עוד דוגמה למנהלת בכירה, מנכ"לית, אישה, שבינה לבין הגינות, רוך, אהבה ושאר תכונות "נשיות" אין ולו כלום מרגע שהגיעה לתפקידה הבכיר. עוד דוגמאות שהופיעו ממש פה ב"כלכליסט": מריסה מאייר (יאהו!), מקסין פרסברג (אינטל ישראל), רקפת רוסק-עמינח וקודמתה בתפקיד גליה מאור (בנק לאומי) ואני מרשה לעצמי להאמין שהיד עוד נטויה. לפי חוקי הלוגיקה מספיקה דוגמא נגדית אחת כדי לסתור תאוריה. למעלה ציינתי ארבע. האם נפסיק לשמוע שניהול נשי הוא רגיש יותר, קשוב יותר, נוח יותר? מסופקני. לפחות את האמת יודעים מי שמעוניינים לדעת ולא להתעלם מהמציאות כדי שתתאים להלך החשיבה שלהם.

טויוטה לוקחת אחריות על כל התקלות שלה ועושה ריקול. חברות אחרות מתעלמות מהתקלות.