוב ימי מתחת לגשר (אפשרות ראלית למדי). רק ארשה לעצמי להוציא לשון ולסמן אצבע משולשת. אתם יודעים כלפי מי.
מ | 16.04.14
42.
זה בדיוק מה שהמגייסים בחברות לא מבינים
״בוגרי תארים מתקדמים בדרך כלל מתמחים בנושאים מאד מאד נישתיים, ומה הסיכוי שתימצא משרה בדיוק בתחום הזה?״ אומרת מנהלת משאבי אנוש בחברת תרופות, ופה בדיוק הבעייה. מה שהיא לא מבינה הוא שהיא לא צריכה אנשים עם ניסיון ספציפי בשיטות מסויימות. אנחנו אוכלים פרוצדורות חדשות לארוחת בוקר. במהלך דוקטורט במדעי החיים אנחנו נדרשים כל שבוע בערך ללמוד לעשות משהו שלא עשינו מעולם ומהר מאד הופכים למשתמשים מיומנים ואז למומחים. אין דבר כזה ״לקחת מישהו עם ניסיון שיעשה את העבודה״. השלב הבא במחקר שלך מצריך שיטה שלא התנסית בה מעולם? אז מה? תקראי, תבררי, תתייעצי, תתכנני וקדימה! אנחנו לא טכנאים. ההכשרה שלנו היא להבין את העקרונות שמאחורי כל שיטה ותהליך. תני לנו לעשות משהו שעוד לא עשינו. קטן עלינו.
דר׳ למדעי החיים | 16.04.14
39.
נושא כאוב ביותר
לצערי אני נאלץ להסכים עם כל מילה הכתובה בכתבה הנ"ל. לאחר סיום לימודי הדוקטוראט שלי פניתי בדוא"ל לנשיא הטכניון ואמרתי לו שאם הא, יחד עם ראשי האוניברסיטאות האחרים, לא יפעל לקדם קליטה של בוגרים בארץ הם לא ייצרו את מובילי הדרך, השוק והקהילה בארץ, כמו שהוא אמר בטקס הענקת התארים, ובוודאי גם שאר ראשי המוסדות השונים, אלא ייצרו את דור היורדים הגדול הבא. התעשייה מחפשת מנסיוני אדם שרק סיים את לימודיו, כך הוא לא עולה הרבה ויש לו "אופק שירות" ארוך, אולם כדאי שתהיינה לו כבר 20 שנות ניסיון מהתעשייה, אחרת לא ידע להתמודד עם דברים אחרים. חבל שאף אחד לא מתריע בפני מועמדים מראש שזה יהיה מצבם בעוד כך וכך שנים.
אייל | 16.04.14
36.
הכתבה הבאה על (לאו דווקא בסדר הזה): עורכי דין, רואי חשבון, מהנדסים, וטרינרים
מעצבים גרפים ועוד ועוד ועוד מקצועות אחרים (שלא להזכיר את כל מקצועות מדעי הרוח והחברה). הבעיה היא כללית לכל המקצועות - רמת ההשכלה של האוכלוסיה לא תואמת את ההתפתחות הכלכלית והאקדמית שלה ולכן אין איפה לקלוט את כולם. מי שטוב בכל מקצוע נקלט, המצב זהה בכל העולם המפותח ושלא יספרו סיפורים אחרים
:) | 16.04.14
32.
זה בסדר - גם הנדסה מאניברסיטת בר אילן לא תשיג לך כסף, עבודה, תתהילה, וכלום
היא תשיג לך שיחה שנתית עם איזה פוצית מהפקולטה ששואלת אם השגת עבודה אליי היא הפסיקה להתקשר אחרי שלוש שנים תודה דינה תודה מושיץ תודה על כלום - מהנדס בר אילן שעובד 4 שנים בפלאפל
מהנדס בר אילן בפלאפל | 16.04.14
31.
