ישר כח

תלונות למפקחת על הביטוח לא עוזרות כי היא דואגת למקום העבודה הבא שלה.

הכול נכון,המתנה לניתוח שקדים 8 חודשים, בסוף צריך להגיד תודה,למנתח שלא טרח לצאת אלינו ולמסור מצב בני לאחר הניתוח. אישפוז במחלקה אחרת כי במחלקה אף אוזן גרון, אין מקום, וזה כמובן לאחר אין סוף תשלומים לכול הביטוחים המשלימים שקיימים, בזמן השהיה בבית חולים רק רואים את הסיורים של תיירות מרפא, . זה חשוב הרבה יותר מאשר תושבי מדינת ישראל שמשלמים את המיסים. מצטרפת לאמור למעלה, לחכות למומחים דרך קופות חולים זה חודשים,רק פרטי זה מהיום למחר. מדינה של מטומטמים, כול המשלמים בסוף לא יכולים לקבל את המינימום שרות רפואי כשצריך.....

פי שבע שמונה. בדיוק מה שעומד בפתח בנושא ביטוח הסעודי.הוא עומד להיפסק במסגרת הביטוח המשלים. כל מי ומה ששולם עד כה ירד לטמיון,הביטוח הסיעודי החדש דרך מבטים פרטיים עולה פי שמונה.

אני באמצע שנות ה 40 שלי, עדיין קוראים לי מומחה צעיר, השקעתי כ 16 שנים בהכשרתי כרופא מומחה, לימודים התמחות, התמחות על, אני רופא במשרה מלאה בבית חולים ציבורים גדול, משתכר כ 18 אלף ש"ח בחודש ברוטו כולל 4-6 כוננויות!!!! אני לא נהג מונית, לא בייבי סיטר, לא אינסטלטור, ולא מנופאי... כן בגיל 46 אני רוצה לתת לילדיי את המיטב בחינוך, כן אני רוצה גם להנות מהחיים ושגם הם יהנו מהחיים.... ואם עו"ד, רואה חשבון, איש הייטק יכולים, גם אני אוכל ואני אעשה הכל כדי להגיע לזה. אני אעבוד קשה אקרע את התחת ואתן את הטיפול הטוב ביותר למטופליי גם במערכת הציבורית וגם בפרטית, אבל אני רוצה שישלמו לי על זה, כי בניגוד להרבה אחרים אני חושב שלי זה מגיע!!! ואני לא מתבייש להגיד זאת!!!! בבית החולים בו אני עובד אני נחשב לרופא אמפטי, נחמד אשר משקיע במטופליו, אני רופא מוביל בתחומי.... ואני חושב שמגיע לי כפי שמגיע לאחרים במקצועות אחרים. די נמאס לשמוע שהרופאים אשמים בהכל והם אוייבי העם. לא פלא שיש היום אלימות במערכת הציבורית אם אלו הכתבות שיוצאות מבית היוצר של כלכליסט. אף פעם לא תהיתי למה עיתונאים מסויימים מרויחים משכורות עתק, כנראה שמישהו החליט שזה מגיע להם..... כך גם לנו, אם אנחנו טובים כנראה שמגיע לנו גם להשתכר בהתאם...... 10% מהעיתונאים לא השקיעו מה שהשקיעו 99% מהרופאים בחייהם, אבל הם עדיין מרשים לעצם לכתוב עלינו. שיהיה לכם יום נחמד. בוריס

לפני כחמש עשרה שנה ישבתי במסעדה בירושלים. בשולחן סמוך ישבו מספר מנהלי מחלקות בכירים בהדסה ודנו איך למנוע מחולים להגיע אליהם באופן ישיר אלא רק באופן פרטי. זה היה פשוט מגעיל ונראה היה שממש לא מפריע להם שיש מאזינים לשיחתם. היינו במסעדה רק הם ואנחנו, זוג ליד שולחנם. אז זה ממש לא חדש שסוחטים אותנו אותם רופאים יפי נפש, זה מתמיד.

