לא מבין את הקטע עם החירות הפיננסית, ובטח שלא מבין את "מספיק כסף לצרכים אישיים, ביניהם מקרי חירום והוצאות אישיות" אם החשבון הוא משותף אז יש הוא מוגבל להוצאות מסוימות? אם אתם מרגישים שיש לכם צורך להסתיר את ההוצאות שלכם מבין הזוג שלכם, אז כנראה שיש לכם בעיה בהתנהלות הפיננסית שלכם, אחרת אין מה להסתיר. (אלא אם כן אתם מממנים מאהב/ת, או משהו בסגנון), דווקא בחשבון משותף יש בקרה מסודרת יותר על ההוצאות שמאפשרת ולהימנע מבזבוזים מיותרים והפסדים כספיים. סיבה להחזיק יותר מחשבון אחד זה אם יש עסק אז חשבון ניפרד לעסק, וזה לא שייך להוצאות משפחה, או אם יש לך שתי חשבונות ללא עלויות (עמלות וכו...) שנותנות תנאים שונים והטבות משמעותיות, ואתם אנשים שיודעים להתנהל עם כסף למרות הפיזור. מצחיקה אותי חלוקת חצי חצי בהוצאות? ואם משכורת של צד אחד כפולה מהמשכורת של הצד השני אז לא קונים דברים יקרים? ומה קורה כשמסיימים להתמקח אם המוכר על עלות הטלוויזיה מתחילים להתמקח כמה אחוז כל אחד ישלם על פי שימוש? מה קורה שהצד השני ניכנס לחובות? מתעלמים מזה ונותנים לו לצבור חוב ולשלם ריביות? אולי אני אגיד לאשתי שבפעם הבאה שאנחנו יושבים לשתות קפה בחוץ שנתחלק בחשבון חצי חצי? או לפי היחס שאכלתי מהעוגה? בקיצור, כל מה שצריך על מנת לנהל חשבון משותף הוא שיהיו יעדים משותפים, ותקשורת בין בני הזוג, ואם זה לא קיים, אז אין כאן זוגיות.

טעות -כל בנק יש את ההטבות שלו ולכן ניתן בבנק אחד לקבל עמלות ניירות ערך נמוכות יותר ובבנק אחר לקבל הלוואה בתנאים טובים יותר.. כ"כ ברגע שיש 2 בנקים הכח מיקוח מול הבנקים עולה.

אם אתה רץ לכנסת, בוחרת בך. רק בך. סיכמת בפוסט אחד את כל מה שקורה כאן במדינה הזיפטית הזאת.

אל תשכחו שיש את חוק נתוני האשראי. ברגע שאחד החשבונות נקלע לבעיה, אז הצד השני, שהינו חלק מחשבון משותף וגם מנהל חשבון נפרד - בעצם נדפק. כי זה גם לרעתו. הכי טוב שכל אחד ינהל חשבון נפרד, מה הקשר לזוגיות ולאהבה. אפשר לנהל משק כלכלי משותף אם באמת אוהבים ומבינים אחד את השני. זה לא סותר. בהצלחה לכולם.

לא רוצה להיות תלויה בבן זוגי ולא הוא בי. ככה אנו נמצאים אחד עם השני מתוךרצון אמיתי ולא מתוך תלות כשכל אחד יודע שיכול להחזיק את עצמו. ראיתי כמה קשרים התלות הכלכלית הזו הורסת,גם אצל הוריי.

אם שני בני הזוג עובדים ומתפרנסים הדבר הנכון הוא שכל אחד יחזיק חשבון משל עצמו עם כרטיס אשראי משל עצמו וזכויות חתימה צולבות כך שתמיד אפשר לבצע פעולות בחשבון השני אבל לא להיות חשוף כל הזמן להוצאות של בן/בת הזוג. מנסיון זה חוסך מריבות וויכוחים. הוצאות גדולות מחלקים בערך שווה בשווה וגם אז - זה הרי לא קריטי. אם חלילה נפרדים ממילא מחלקים את כל הרכוש המשותף וזה כולל גם חשבונות נפרדים (בגלל זכויות החתימה הצולבות). זה המתכון לחיי נישואין מאושרים!

זה כמו שאשאל פלוני בדרכו לשוק האם לדעתו יהיה לו נוח יותר עם 3 ארנקים בכיסו או רק עם אחד.

