קודם כל, בקביעה החד משמעית, אך הלא נכונה, שהסעיף הזה בחוזה מנוגד לחוקה שכן לא הייתה כל החלטה של בית המשפט העליון בארה"ב (שהוא הסמכות העליונה והמחייבת בפרשנות של החוקה) בנושא הזה. גם בית המשפט שדן במקרה לא קבע שמדובר במקרה של חופש הביטוי. חוקת ארה"ב כבודה במקומה מונח אבל היא רחוקה מלהיות מושלמת והעובדה שמסמך בן מעל 200 שנה, שהיה מהפכני בזמנו, הפך לטקסט קדוש ש"אסור לגעת בו" למרות שחלקים רבים כבר לא רלוונטיים ואף מסוכנים צריכה דווקא להטריד אותך. בניגוד למה שציינת סעיפים מקפחים מסוג זה שכיחים בחוזים אחידים בארה"ב ובד"כ נאכפים על מי שמסכים להם בבתי המשפט, אפילו סעיף שכזה (הרי הלקוח הסכים לסעיף כך שלא מדובר כאן על מניעת חופש ביטוי). דווקא בישראל המצב הפוך לגמרי ממה שתארת. כאו קיים חוק החוזים האחידים, שהוא בין הנרחבים והתמקדמים בעולם (והוא קיים מ 1982). אני לא יודע אם סעיף כזה הגיע פעם לדיון בבית משפט בישראל אך ע"פ לשון החוק וע"פ פסיקות קודמות של בתי המשפט סביר להניח שהוא לא היה עובר.

גנוב עליה