קרנות שגייסו שקל וחצי ומרגישות מינימום סקויה. יש לקרנות בארץ עוד הרבה מה ללמוד בבחירת היזמים, המיזמים והתמיכה במהלך הדרך. לארגן מפגשים והרצאות זה נחמד בשביל למשוך יזמים צעירים וחלשים אבל מה הלאה? לא חבל על הכסף?

קרנות שגייסו שקל וחצי ומרגישות מינימום סקויה. יש לקרנות בארץ עוד הרבה מה ללמוד בבחירת היזמים, המיזמים והתמיכה במהלך הדרך. לארגן מפגשים והרצאות זה נחמד בשביל למשוך יזמים צעירים וחלשים אבל מה הלאה? לא חבל על הכסף?

1) הקרנות הישראליות נועדו לחלוב את המשקיעים 2) אין השקעות בשלב הסיד שהוא המסוכן 3) עובדות בשיטת חבר מביא חבר ,אין כניסה לאחרים,אליטיזם ברור 4) כשכבר מגיע מיזם מעניין שעבר את כל הסינון,הם השותפים שולחים את החומר להתיעצות באה"ב אלק הון סיכון

תרבות ה'חאפ לאפ' הישראלית יצרה קרנות הון סיכון מנופחות, עם דמי ניהול מפוצצים, משרדים מפוארים, מכוניות פאר, וכו'. אבל בפועל ברובן אין אנשים שיודעים להעריך נכון סיכון, אין אנשים שבאמת עוזרים למיזמים שבהם הם מושקעים להצליח כי אף אחד לא מקצועי. וכולם "עדר" - מישהו אחד מחליט להשקיע והאחרים אומרים 'אמן'. אם אף אחד לא החליט להשקיע - אין את האמיץ שיגיד - בדקתי, זה הגיוני להשקיע כאן - גם אם הוא יראה את פייסבוק של המאה הבאה.