ותמשיכו לשבת בבית , לבכות ולדאוג רק לעצמכם

עובדים שעות מטורפות ולא הגיוניות, רובם בעבור משכורות עלובות. הם עבדים במערכת משומנת שנועדה לנצל אותם. הגורמים שמונעים מהם להשתחרר מהעבדות: 1 . סחטנות רגשית מהשילטון, מהציבור, והכי גרוע מעמיתיהם ומנהליהם אשר אומרת שאם הם לא יהיו עבדים תפגע הבריאות של הציבור. 2. פחד לאבד את השם המקצועי והיוקרה בקרב מנהליהם ועמיתיהם למקצוע אם הם לא יעבדו עמו מטורפים. הוורקוהוליזם כערך. 3 . טיפשות מהולה בפחדנות. הם יכולים להיות חכמים בלמדנות אבל כמו כבשים פחדניות בעמידה על זכויותיהם. הפיתרון: שלב ראשון: לסרב לעבוד יותר מ-9 שעות ביום, למעט מקרים נדירים. שלב שני: בשביל מה? העבדים הפחדנים ממילא לא יעברו את השלב הראשון.

רק בעלי ביטוח בריאות פרטי מקבלים שירות רפואי טוב, כל השאר יכולים למות עד שהם יקבלו טיפול

ראשית - אני רופא, מתמחה, אפשר אפילו לומר מתמחה ותיק על סף מומחה. אז כגילוי נאות - אני משוחד... מדהים אותי כל פעם מחדש איך כתבות על נושא הרפואה מסתכמות ב"תאוות הבצע" של הרופאים הותיקים, שגוררת (כך על פי הכתבה) את כלל הרופאים למצב בו הם רוצים יותר כסף. הכתבה הזו (לשם שינוי) ניסתה לשים דברים בפרופורציה, אבל כרגיל, היא חלקית במקרה הטוב. נתחיל מהשורה התחתונה - אין כרגע, ואין שום ניסיון בעתיד הנראה לעין משהו שמתיימר להתמודד עם הרעה החולה הכי נוראית של בתי החולים הציבוריים. והכוונה כמובן למספר מיטות אשפוז. הנגזרת הישירה של מיטות אשפוז היא מספר הרופאים, והנגזרת הזו - היא שמשליכה על מספר המתמחים, מספר המומחים, מספר הניתוחים שניתן לבצע, היכולת לתת למטופל תשומת לב אמיתית. אני (ואני לא היחידי כמובן), הייתי שמח למצוא את מקומי במערכת הציבורית. כמתמחה לקראת סיום דיברתי עם מנהל המחלקה שלי וביקשתי לקבל משרה של 100% בביה"ח. המשמעות היא שאסור לי על פי חוק לעבוד בחוץ (קופה / אסוטא / ניתוחים פרטיים / מרפאה פרטית). ביקשתי זאת כי אני חושב שכאן מקומי - לתת עזרה לכל אדם, בלי קשר לביטוח שלו. אבל, התשובה שקיבלתי, כמו רבים אחרים - אין תקנים. אין לביה"ח אפשרות להעסיק אותי במשרה מלאה כיוון שאם אקבל תקן 100% - הם לא יוכלו להעסיק מתמחה חדש במקומי. גם ככה מספר המתמחים אינו מספיק (עיין ערך השביתה האחרונה), גם ככה מתמחים נקרעים במסגרת העבודה במשמרות של 26 שעות, גם ככה קשה. אז במקום למצוא את עצמי עובד רק בביה"ח, אצטרך לעשות השלמת הכנסה, קופ"ח, מרפאה, ניתוחים פרטיים ועוד... הפתרון לבעיה הזו גם הוא כמובן תקציב, אבל תקציב היכן שהיום לא שמים כלל דגש. הגדלת מספר המיטות בביה"ח, תקצוב בהתאם למספר המטופלים שבו ניתן לטפל. החזרת הכבוד לעבודה בבתי החולים על ידי החזרת המושג "full timer". רופאים שרוצים לעבוד משרה מלאה בביה"ח, ואינם לחוצים לרוץ לעוד 4 משרות כדי להשלים הכנסה. ולגבי עניין הכסף, שכמובן מהווה מוקש: בחיי הרופא מספר שלבים: סטודנט (עבודה סטודנטיאלית כמו כל מקצוע אחר במקביל ללימודים, רק 7 שנים כאלו) סטאג'ר - שנה אחת של משכורת בסביבות 8000ש"ח ברוטו (בגיל 29, וגם זה רק בתנאי שמייד התחלנו לימודי רפואה ולא עשינו הפסקה אחרי צבא) התמחות - 4-6 שנים (בהתאם להתמחות), במהלכן מרוויחים סכומי עתק של 18 אלף שקל ברוטו, תמורת 360 שעות חודשיות (כן, 360, זה פי 2 ממשרה מלאה) מומחה - שכר מקובל בביה"ח עבור משרה מלאה לרופא מומחה 14 אלף ברוטו, עקרונית - למשך שארית חיינו. "כוכב על" - כך על פי הכתבה. כמה כאלו יש? 10% מכלל הרופאים? הרבה פחות. אולי 1-2 לתחום. ואלו - גובים איזה סכום שמתחשק להם, בדיוק כמו 1% עורכי הדין הטובים ביותר, 1% הדייג'יי הטובים ביותר, 1% הזמרים הטובים ביותר ובאופן כללי - 1% הטובים ביותר בכל תחום. האם רופא בגיל 38 (אני), עם 3 ילדים בבית, שעות לא שפויות, חוסר יכולת להתחייב לכלום (הילד חולה - בעיה של אישתי, הילד בחופש - בעיה של אישתי, הילד מסיים גן וצריך לאסוף אותו - בעיה של אישתי), האם לא הגיוני שהרופא הזה יבקש להביא משכורת שתספיק לפחות להאכיל את המשפחה שלו? אז כן, הפתרון הוא תקציב. תקציב למיטות אשפוז, תקציב למערכת הבריאות, תקציב שיאפשר לאנשים שרוצים (באמת ובתמים רוצים!) לעבוד בביה"ח - להשאר במשרה מלאה ולהרגיש שהם יכולים לסגור את החודש מבלי להשלים הכנסה. וכדבר אחרון - אחד המגיבים מעליי כתב "למה בתי חולים פרטיים יותר זולים". הם יותר זולים כי הם לא עושים שום דבר שלא מכניס להם כסף. והדבר הכי "יקר", שדורש הכי הרבה משאבים ובתמורה אפסית הוא מיון. לבדוק עשרות (ומאות) מטופלים ביום - שלא מכניסים כסף למערכת (לפחות לא כזה שמכסה את העלויות)

