המציאות של תעשיית המידע היא הרבה יותר מורכבת ועמוקה וסבוכה ממה מתמונת העולם הנבובה של מייק גאד'ג, האנשים האלה באמת משפרים את העולם ועובדים קשה, וזה שחנונים לא מתנהלים חברתית כמו השחצן הממוצע לא הופך אותם עדיין ללקויים או מגוכחים, יש על מה לצחוק, והרבה, אבל הניתוחים המטיפנים של גאד'ג סובלים בדיוק מהיומרה הנפוחה שעליה הוא צוחק בצדק.

ראיתי את הפרק הראשון ולא אהבתי, זה כמו ללכת לעבודה. לא צחקתי אפילו פעם. ואחרי היציאה שלו על לפני 800 שנה בכלל איבדתי עניין. הוא חושב שעכשיו יש שוביניזם? ולפני 800 שנה לא היה ולא עינו ושרפו מכשפות על ימין ושמאל? חה.

וזה לא מפתיע. גאונות עם אטימות רגשית זה אוטיזם קלאסי.

מליארדרים צעירים שלא מוצאים את עצמם במסיבות ולא רצים להחליף מכוניות נשמעים הרבה יותר מרתקים מהקלישאה שאמורה להיות מרתקת. בניגוד לזאבי הוול סטריט הקלאסיים, בעשיית הכסף שלהם יש כנראה משהו שמעבר לרולטה של טבלאות. גם האפליקציה הטפשית ביותר היא עדיין יצירה שנועדה לנחש מישהו. קל וחומר תכנה משעממת להחריד שאחראית לדברים פעוטים כמו תקשורת אישית-גלובלית, ניווט בדרכי העולם, או סתם עכבר שעוזר לצייר סרט אנימציה. יכול להיות שלפני שמונה מאות שנה היה יותר טוב. לא היה היי-טק. גם לא היו סדרות. ופארודיות על עשירים עלו לך קצת יותר ביוקר. יכול להיות שהסיליקונים הם חנונים. יכול להיות שהם נפוחים. יכול להיות שהם משעממים כצנונית. אבל בטח לא יותר משעממים מזאבי וול סטריט שרצים לתסריט ידוע מראש של שורות מניות קוקאין וציצי סיליקון לפני עוד יום של צעקות בסלולרי. על הקריקטורות אלה עושים סרט דרמטי, על מפתחי הסלולרי עצמו עושים סדרה קריקטורית. בעצם הכתבה הזאת מופצת ונקראת בזכותם. וכמו המפגינים חסרי המודעות שבראיון, גם יוצר הסרט הזה ירוץ לגוגל לראות את התוצאות, יעסיק מאות שיעשו לו לייקים, ויהווה עוד מקור הכנסה לטיפוסים שכרגע נכנס בהם. קצת מודעות עצמית לא תזיק גם לו.

עדיין תתייחסו לאנשים כמו לבני אדם

רק מראה באיזה כסיל גמור מדובר. לפני 800 שנה, כשחצי מהילדים מתו לפני בגרות? כשרוב האנשים חיו בעוני מחפיר ללא שום אפשרות להתקדם תחת המגף של הכנסייה והאצולה, בעוד שהאחרונים חיו בפאר מנקר עיניים? כשגיל 40 נחשב זקנה מופלגת? אידיוט

החכמים האמיתיים לומדים באוניברסיטאות מתמטיקה, פיסיקה, כימיה ושאר מדעי החיים והטבע ומדעי המחשב האמיתיים. כל שאר פלצני המכללות שלמדו לקשקש משהו ב-Win Forms ומשחקים אותה היי-טקיסטים באיזו חברה שקר-כלשהו הפכו את התעשיה הזאת למגוכחת. פשוט עצוב.

לדעתי יוצרי הסדרה לא הבינו שיש אנשים עם רעיונות כאלה אבל על אמת ולכן המשיכו את הסדרה כאילו הכל בולשיט, כי מלכתחילה זה לא התבסס על הרעיון אלא על הדימוי שלו וכדי להראות את אנשי העמק במלא איוולותם

תכל'ס סדרה כיפית, בייחוד אם אתה מתכנת. העולם כמנהגו נוהג וזהו. הייטק שמייטק. מי שאוהב קוד אוהב וזהו !!

שזו תגובת אילן מסק! לא יודע למה אבל ציפיתי ממנו ליותר.