בשורה התחתונה - בלי דוקטורנטים אין מחקר באוניבסיטאות
מי יבצע את המחקר בפועל? הפרופסור? זה לא רק שיש לו דברים אחרים להתעסק איתם, אלא שמעבדה מוצלחת בד"כ בנויה על מס' דוקטורנטים (לפעמים אפילו עשרות בודדות, למרות שבארץ זה נדיר), כאשר כל אחד מתמקד בהיבט מסוים של המחקר. בלי אותם דוקטורנטים (ומאסטרנטים) המחקר בישראל ידשדש, אז איזה פיתרון מציעים בדיוק אלה שחושבים שצריך "לווסת" את מס' תלמידי המחקר? מה שעצוב בעיניי זה שאנשים שיוצאים מהאקדמיה לא פונים לכיוון של יזמות ביוטכנולוגית. מהיצע החברות הקטן ניתן רק להסיק שמשהו במדיניות הממשלתית מונע פיתוח חידושים בתחומים אלה. המדינה צריכה לחשוב טוב טוב איך היא מעודדת את התחום הזה - מתוך הבנה שביולוגיה היא המדע של המאה ה-21, ואסור שישראל תישאר מאחור. למשל, כמו שמקימים פארק תעשייה אפשר להקים פארקים שהם ספציפיים לביוטק, ומספקים ליזמים מתחילים את הסביבה הטכנית הבסיסית שתאפשר להם לפתח רעיונות למציאות.
נוירוביולוג | 16.04.14
29.
מדע זה לא מקצוע, זו תשוקה.
מי שרוצה מקצוע, כלומר עיסוק שניתן להתפרנס ממנו בכבוד וביציבות, שילמד הנדסה, רפואה וכו'. מדע זו תשוקה, כמו אמנות. מי שבוחר להשקיע את חייו במדע, לא כדאי שיתחיל לחשבן כמה כסף יהיה לו כל חודש. בסופו של דבר, מי שטוב ומגיע למשרה באקדמיה (כאן או בחו"ל), גם מצבו הכלכלי לא רע.
ביולוגית | 16.04.14
23.
התחלתי ללמוד ביולוגיה לפני 12שנים
באותה תקופה לאנשים שפנו אל התחום היו ציפיות שהתחום יתפתח עד לסיום מסלול הלימודים הארוך. כיום, הרבה יותר ברור שהתחום לא ממנף את עצמו כפי שחשבו. ביולוגיה זה אמנם העתיד, אבל לא מדובר בעתיד הקרוב. לא ברור למה עדיין נוהרים ללמוד את זה כשהמצב הרבה יותר ברור.
רון | 16.04.14
22.
מדובר בתואר המכשיר בוגרים למחקר
מי שלא רואה את עצמו מסיים מסלול תואר ראשון -> תואר שני -> תואר שלישי -> פוסט דוקטורט שלא יתקרב לביולוגיה, כימיה, פיזיקה ומתמטיקה. כמובן שמי שכן מסיים את המסלול ומצליח להתברג באקדמיה נהנה משכר מכובד. גם באירופה וארה"ב יש המון בוגרים במדעי הכלום (ביולוגיה, מדעי החברה ועוד) שגרים אצל ההורים שלהם ועובדים בעבודות מזדמנות. תגידו תודה שאתם משלמים 30 אלף שקל על תואר במקום 300 אלף דולר כמו בארצות הברית.
לב | 16.04.14
19.
לצעיר המתלבט: אם חלום חייך זה להיות חוקר עם מעבדה אז לך על זה. אבל אם אתה
בוחר ללמוד את זה רק כי אהבת את זה בתיכון, ואין לך ממש מושג מה תעשה עם זה - זו טעות נוראית שתעלה לך בכסף, זמן, מאמץ ותחושת החמצה גדולה. השכר שתקבל בסוף המסלול המפרך לא ישקף את מידת ההשקעה והידע שרכשת. תברח אחי, תברח.
אחיך הגדול  | 16.04.14
18.
תגובה ל-7
לבחור לפי "מה שבא לי" בגיל 22, או לפי "מה שנראה לי מעניין" אחרי הצבא, זה פשוט טפשות ובריחה מאחריות. נכון ש-80% בוחרים כך, אבל זה לא הופך את זה לחכם או נכון. תפקידו של מי שבוחר תחום לימוד הוא להכיר את הנתונים, להתייעץ עם מי שאפשר, לעשות מבדקי התאמה, ולקבל החלטה מושכלת. (דרך אגב - קיימים מבדקי התאמה חינמיים אונליין.) תפקידה של המדינה בנושא זה הוא לספק את הנתונים (מה שהיא לא עושה כיום): 1. שיעור המועסקים בתחום הלימוד (שנה לאחר התואר, 5 שנים לאחר התואר, 10 שנים לאחר התואר) 2. שכר חציוני למועסק (שנה לאחר התואר, 5 שנים לאחר התואר, 10 שנים לאחר התואר) 3. טווח השכר (שנה לאחר התואר, 5 שנים לאחר התואר, 10 שנים לאחר התואר) 4. שינוי בשיעור המועסקים לאורך זמן 5. שינוי בשכר חציוני לאורך זמן בוא נקווה שהלמ"ס או התמ"ת או כל גוף אחר יתחילו לעשות את הנדרש מהם, אבל גם שהציבור יפסיק לבחור לפי רחשי הלב ואח"כ לבכות שאין עבודה בתחום, ושצריך פוסט דוקטורט בשביל להתפרנס. דרך אגב, יש הרבה תחומים מקצועיים שבהם מספיקה הכשרה טכנית של שנתיים-שלוש בשביל להתפרנס יפה.