לא ציפתי לפחות מ"שאול אמסטרדמסקי" הכתבות שלו כבר הפכו למותג מבחינתי מקצועי ענייני ויסודי תודה

אישתי הופנתה למיון כי אין אפשרות לקבל תור בקו״ח כללית המתנה לרופא מומחה היא 60 יום כמובן אפשר למות עד אז בנוסף בבית החולים החנתי ש90 אחוז מהסטודנטים הם מהמגזר הערבי כאילו ויתרנו על הדגל בעוד 10 עד 20 שנהרוס הרופאים לא יהיו יהודים

רופא בכיר מרוויח 40 ש"ח לשעה בבית חולים ופי 10-20 לשעה בכל עבודה אחרת מחוץ לבית חולים. בבית חולים אין תגמול פר עבודה כך שגם אין מטיבציה לעבוד יותר. הפתרון הוא בניהול הגיוני של המשאב היקר ביותר במערכת הבריאות הציבורית - זמן הרופאים וזאת על ידי תגמול הוגן ולא כמו עכשיו

במערכת הציבורית מנסים לחסוך כסף על ידי קביעת מחירים לא ריאליים לניתוחים ולטיפולים, ומחיר לא ריאלי לעבודת הרופא. כאשר לרופא לא משתלם לקחת ביביסיטר כדי לבוא לנתח במשמרת שניה אז אין פלא שיש תורים ארוכים לניתוחים. רציתם הסכם עבדות ל10 שנים - זה מה שתקבלו. אם ימשך הכיוון הזה הרפואה הציבורית תראה כמו התחבורה הציבורית, יהיו אזורים שלמים (או נושאי טיפול שלמים) שבהם לא תהיה למערכת הציבורית שום יכולת לתת שרות כי כל הנסיון והידע יהיה במערכת הפרטית.

מוסרית !!!

אני משלם מס בריאות של ~1500שח בחודש + משלים ~80שח. כאשר הייתי צריך לעשות ניתוח תיקון מחיצה, הפנו אותי לבית חולים. תור לאף אוזן גרון, ליעוץ לפני ניתוח בבית חולים הוא לעוד 4 חודשים. והניתוח כנראה לעוד המון חודשים. כך שיכולה לעבור בקלות שנה עד שיהייה ניתוח. ברפואה הפרטית הכל קורה תוך חודשיים.