תכנית הטלוויזיה הזו בהחלט מספרת את הסיפור של עמק הסיליקון היופ. אבל מצד שני, המשאבים שיש לחברות ההי-טק משחררות את התעשייה הזו מגופים מושחתים, חברות ממשלתיות שמבזבזות כספי מיסים, וממשלות שתוקעות חדשנות. הדוגמא של אילון מסק מצויינת - מהפכת הרכב החשמלי הגיעה מהסיליקון וואלי - לא מדטרויט שמחוברת לתעשיית הנפט המושחתת. ו-SpaceX מצליחים להגיע לחלל במחיר נמוך בהרבה מנאסא, והרבה יותר מהר. כשהאמריקאים יגיעו למאדים עוד 30 שנה, הם יגלו שאילון מסק כבר בנה שם קולוניה. בקיצור, כסף הוא ללא ספק מקור טוב לריקבון, אבל בידיים הנכונות גם לחדשנות שבאמת יכולה להפוך את העולם לטוב יותר :)

ברוסיה הפערים בין העשירים לעניים פי מיליון גבוהים יותר מאשר במדינות המערב. יש שם שכבה עבה של מיליארדים, שכבה דקה של מיליונרים ורוב העם עניים. במערב יש שכבה דקה של מיליארדים, שכבה רחבה של מיליונרים ורוב העם מעמד ביניים.

0.0001% מאנשי ההי-טק הם גאונים, אולי. רובם ככולם אנשים שיודעים לתכנת, וזה רחוק מאוד מגאונות. "גדולת" ההי-טק היא מסחרית, לא אינטלקטואלית. עולם שבו מכנים את סטיב ג'ובס "האינשטיין של העת החדשה" הוא עולם שיצא מדעתו.

אין מה לעשות אבל עמ הסיליקון באמת מייצר חדשנות שלא רואים בשום מקום בעולם. בין אם זה גאונות או אופי או עובדים זרים זה לא משנה. העובדה הזאת נשארת נכונה. גם מצחיק שהוא צוחק על החנונים האלה. מצד אחד צוחקים על האנשים העשירים שהם מבלים יותר מדי ומשתגעים מרוב עושר ומצד שני מאשימים אותם שהם די משעממים ולא עושים שום דבר מעניין ופרוע. פשוט מאמר וסדרה ריקים מתוכן.

אצל ג'אדג' התמונה הפוכה. הגיבורים אכן מבלים שעות מול המסך, אבל שקועים בתחרות תמידית, סופרים סנטים ואחוזים, גונבים קרדיט ופטנטים, משתתפים בפולחני אישיות של בעלי הכוח ומחכים להזדמנות להציג עצמם כ"איש החזון של החברה" ולהשיק את פולחן האישיות של עצמם. כמו ג'ובס וצוקרברג. ורק עכשיו התדמית הנקייה של עמק הסיליקון מתחילה להיסדק. סשה סיגן, פרשן במגזין הטכנולוגיה "PC Magazine", פרסם במרץ מאמר משפיע תחת הכותרת: "מדוע איני רוצה שבתי תלך לעמק הסיליקון". הוא ביקר את האווירה השוביניסטית והתוקפנית בחברות ההייטק. "האם אנחנו רוצים ששמוקים חסרי חמלה יעצבו את העולם?", תהה. בכתבות שפורסמו לאחר תחילת שידור הסדרה חודדה עוד עובדה שדלפה מבעד לפרקים: בעמק הסיליקון כמעט אין נשים. נשים מהוות רק כרבע מעובדי ענף ההייטק, ופחות מעשירית משותפי קרנות ההון סיכון. באחת הסצנות בסדרה ריצ'רד וחבריו מגיעים למסיבה ושתי יפיפיות מתחילות לדבר איתם. כשהם שואלים אותן איפה הן עובדות אחת עונה בחיוך ועיניים נוצצות: "אנחנו עובדות בסטארט־אפ ששולח שחקניות למסיבות, כדי שהן ידברו עם האורחים ויגלו בהם עניין". "בעיניי זה מפתיע שרק עכשיו מתחילות מחאות נגד מגזר ההייטק", ג'אדג' אומר, ומתייחס להפגנות שתושבי סן פרנסיסקו ערכו בסוף 2013 ותחילת 2014. בהפגנות מוחים חסמו אוטובוסים פרטיים של גוגל שהשתמשו בנתיבים ותחנות של התחבורה הציבורית בעיר, אבל העלו אליהם רק את עובדי החברה. המחאות היו נגד הסמליות של ההפרדה המעמדית, וגם נגד העובדה שמחירי השכירות לאורך תוואי האוטובוס עלו ב־20% לאחר שמאות עובדי גוגל שכרו שם דירות. "מוזר לי שתנועת 'כיבוש וול סטריט' לא יצאה בשעתו נגד סטיב ג'ובס, למשל", ג'אדג' אומר. "הם מדברים על ה־1% העשירים, וג'ובס היה ה־0.0001%. כשחייתי בפאלו אלטו בקושי יכולתי לשכור דירה, ואני עבדתי כמהנדס. אני יכול להבין את התסכול. "מצד שני", הוא מוסיף, "זה לא שהמפגינים אומרים היי, בואו נפסיק להעשיר את האנשים האלה. המפגינים בסן פרנסיסקו עצרו את האוטובוס, ואז הלכו לגוגל לבדוק מה כתבו עליהם. אם מכניסים לגוגל כסף, אז למה שגוגל לא תדאג לעובדים שלה?". בניוף. נותן הרשאה בניוף. נותן הרשאה צילום: בלומברג "התביעות בדרך" אחת הראיות לעצב החשוף שהסדרה נוגעת בו היא שגם בכירים בעמק הסיליקון לא נשארים אדישים אליה. "95% מהתגובות חיוביות מאוד", ג'אדג' אומר, ומוסיף כי בכירים בתעשייה החמיאו לו, לעתים בעילום שם. אבל הגושפנקה מגיעה אולי דווקא מבכיר עמק הסיליקון ששנא את הסדרה: אלון מאסק, מייסד פייפאל, יצרניות המכוניות החשמליות טסלה והחברה להפרטת הטיסות לחלל SpaceX, שהונו מוערך ב־9 מיליארד דולר. "זה נראה כאילו ג'אדג' מעולם לא היה בפסטיבל ברנינג מן, שזה עמק הסיליקון האמיתי", אמר מאסק למגזין האמריקאי "Recode" אחרי שהתארח בהקרנה חגיגית של פרק הבכורה. "אם לא היית שם לא תבין את זה. קח את המסיבה הכי מטורפת בלוס אנג'לס, תכפיל אותה פי אלף, ועדיין לא תתקרב לעמק הסיליקון. הסדרה לא מראה מזה כלום. מהנדסי תוכנה אמיתיים הם אנשים יותר חכמים, מתחשבים ומועילים", מאסק הוסיף. ג'אדג' טורח מנגד להזכיר את מארק אנדרסן, יוצר הדפדפן החלוצי נטסקייפ ובעלי קרן ההון סיכון המצליחה אנדרסן הורוביץ, שנוהג לצטט קטעים מ"עמק הסיליקון" בחשבון הטוויטר שלו. "החברות שפועלות בעמק הסיליקון מדברות בלי סוף על להפוך את העולם למקום טוב יותר. אבל אם אתה שואל את דעתי האישית, אני חושב שהאנושות היתה מאושרת יותר לפני 800 שנה, כשכולם חיו בשלווה בכפרים קטנים", ג'אדג' אומר. "יש כמובן חברות שעושות טוב כמו Uber", הוא אומר, ומתייחס לסטארט־אפ אמריקאי שמאפשר לכל אדם להפוך לנהג בתשלום לעת מצוא. לנהג מונית, במילים אחרות. "אילו הייתי בן 21 זה היה נהדר בשבילי. אתה עובד כשאתה רוצה ומפסיק כשאתה רוצה. חוץ מזה אני כמובן משתמש ביוטיוב כל הזמן. ועדיין, היה טוב יותר לפני 800 שנה". בלי לתת ספוילרים, מה צפוי לנו בעונה השנייה? "עוד לא התחלנו לכתוב אותה, אבל בגדול אנחנו מתקרבים לשלב שבו כולם מתחילים לתבוע את כולם". אגב, איך אתה חושב שביוויס ובאטהד היו משתלבים בעמק הסיליקון? "הם בטח היו נהנים מההפגנות נגד חברות הייטק וההשתוללות מול האוטובוסים", ג'אדג' אומר וצוחק, "היה מעניין לראות אותם מנסים להפוך למיליארדרים. יכול להיות כיף לקחת אותם לעולם הזה. אולי זה אפילו יקרה".

