בכלל הישראלי הוא בהמה . תנו לא רק אייל גולן אבי ביטר. מושיק עפייה משה פרץ איציק פרץ אבי פרץ. תנו להם האח הגדול עם ההוא מאשקלון הבהמה . משחקי השף .בכלל כל תכניות ראליטי נועדו לבהמה הישראלית

במרבית הזמן שלו, זאת אומרת כשהוא לא היה יושב בקוביקל שלו וקורא ynet או משוטט באתרים אחרים, המנהל הקודם שלי באינטל היה עסוק בלפרסם ולקדם את עצמו בפני המנהלים האחרים במפעל ובפני ההנהלה הבכירה. רכילות, קשירת קשרים, ישיבה בקפיטריה עם האנשים הנכונים ולקיחת קרדיט על עבודה של אחרים - זה בערך תמצות התפקיד שעשה במפעל. כשמהנדס העלה רעיון חדש וטוב, או סיים פרויקט חשוב - המנהל מיד היה לוקח את הקרדיט לעצמו בפני שאר ההנהלה ובלי להזכיר אפילו את המהנדסים שהעלו את הרעיון או ביצעו את העבודה. לעומת זאת, כשפרויקט שהמנהל דחף למרות שהמהנדסים הזהירו אותו שהוא בעייתי לביצוע - נכשל, מיד כל האשמה הייתה מוטלת על המהנדסים עצמם. הבעיה היא שגם מנהלים נוראיים כאלה מקבלים גיבוי מלא מהמנהל מעליהם שמינה אותם. המערכת תמיד רקובה קודם כל מלמעלה, ורק אחר כך הרקבון מתפשט למטה.

1) יקדם ויצ'פר את מקורביו ויהלל אותם בלי קשר לביצועי השאר.כמובן שהשאר לא מתקרבים לביצועי המקורבים. 2) יגיד שהוא מטפל הענינים שביקשת ממנו ובפועל ימרח את הזמן ,ישקר ולא יעשה דבר. 3) ילקק לבוס מעליו ויצפה ליחס דומה מאלה שתחתיו. 4) הוא ינהג כאילו הוא אלוהים והשאר שלא הגיעו לעמדתו כמובן לא מוצלחים. 5) ינצל את מעמדו וכוחו לקשירת פרשיות מחוץ לנישואין . בקיצור , בהחלט לא כולם , אבל מאפיין את המנהל הקודם שלי.

כשמגיע לאירגון מנהל חדש : 1. בישראל יקבל מכה על הכתף ויאמרו לו- " אההה מה אתה המנהל " ? 2. באירופה וארה"ב אומרים לו מייד ובשיא הכבוד - "יס - סררר" ! אז תסכימו שבישראל....כולםםם מרגישים המנהלים ! לכן צורה לתרבות ניהול המנהלים מחד שרוצים רק סמכויות בלי האחריות, כי תמיד זה קל ונוח למצוא אשמים שחפים מאחריות ואשמה. (איזה ש"ג אומלל) מאידך מה הפלא שכך גם נראית תרבות העובד שמטבעו הוא עצלן ולומד מהמנהלים, אלא אם למזלו נפל עליו "המנהל האמיתי" שיודע לרתום ולהניע אותו לפעולה בלי תסכולים.

ממש 1 ל 1 --- מעניין!!!!

כל מילה, אחד לאחד נכון!!!