כדורסל הוא משחק של אנשים. למדע חלק חשוב בפיתוח המשחק השחקן ושיטות האימון בפן: הגופני הטכני ואף המנטלי. ובכל זאת יכולת בזמן משחק של שחקן מושפעת ישירות ממכלול תכונותיו כשמעל זה משפיע הבטחון שחש השחקן. דווקא בסופ"ש שעבר ראינו כיצד שחקן/טייריס רייס שנמצא בתקופה של בטחון מגיב למשחק. לגבי קליעה על אחת כמה וכמה התפקיד של המאמן והשחקנים ללכת וליצור מצבים לשחקן ה"חם" ותחושות כמו גם אינטליגנציה מכריעות משחקים בנוסף לטעויות. המדע תפקידו למזער את הלא נודע, אבל לעולם הוא לא יוכל להעלימו. כמו שנאמר משחק של אנשים- ויד חמה זו עובדה גם אם לא מדעית. לסיום גם מי שלמד קורס של פציעות ספורט ופיזיולוגיה בקורס מאמנים, לא עושה אותו פיזיולוג או פיסיותרפיסט, כשם שפיזיותרפיסט שעשה קורס מאמני כדורסל הוא לאו דווקא מאמן...

זה מה שמעניין בכתבה שמראה שכל התפיסות של אנשי הספורט והאוהדים המבוססים על תחושות אינן מבוססות ולא נכונות. האם הכתבה לא מדויקת? והאם המדע טועה? התפרסמו בנושא עשרות מחקרים החוקרים זכו לפרסי נובל בזכות המחקרים סיכום של המחקרים מצוטט במאמר שפורסם צוות החוקרים מבאר שבע שקובע שאין תופעה כזאת לגבי רייס זאת בדיוק הבעייה אנו זוכרים ממשחק אחד מוצלח של שחקן מבין עשרות ומאות זריקות ומבססים תאוריות ולא לוקחים בחשבון עשרות מי שחקים אחרים שבהם הוא החטיא מטרת הכתבה היא לפתוח את הראש וספר מה המדע מצא לידיעתכם הכותב בוגר קורס מאמני כדורסל אימן שחקנים בליגת העל אבל לכו עם התחושות שלכם אל תיתנו לאמת המדעית להפריע ל

ואני לא שואל בציניות... כי אם כן,כל אחד אמור לדעת שבהחלט יש כזה דבר "יד חמה". כולנו רואים איך שחקנים "תופסים יום",לפעמים חיובי ולפעמים שלילי,ראה ערך טייריס רייס אתמול,ולחלופין ג'ו אינגלס גם כן אתמול. זה בחלט עניין פסיכולוגי,ומכוח האינרציה,שחקן שקלע שתי קליעות רצופות,יהיה,מבחינה מנטאלית,הרבה יותר בטוח בעצמו,וגם אם יחטיא את השלישית,סביר להניח שיועיל יותר למאמן שלו וקב' בהמשך המשחק מאשר "שחקן קר".כמובן שכל מקרה לגופו,רק באופן כללי ביותר אני רושם את הדברים... כולנו,בפרט אלו שכן עוסקים בספורט תחרותי,יודעים איזה ערך עליון יש לפאן הפסיכולוגי במשחק. איזו השפעה מרחיקתצ לכת לכאן או לכאן יכולה להיות לו. בנוגע לזריקות עונשין במצבי לחץ,5 אחוזים זה נתון כולל,כמובן שכל שחקן לגופו,ומן הסתם יש שחקן שיקח את זה לכיוון החיובי והמוח שלו יפרש "אתה חייב אבל חייב לקלוע" כ-עלייה בחדות ויש מוח שיפרש "אתה חייב אבל חייב לקלוע" כ-דווקא עכשיו לא תקלע,וזה משפיע,מאוד. אפילו מן הסתם יכול להיות מקרה שיש שחקן שהמוח שלו יפרש פעם ככה ופעם ככה,תלוי בחוסן המנטאלי של כל אחד ואחד. לסיכום,אני בעד מדע,בעד חקירה,אבל יש פה כל כך הרבה נתונים,ולכן חוקרים x יגיעו למסקנה כזו וחוקרים y יגיעו למסקנה אחרת,כי יש כ"כ הרבה נתונים. פה נכנס לעניין "אין חכם כבעל הנסיון". זה בהחלט יכול לשפר להיעזר במדע הסטטיסטיקה,אבל ליישם אותו הלכה למעשה במצבי לחץ במגרש,צריך טונות של נסיון.

