לא רוצה להכיל אותם. לא רוצה להבין אותם. לא רוצה לעזור להם. לא רוצה לשלב אותם או לקדם אותם ובטח לא לתת להם הקלות. זה לא אכפת לי אם יש להם הפרעת קשב או שהם דיסלקטים. לא אכפת לי אם מרביצים להם בבית, או סתם מתעלמים. רוצה שהם יהיו כמה שיותר רחוק ממני. מקווה שייענשו על כל הסבל שהם גורמים לזולת.

המשטרה בודקת את הנתונים לפי הפניות אליה. אבל מה עם כל המקרים שבהם אנשים בכלל לא טורחים לפנות למשטרה?????? איך מודדים את זה??? הרי כולנו יודעים שאם פרצו לך הביתה, אין טעם לפנות למשטרה אם אין לך ביטוח... הרי מה השוטרים עושים? ממלאים טופס לביטוח. כמה פעמים ויתרתם על פנייה למשטרה מתוך הבנה שהם לא יעשו כלום? שבמקרה הכי טוב הם יפתחו תיק אבל יסגרו אותו על "חוסר עניין לציבור"? אלו בדיוק המקרים שלא נכנסים לסטטיסטיקה, ושגורמים למשטרה להתגאות על נתונים שלא תואמים את המציאות.

ישפיע על רמת האלימות של הילד.

כאשר הופכים מכל אתגר בבית הספר תחרות (רובוטיקה למשל), זה מבודד תלמידים או קבוצות ל"הם" ואנחנו. ואת ה"הם" צריך לדפוק. כאשר כל רעיון צריך להפוך לאקיזט, שוב יש את האנחנו מול כל העולם. ואנחנו זה מעגל מאד קטן שלא כמו האנחנו בימים טובים יותר של המדינה. כאשר זו התרבות, כל מי שלא שייך יש לו סיבה להתעמת אם מי שנראה שכן שייך ומכאן הדרך לאלימות קצרה מאד. לא יעזור לחנך את הילדים האלימים שלא הכל שייך להם.

"מצב סוציו־אקונומי לא מנבא כלום, שום דבר". לא, 8, גם התירוץ שלך לא גובר על המשפט הפשוט והחותך הזה . "מצב סוציו־אקונומי לא מנבא כלום, שום דבר"

כשדור שלם של אמהות יצא לעבודה בעוד האבות נמנעים מלקחת חלק משמעותי וכמותי בגידול הילדים, התוצאות ברורות.

אם כן, הוא כנראה גם מאמין לנתונים על מדד יוקר המחייה. והוא כנראה גם מאמין לנתונים שמציגים במבחני המי"צב, ועוד.

http://www.google.co.il/books?hl=en&lr=&id=1SBVTR56FQ0C&oi=fnd&pg=PP2&dq=Swearer,+S.,+Espelage,+Dorothy,+Napolitano,+S.+(2009).+Bullying+prevention+and+intervention&ots=aPzWR0g_Wu&sig=ciF6A6-dKPBzyopOdK1LLzxLkMY&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false באופן כללי, המודל הוא שהן הבריון והן הקורבן נמצאים במערכת אקולוגית שבנויה ממעגלים של השתייכות והשפעה שונים (משפחה, חברים, בית הספר וכו׳). המעגלים משפיעים אחד על השני ומתקיימים יחסי גומלין ביניהם. לפיכך, אין מתכון אחד של תכנית התערבות שמתאים לכולם. זיהוי יחסי הגומלין וההשפעות הדומיננטיות בתוך המארג המורכב מסייע לתפור תכנית התערבות מתאימה. המודל האקולוגי מנוגד בבסיסו למודלים הממוקדים לטיפול פרטני בקורבן ובבריון.

בארץ יותר מידי שמים דגש על לימודי שואה ופחות מידי על חינוך שבא קודם מהבית וממשיך לגן ולבית ספר, בארץ מקלקלים את הילד מהיסוד , בארץ נותנים כפה על הכתף של החבר שלא נפגשו הרבה זמן וזה טעות וזאת אלימות , בארץ המורה קורע את הגרון עד שהילד טופס שהתחיל השיעור , בארץ מלמדים לא לעזור לילד לסדר את הבלגאן בכיתה ,הורה שלא מלמד את הילד שלו שחייבים לתת כבוד אהבה וחום ועזרה לזולת וכל הזמן לוחש לאוזנו של הילד שזה עולם אכזר שלא יתפלא שיבוא יום הילד הזה להגנתו ישים בכיס גם סכין , הכול הכול מתחיל מהבית ומגן ילדים וממשיך הלאה יותר גרוע מיום ליום , תלמדו את הילדים מגיל אפס לעזור לזולת ולכבד כל אדם בלי אלימות בלי לצחוק אחד על השני , צריך לחייב את הילדים לקום ולעמוד על הרגליים ברגע שהגננת או המורה נכנסים לכיתה ולא כמו מופרעים כל אחד עסוק בשלו יש עוד הרבה דברים שישראלים לא מבינים

נותנת תשומת לב לילדים, פתאום כולם מדברים על אלימות ויש תשומת לב רבה. מה דעתכם? האם הבריונים ישמחו לתשומת לב? לא כל כך. הם יעדיפו להירגע ולתת לגברת לעבוד ואז לעזוב. זה כמו שנשלח פסיכולוג עם שוטרים לשכונות גרועות ונראה פתאום ירידה בפשיעה. האם הירידה בפשיעה נובעת מכך שיש נוכחות מוגברת של גורמי אכיפת חוק ולא בגלל שהפסיכולוג עשה ניסים ונפלאות.

ללמד במערכת החינוך סט של כישורי חיים... ובמיוחד כיצד להתמודד ולפתור קונפליקטים, כמו בני אדם, ולא כמו בבונים... וזה אפילו על חשבון לימודי שואה לילדי הגן... לתשומת לב משרד החינוך.

אם לא כתבתם בכתבה נחפש בעצמנו.

או שבשום מקום בכתבה לא מוזכרת אפילו מילה אחת על תכלס מה המודל? הכי קרוב שהצלחתי למצוא זה " למידה חברתית רגשית" שאלוהים יודע מה זה אומר.