המקבילה לארכיוני העיתונים המודפסים ברשת, היא ארכיוני האתרים הספציפיים ולא גוגל! גוגל דואג שהמידע לא יהיה "נחלת העבר" אלא חי ונושם בכל רגע. לשופטים יש אינטרס שפסקי הדין שלהם יפורסמו בגוגל ולכן הם פוסקים כך. הם גם דאגו לעצמם שיוכלו לפרוש בכל שלב ולקבל פנסיה מלאה, ולאחרונה קיבלו אפשרות לפרוש רק בגיל 75 (!) למי שבוחר בכך. תתעוררו מהאשליה שמישהו דואג לנו כאן. כל הכבוד לאיחוד האירופי שדואג לתושביו. ואגב, לא מקרי בעיני שהפסיקה הזו יצאה מיד למחרת הפסיקה האירופית. בג"ץ מסמן לנו: אצלנו לא תקבלו זכויות! כאן לא אירופה...

המקבילה של ארכיון העיתונים המודפסים ברשת היא ארכיון כתבות של האתרים הספציפיים ולא גוגל! גוגל הוא זה שהופך את המידע מ"נחלת העבר" למידע עכשווי, מיידי, נוכחי, חי וזמין! בג"ץ היה צריך להשוות את הסוגייה לחוק המרשם הפלילי, לפיו לאחר 7 שנים המידע הפלילי נמחק כי לאדם יש זכות להתחיל דף חדש. השוואה נוספת: הקלון שמוטל על איש ציבור שהורשע מוגבל בזמן ואינו לנצח! החלטת בג"ץ האחרונה בעניין גוגל מחזירה אותנו אחורה מכל בחינה. היא מסיייעת רק לרווחים של גוגל. אמור מעתה: זכות הציבור לפרטיות ושיכחה נופלת מול זכות החברות הרב לאומיות לרווחי עתק.

ישראל כמדינה יהודית בשם ערכיהם הקוסמופוליטיים באצטלה של זכויות אזרח. בנושאים שלמרות התיעוב שלי כלפיהם אני עוד מחזיק בנחמה פורתא כלשהי, כבשת רש בדמות האמונה שלכל הפחות אותה הגנה אזרחית תתפרש גם כלפי האנשים הפשוטים, שאם האדונים הנאצלים מפטרנים עלינו אז לפחות יפטרנו בצורה הגונה-בנושאים הללו הם דווקא משליכים את האזרח לזאבים.

נכון לעכשיו בית המשפט הישראלי הפגין גישה יותר מחוברת למציאות. גם אם "הצדק" דורש מחיקה אסור למחוקק לנסח חוק שאינו ניתן לאכיפה. כמה נקודות לבחון: הנתבעת היתה גוגל למרות שהיא "רק" מנוע חיפוש. המידע עצמו נמצא במקומות אחרים ולא נמחק. הוא עדיין יהיה נגיש עם קישורים ישירים ומנועי חיפוש אחרים. מדובר בתביעה עצלנית כנגד גוגל במקום לתבוע את האתרים שמחזיקים את המידע בפועל. למי יש זכות לדרוש מחיקת קישורים? כל מידע נכתב ע"י מישהו ומתייחס לאדם או מספר אנשים. למי מכולם יש הזכות לתבוע את הסרתו? מה בנוגע לאנשי ציבור? איך אמורה המחיקה להתבצע? ע"י רשימת לינקים שאסור לגוגל להראות? מה עם קישורים שמראים עשרות פריטי מידע בו זמנית? מה עם לינקים שמשתנים באופן דינאמי?

פרסום פרטים, אפילו מביכים (בתנאי שהם נכונים) - הוא חלק מההיסטוריה של חיינו. אין להורות על מחיקתם, או התעלמות מהם. האירופאים חיים בעולם מושגים שנכון רק להם, והם עדיין בטירוף של רעיונות מופרכים. זה יעבור להם עם פירוק האיחוד האירופי. ושיזכרו: אם לא תעשה דברים מביכים - לא יפרסמו עליך דברים מביכים.

אבל אתה לא תגיע לשם כי אתה חמוד מדי וטוב מדי תמשיך לבזבז תחמושת - העולם הוא רע וכדאי שתפנים את זה