מצד אחד החברות ירצו לייצר במדינה שבה הכי זול להם לייצר (בנגלדש נגיד). מצד שני, הן יירצו לנכות עלויות במדינה עם השוק הכי גדול למוצרים שלהם. יש פה איזה טרייד אוף, אבל כנראה שבמצב הנוכחי - החברות עדיין יעדיפו לייצר בבנגלדש/סין/הודו, ולא בסקנדינביה.

אבל 20000 היה יותר קרוב למציאות

החברות בטוח יצליחו להכניס כל מיני יוצאים מהכלל של יוצאים מהכלל בשביל להמשיך להרוויח הון. עשירים תמיד מוצאים דרך לשלם פחות.

חברת טויוטה מייצרת מכוניות. יש יבואן ישראלי של טויוטה. הוא קונה אותה מהייצרן ב-10,000$ ומוכר אותה בארץ ב-12,000 (לא לגחך, זו רק דוגמה). לפי מה שמוצע במאמר, הוצאות היבואן בחו"ל אינן מוכרות. רק ההוצאות בארץ. אז הוא ישלם מס על 12,000$ ? זה לא מחזיק מים. מצד שני, אם תאמר: המדינה תכיר בעלות 10,000$ של קניית הרכב, יוכל היבואן להמציא חברה באיי טימבוקטו. החברה תקנה את הרכב מטויוטה ב-10,000, תמכור אותה ליבואן ב-11,000, והיבואן ימכור אותה בארץ ב-12,000. ברווחים הוא יישתמש לכיסוי הוצאות, וירוויח בדיוק אפס. הוא ישלם מס אפס. רווח של 1000$ - מוסתר באיי טימבוקטו. זהו תכנון מס טיפוסי, ולא ראיתי בכתבה איך השיטה החדשה מתמודדת עם זה. חיים

"בנוסף, עלויות עבודה וייצור יותרו לניכוי במדינה שבה הן התרחשו. למשל, חברה שמוכרת לישראל תוכל לנכות מהכנסתה את העלויות שהיו לה בישראל בלבד". המשמעות היא דה-גלובליזציה בקנה מידה עצום. רק מדינות ענק (האיחוד האירופי, ארה"ב ואולי רוסיה) יוכלו להנות ממהלך כזה, אחרות פשוט יתרסקו. חברה גלובלית (אדידס) שמשלמת לעובדים שלה במדינת ייצור מרכזית אחת (גרמניה), תוכל לנכות את עלויות העבודה רק בה. אך מכיוון שההכנסות מגיעות ממקומות רבים - מדינת הייצור נפגעת (לאדידס ישתלם לפזר השקעותיה במדינות הצריכה - למרות חוסר היעילות הכלכלית במהלך כזה). במדינות הענק, ניתן איכשהו לומר שהשפעות של מיסוי חברות צריכה וייצור יתקזזו, אבל במדינות המאופיינות בייצור מקומי נמוך ובהרבה ייצוא וייבוא כמו סין, הודו, דרום אמריקה, וגם ישראל - אין שום סיכוי לקיזוז כזה. ישראל היא מדינת ייצוא- אחוז עצום מהתוצר מיוצא לחו"ל ושווקים שלמים מבוססים על ייבוא בלבד (רכב, דלקים ועוד). במצב כזה לא ישתלם לחברה גלובלית להמשיך לייבא לפה (חברת נפט לא תשקיע פה כי אין פה נפט - ולכן לא תוכל לקזז רווחים...). לחברות הישראליות לא ישתלם לייצא (חברת הייטק לא תוכל לקזז את עלות העובדים הישראלים על מוצרים שנמכרים באירופה ובארה"ב שהם 99% מלקוחותיה). במקרה כזה היזם יקים מראש את החברה בשוק היעד = דה-גלובליזציה.