 | 16.04.14
17.
חחחחחחח הצחקתם אותי 6500 שח?כנסו...
גם אני למדתי מדעי החיים הייתי עוזרת מחקר בבית חולים נחשב כל מי ששאל אותי מה את עושה חשב שאני בטח מקבלת משכורת של 5 ספרות ...ובסוף החודש הייתי חוזרת לאעם 6500 הייתי חוזרת עם 4000 שח.....אה וכן...גם קידמו אותי אחרי שנתיים..תוספת של 20 אגורות לשעה....אפילו קיבלתי מכתב יפה ותעודה על קידום..ושבית החולים מאד שמח לבשר לי...
מדעי החיים | 16.04.14
16.
אני ובעלי שנינו בעלי דוקטורט לביולוגיה- גיל ממוצע 35
שנינו מרוויחים ביחד בתחום מעל 40,000 ברוטו נכון זה לא תחום שהתעסוקה מובטחת אבל למעט רוקחות, רפואה והנדסה נותרו מעט מאד תחומים "ישומיים" ולימודי דוקטורט הם מעיקרם לימודים מחקריים המכינים אותך למחקר ברמות הגבוהות ביותר ולביוטק. הייתי חוזרת על בחירת הלימודים בכל רגע נתון
א' | 16.04.14
15.
תימרוץ למידת מקצועות נדרשים
אם הבנתי נכון המדינה מסבסדת את שכר הלימוד האוניברסיטאי (50% ממנו). לדעתי המדינה צריכה להפסיד לסבסד מקצועות לא נדרשים (כאלו שאין בהם צורך בשוק העבודה) ולסבסד יותר מקצועות נדרשים. למשל עורכי דין וביולוגים - כל מי שרוצה (ויש לו כסף) שילמד את זה. אבל אם אתה רוצה שהמדינה תסבסד לך את הלימודים אז תלמד משהו שהמדינה צריכה. לעומת זאת מהנדסים אנשי מחשבים או ווט אבר, ששכר הלימוד יהיה אפילו נמוך יותר ממה שהוא היום. בצורה הזו לא אוסרים על אף אחד ללמוד ועם זאת מתמרצים מה שנחוץ.
טל שפרונג | 16.04.14
14.
הפתרון הוא בשינוי גישה באקדמיה, במדינה ואצל הסטודנטים.
זה לא הגיוני ולא הוגן מצד מוסדות המחקר לקבל כל כך הרבה סטודנטים לתואר שני ושלישי. בכל מקום רואים מעבדות ענק עם עשרות סטודנטים על מנחה אחד. משתמשים בסטודנטים בתור כח עבודה זול, לא מנחים אותם (מי יכול להנחות כמו שצריך 12 סטודנטים?) ובסוף הם גם משלמים מחיר אישי כבד. מוסדות המחקר צריכים להגביל את מספר הסטודנטים לחוקר ל-2-3, כמו בכל שאר המקומות באקדמיה. ככה, כשהם יצטרכו עובדים, הם לא יבקשו עוד סטודנטים (שבתורם לא ימצאו עבודה) אלא יגייסו את המסיימים הקודמים שלהם שהם מובטלים גם ככה ונקבל משרה טובה בעלת כבוד וניסיון במחקר במקום 3 אנשים (כל שנה!) שבחרו במקצוע שבו יש יותר מדי אנשים. אם מוסדות המחקר לא ישנו גישה ומהר, אז המדינה צריכה לשנות גישה, ועליה לגבות כסף (במקום לתקצב!) ממוסד אקדמי על כך שהוא מעסיק סטודנט במקצוע שאינו נדרש ושלא יוכל להיקלט בחוץ ומעבר לקצב הקליטה הטבעי של האקדמיה. (אם כזה חשוב שהוא יהיה ביולוג הכסף ימצא ואם לא, עשו טובה לכולם) גם לסטודנטים יש חלק בזה, הם חייבים להתנהל כבר מעכשיו כאילו לא ימצאו משרה בתחום (עד כמה שזה עצוב), ולכן עליהם להכשיר את עצמם למקצוע נוסף, או לשוק העבודה (והייתי ממליץ להם ללמוד לתכנת כמו שצריך, במקום מנהל עסקים, שגם הוא מקצוע רווי). ובמקומם הייתי עושה את זה על הזמן של הדוקטורט, אז אולי ילמדו באקדמיה שסטודנטים הם לא כח עבודה זול, לפחות לא לחברה בישראל. ולסיום, מה זה תועמלן? ולמה כל כך הרבה אנשים מועסקים בזה? לי נשמע שהם לא עושים כלום ושזה מקצוע שעדיף לכולם שביולוגים יסרבו לעשות אותו (כמו מתווך נדל״ן למשל...)