אבל כל מי שראה משחק כדורסל מימיו יודע שאין משחק שבו קבוצה אחת קולעת 3, הבאה 4 וחוזר חלילה עד הסוף. המשחק מורכב מריצות, שיש להם מרכיב פסיכולוגי מכריע. והוא גם מורכב מהחלטות של מאמנים ושחקנים, שמגיבים למצבים המשתנים. לבדוק האם שחקן שקלע 2 סלים יקלע גם את הבא זה קשקוש. שתי קליעות רצופות זאת לא "יד חמה", ואיש לא טוען ששחקן עם יד חמה לא יכול להחטיא. שחקן שקולע מספר משמעותי של סלים, באחוזים גבוהים, תוך זמן קצר, הוא בעל יד חמה. מכיוון ש"מספר משמעותי של סלים" לא מוגדר, ונתון שהאחוזים גובהים, כל מה שצריך זה להוריד זריקה אחת מרצף נתון, ואז להראות שהסיכוי שלו לקלוע את הזריקה הבאה מאד גבוה. גם הטענות לגבי זריקות העונשין לא מחוברות למציאות. הסיבה ששחקן שקלע את הזריקה הראשונה יקלע בסבירות גבוהה גם את השניה היא לא עניין פסיכולוגי אלא עניין של תחושה. זריקת עונשין היא פעולה שחוזרת על עצמה בצורה נקיה למדי, בלי הפרעות חיצוניות. לשחקן יותר קל לחזור על התנועה, ולתקן מעט אם צריך. היה יותר מעניין לבדוק איזה זריקה נקלעת באחוזים יותר גבוהים - הראשונה או השניה. אני שם כסף על השניה. ומכאן שברור גם שאם הראשונה נכנסה, סביר שגם השניה תיכנס.

המחקרים שהוזכרו כאן היו רק המחקרים הראשונים שנעשו. במחקרים מאוחרים יותר גילו ששחקנים שקלעו שתי זריקות רצופות אמנם פגעו בזריקה השלישית באחוזי קליעה דומים לשחקנים אחרים אבל זה קרה תוך כדי שמירה אדוקה יותר מקרב הגנת היריב. זאת למעשה היתה ההוכחה החותכת שיד חמה אכן קיימת. הרי אם שחקן קולע באותם אחוזים כמו שחקן אחר אבל תוך כדי שמירה אדוקה יותר הרי שהוא חם יותר. בקיצור ולעניין, הכתבה הזאת ממש שטותית ולא נכונה!

זריקה לסל מבוססת על יכולת, כישרון, ריכוז וכד'. אין פה עניין של מזל או הימור, אלא על יכולות שונות של שחקנים שונים. כמו ששחקן קולע בממוצע 2 נק' למשחק, ופתאום במשחק נתון הוא קולע 12 נק', אז נכון שסטטיסטית הוא עדיין שחקן שקולע מעט, אבל עובדתית ביום הנתון כנגד הקבוצה הנתונה ובכושר הנתון, הוא קולע יותר טוב מבדר"כ. זה לא קוביות ולא נעליים - אלו ביצועים של שחקנים.

גם אם מדובר בזריקה חופשית, רוב הסיכויים שהשחקן יחטיא. האחוזים חייבים להתאזן.

היא שהם מספקים מסקנות גורפות וכלליות מדי. משחק כדורסל הוא אירוע עם המון משתנים וניואנסים. יש מרכיבים פסיכולוגים שתקפים לכל שחקן, ןחלק מהתפקיד של מאמן הוא לדעת לזהות אותם. לצורך העניין, יכול להיות ששחקן כמו לנגפורד יקלע 2 שלשות רצופות, ועדין ההחלטה ללכת עליו לזריקה השלישית תהיה מוטעית, בעוד אצל שחקן אחר בסיטואציה שונה, אותה החלטה תהיה צודקת