הרבה נשים היו מתות בלידה, תמותת תינוקות, תוחלת חיים נמוכה, שלטון דיקטטורי, בורות. גם היום אפשר לעבור לכפר ולהנות משקט ושלווה.

קצת קשה לי לתמצת את סוד קסמה ואכן הופיעו שם מפעם לפעם דמוית... צבעוניות... אבל מעולם לא היה בסדרה לעג. נכון, היו שם אלמנטים קומיים אבל הייתי מגדיר זאת יותר בסגנון של דאחקות בין חברים עם הומור עדין שלא נועד לפגוע- וזה אחד מהדברים המיוחדים ביצירה המופלאה הזו. סדרה (גאונית) שאכן לועגת לעולם החיצוני היא סאות'פארק. סדרה (ענקית) שצוחקת על המציאות הנוכחית אבל לא בצורה מעליבה (מדי) היא פיוצ'רמה. סדרה (-הכנס סופרלטיב רדנומלי-) שמציגה מציאות באופן קומי, חביב וג'נטלמני היא המלך היל.

מתוך הכרות אישית של אנשים שבילו שנים רבות בפסטיבל ומתוך הכרות אישית עם אנשים שמייצגים את אוכלוסיית עמק הסיליקון התגובה של אלון מאסק היא נכונה אך מטעה ומראה כי ב-2 המקומות יש חוסר קשר למציאות. הקשר בין עמק הסיליקון לפסטיבל הוא האשלייה שיש לרבים מהמשתתפים בארועים הללו (עבודה או פסטיבל). האשלייה היא שהם משנים את העולם למקום טוב יותר. האמת היא שהדרך היחידה להפוך את העולם למקום טוב יותר היא דרך המסלול של החקירה העצמית ומסע אל האני האמיתי שלך, וב-2 המקומות אנשים לא עוסקים בכך אלא עסוקים בהעצמת האשלייה.