ברק | 16.04.14
11.
השאלה האמיתית היא מדוע ממשכורת של 10,000 אי אפשר לחיות כמו שצריך.
למה נוצר מצב שבו רק אם אתה מרויח 18,000 (ברוטו כמובן, שזה יוצא בערך 12 נטו) אתה יכול איכשהו להרים את הראש מעל המים. אם אתה רוצה לגור בדירה חדשה? תחפש בת זוג עם משכורת דומה או ממשפחה עם כסף. אני רווק ואני מרויח 20+ בהייטק ואני אומר בכנות, אחד הדברים שיותר מעניינים אותי היום כשאני מכיר בחורה זה מה יהיה הכוח הכלכלי שלנו אחרי איחוד. לא רוצה לרדת ברמת החיים. אני בטוח שעוד חושבים כמוני. מה שזה יגרום בעתיד זה חיזוק ושמירת הפערים בין מעמדות כי הפערים גדולים.
אפי | 16.04.14
7.
אין פתרון קל.
נשים רגע בצד את נושא מדעי החיים ונסתכל רוחבית. איך סטודנט בן 22-23 והרבה פעמים פחות מכך ידע איזה תחום לבחור? מה שווה נתון של השכר הממוצע בסיום התואר, אם אתה בוחר קריירה ל 40 שנה? מה שווה השכר הממוצע אם הוא כולל את אלו שמצאו עבודה תוך זמן סביר? מה לגבי אלו שלא מצאו? מה לגבי ביטחון תעסוקתי? מה לגבי אובדן ההכנסה במהלך העשור של תואר ראשון-שני דוקטורט? נניח איכשהו פתרנו את אלו. עכשיו נותרה השאלה של חוסר הודאות של השוק עצמו. היום יש תחומים חמים. מחר יש תחומים חמים אחרים. הדבר משתנה די מהר, משמעותית מהר יותר מאורך קריירה. אם נזכור שאדם מבלה חצי מהחיים שלו בעבודה, כדאי מאד שיאהב את מה שהוא עושה ויהיה טוב בו. לכן, כשחוסר הוודאות הכלכלי כל כך גדול, כנראה שהכי טוב לבחור לפי עניין , להתמקצע ולהיות טוב במה שאתה עושה.
קובי | 16.04.14
6.
לחפש עבודה בתחומים משיקים כגון כימיה/ הנדסת תהליכים / חומרים /קלינטק / מים
נכון - זה לא מה שמעניין את הבוגרים השואפים לעסוק במקצוע וגם גורם להרגשת מצוקה כי צריך להכנס לתחום שאיננו בדיוק ליבת הלימודים , ויכול להיות אפילו הרגשת כישלון (לא בחרתי בחירה טובה) - אבל זה לפחות מאפשר למצא עבודה . עם השנים מתמקצעים , מתרגלים לתחום החדש ומתחילים להרגיש יותר טוב .
חיים ישראל  | 16.04.14
1.
העתיד הוא ביוטק מי שלא מבין זאת וחושב שרק תיכנות יתחזק אותנו טועה
גידול איברים, תיקון מוטציות גנטיות ועוד ועוד, לכן בחו"ל מדענים מקבלים משכורות עתק אבל בארץ ביולוג מתחיל (כולל תואר שני) במעבדה של בית חולים עם משכורת 6,500 ברוטו, וזה עוד אם שפר עליו גורלו ומצא משרה "חלומית" מעין זו.
חיפה | 16.04.14
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת