20. יפה ומעורר גם עצבות. הבן של מתגייס עוד מעט, ואני כ"כ שמח שגדל אצלי בבית במשפחה שלמה בכל זאת, שמח שנשארתי בזוגיות | 13.06.14 (ל"ת)
19. סיפור מעניין. מזכיר את פירסיג ומסעו עם בנו שתואר בספרו הידוע 'זן ואומנות אחזקת האופנוע'. ראוי לציין את המחווה. אגב האפאלאצ'ים ושדות הקרב של מלחמת האזרחים (שננדואה) - היה כדאי לבקר בקונקורד. עדיין מקום יפה. בקר שוב וסע איתו. זה יתן לו חומר למחשבה בחיים, אחרת תמצא גם אותו בגודל 'מבהיל'. עג | 13.06.14 (ל"ת)
15. תובנה מורכבת מסתתרת בתוך כתבה קצרה. כתוב יפה, ממצה ובמעט שורות (יחסית). מדפי הספרים בחנויות עמוסים ב"גרפומניה" שאיננה מצליחה להעביר בספר שלם, את מה שאתה עשית בקטע הקצר הזה. גדי | 13.06.14 (ל"ת)
14. דווקא לא אהבתי אין כמעט מילה וחצי מילה על הנושא (הילד והיחסים שלך איתו). אלא פשוט תיאור של טיול, מאדם שלא יכול לשים בצד את תחושת הזרות של מקום אחר. ביזארי. אסף | 13.06.14 (ל"ת)
13. כיף לקרוא, תודה הרבה זמן לא נהניתי ככה מכתבה באינטרנט, אולי זה רמז לכך שאני צריך לזנוח את הסמארטפון ולחזור לקרוא ספרים אמיתיים... ארז | 13.06.14 (ל"ת)
12. למוד שמורות טבע ישראליות שמציעות בעיקר שפני סלע זערוריים ונמרים שכבר נכחדו... כתיבה מצויינת. יובל כהן, העברית | 13.06.14 (ל"ת)
11. כתבה יפה,הטיול מקסים,המשפחתיות פגומה במקצת,במקדונלס' יש סלטים. אני "עוקב" אחר הכתבות ונהנה. הטיול לאורך חלק מהבלו ריינג' ממש מעולה. לדעתי הצנועה צריך למצוא דרך לפגוש את הבן בתדירות יותר גבוהה, וחשוב גם להפגיש את שני הבנים-למשל בחצי הדרך (לונדון,פריז וכיוצ"ב). ולידיעת הכותב ,בכל סניפי מקדונלדס' יש סלטים מעולים (סיזר סאלט) במגוון הגשות בריאותיות. אינני עובד החברה,כמובן. רק בריאות וקשר טוב עם הצאצאים. דיוגנס | 13.06.14 (ל"ת)
10. עצוב מאד... תוצאה של אמא הלוקחת את הבן לארץ אחרת רחוק מהאב ומשפחתו... לא יהיה לזה סוף טוב לצערי...אין באמת דרך לתחזק קשר הורי אמיתי במרחק הימים והשנים. בעוד שנתיים תגלה כי לא תכיר את בנך והפער ההולך וגדל לא יאפשר להחזיק אפילו חמישה ימי טיול משותף. עצוב אבל זו האמת והיא כואבת. ואילו לנשים הלוקחות את הילדים מהאב ומשפחתו אני אומר רק דבר אחד ------- פשע כזה לא יסלח לעולם!!! צדיק | 13.06.14 (ל"ת)
8. כאחד שמכיר את מרכז ארה"ב מקרוב לא יכולתי לנסח זאת יותר טוב... "בדיינר שאנחנו נוחתים בו לבסוף בעיירה מרשל, זקנה בת 80 מזמינה לעצמה כוס קולה בגודל מפלצתי שתלווה את ארוחת הבוקר שלה. מסביבה יושבים אמריקנים מקומיים בגדלים מבהילים". אם יורשה לי - תיאור מדוייק ובאותה מידה מזעזע. אמריקה חולה ואף אחד לא מבין למה?! אורן | 13.06.14 (ל"ת)
5. אמיר ,בתור מנוי של כלכליסט אני חייב לציין שאתה כותב מקסים ושנון בלי קשר גם בעיניני כלכלה אתה כותב מעניין וייחודי.תודה. טל | 13.06.14 (ל"ת)
4. תודה ששוב שיתפת. יפה כל כך מהמם! כתוב לעילא ומרגש. גם כמסמך אישי וגם כתיעוד מסע חניכה או טיול בכלל. זוכרת את כתבתך על הביקור הקודם, אז נדמה לי שעבר יותר כאב דרך המסך... כאן יש יותר השלמה ואפשרות ליהנות מהקיים. והיי, לפעמים מידת הקרבה ביחסים מושפעת מהמרחק דווקא לטובה! קל יותר לחבב ולהתגעגע בהצלחה ותמשיך לעדכן...עוד שנתיים בת ואם בישראל | 13.06.14 (ל"ת)
3. כלכליסט מפרסם יומנים אישיים? שכנתי כותבת יומן מפורט על יחסיה המורכבים עם החתול שלה. אשלח לכם עותק במהרה אדוארד | 12.06.14 (ל"ת)
אמריקה, מסע התבגרות
20 תגובות לכתיבת תגובה