כמה בדיוק היתה מדרגת המס העליונה בארה"ב במהלך תור הזהב שאתה מדבר עליו? אה נכון, 90%.... מעניין.

תחרותיות מייצרת לחץ (אחרי הכל מאחורי כל עסק עומד אדם),קנאה ותככנות כל אלה אף פעם לא עשו טוב לאף אחד.

זהו אינו השוק החופשי אשר מייצר אי-שיוויון, אלא דווקא היעדרו. רמז לכך אפשר לקבל מן האופן שבו פיקטי מתאמץ להסביר את השיוויון היחסי אשר שרר במהלך המאה העשרים. זאת הייתה המאה שראתה את עלייתו של מעמד ביניים חזק, לראשונה בהיסטוריה. פיקטי טוען שמדובר בהשפעתן של מלחמות העולם, אולם למעשה התופעה הזאת החלה הרבה יותר מוקדם - עם סיום מלחמת האזרחים בארה"ב ותחילת תור הזהב בארה"ב, אשר הביא עימו צמיחה חסרת תקדים ממנה נהנו כל שכבות האוכלוסיה. לעומת זאת, במחצית השנייה של המאה העשרים, אנחנו עדים למעורבות הולכת וגוברת של ממשלות העולם בכלכלות, עד כי אין ולו תחום אחד שהממשלות אינן שולטות ומנהלות אותו. המעורבות הזאת מעניקה יתרון חזק לבעלי ההון על פני חסרי ההון בכל דבר - בגישה למכרזים ממשלתיים, בחקיקה נוחה, בפטורים ממסים. מאז 2008, בעלי ההון גם מקבלים גישה ישירה לכסף שהממשלות מדפיסות בניסיון להמריץ את הכלכלות (מה שמכונה "הקלה כמותית"). זוהי הסיבה להתעשרותם הנוספת של העשירים ממילא, ולעלייה ברמת האי-שיוויון. כל מי שינסה להיאבק באי-השיוויון באמצעות מיסוי ו"חלוקה מחדש" יגלה שפעולותיו רק מגבירות את האי-שיוויון (לראייה קחו את מדיניות אובמה, הנשיא השמאלני ביותר אי פעם, אשר בתקופתו אי השיוויון רק גדל). הדרך היחידה לחזק את מעמד הביניים היא באמצעות פתיחת השוק לתחרות, הורדת מסים, קיצוץ בהוצאות הממשלה וברגולציה הממשלתית.