אל תאחדו, אל תגלו, עדיף אפילו בחו"ל, כמה שיותר רחוק מהאישה. הסיכוים הם, והם גבוהים למדי (לפחות שליש, אולי אפילו חצי), שיום יבוא והיא תתגרש ממך, ואז אחרי שהיא תגמור לך את החיים (תקח את הילדים, הבית וחצי מהרכוש שרכשתם מזיעת אפך) היא תקבל תאבון ותתבע ממך מזונות ילדים. רק שתבינו, מדובר על סכום משמעותי שלא משאיר כמעט סיכוי לאב להיות חלק משמעותי בגידול ילדיו. לדוגמא, ממשכורת של 15K אתה עלול לשלם מזונות בסכום של 6-7K ועוד מדור ומחציות (סיפור פעוט של עוד 3-4). וזה עוד מצב טוב באמת. כזה שנשאר לך 5-6 לחיות. תנסו 2-3K. תחשבו מה קורה כשמתחילים מ 5-6K. והכי מרגיז - אפילו אם האישה מרוויחה יותר ממך. אפילו אם היא מרוויחה הרבה יותר ממך. תקראו פסיקות ותראו בעצמכם. אז ממה שנשאר אתה צריך לחיות. לשכור דירה, לשלם מיסים מים וחשמל, לקנות מזון, בגדים, דלק לאוטו, ביטוח ועוד ועוד ועוד. איך אתה גומר את החודש? תשובה סטנדרטית של שופטים ושופטות בבתי המשפט/מטבחיים לענייני משפחה היא משהו בסגנון של "אז תלך למצוא עוד עבודה". נשמע דמיוני? זו המציאות. איך ולמה זה הגיוני שבמדינה מודרנית כמו שלנו זה קורה אתם שואלים? שאלה טובה. התשובה היא שישראל היא ממש לא מודרנית. חוקים כמו חזקת הגיל הרך ומזונות ילדים לפי דין אישי (דתי!) כבר בוטלו בכל העולם המערבי כבר לפני 25 שנה (מהלך שהחל לפני 55 שנה!!). ואף אחד לא אומר כלום? טעות! שתי ועדות קמו בישראל בעשור האחרון. ועדת שיפמן וועדת שניט. בשתיהן ישבו נציגים מכל בעלי העניין (נשים, גברים, רבנים, קאדים, שופטים, עו"ד וכו') ושתיהן הגיעו לאותם מסקנות - צריך לשנות ודחוף!!! המסקנות הוגשות לשרים והם כדרכם לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות. שרים, שרות, חברי וחברות כנסת מושחתים שכל שמעניין אותם הוא כס המלכות עליו הם יושבים, עושים חישוב פוליטי על גבנו - ילדים ואבות כאחד. אנחנו פשוט לא כוח אלקטורלי. תזכרו את השמות של האנשים שידם במעל: ציפי לבני (שרת המשפטים - קדנציה שלישית, האחראית הראשית לעיכוב מסקנות ו. שיפמן ושניט) עליזה לביא - הגרועה מכולן, ח"כ גזענית מפיצת שקרים ושטנה ממפלגת אין עתיד. הלוביסטית הראשית נגד גברים בכנסת. מרב מיכאלי (העבודה), זהבה גלאון ומיכל רוזין (מרצ) שלא מפסיקות להשמיץ גברים (במיוחד האחרונה) בכל הזדמנות. יאיר לפיד שמתחנף לקול הנשי ע"י מתן מקלט לעליזה לביא. לא נשכח ולא נסלח - הנקמה תגיע בבחירות הבאות במזומן! בכל זאת מילה טובה לסיום לח"כים היחידים בכנסת שלא מתביישים לשחות נגד הזרם: משה פייגלין וגילה גמליאל. במקרה מהליכוד. למרות שלא הצבעתי לכם - כל הכבוד! דרושה מהפכה!

אבל ברגע שיש ילדים המריבות האלה בלתי-נמנעות בכל מקרה...

אחרת זה באלגן.

למה לסבך את כל המשפחה. ולגבי חשבונות משותפים. אין בעיה בכלל כל עוד אין ילדים. כשיבואו הילדים נראה

מה גם שבגיל הזה לא מספיקים לצבור נכסים משמעותיים, אז אין סיבה שלא. אם מתחתנים בגילאים יותר מבוגרים אולי זה נראה אחרת.

ואני שייך לדור ה"צעירים". כיצד יתכן שיש שלי/שלך כאשר חיים ביחד, רוכשים בית, מגדלים ילדים? מדוע "הוצעות אישיות" לא יכולות להיות בתקציב אחד? מהי חירות שהולכת לאיבוד? אלא אם לאחד מבני הזוג בעיה נפשית, שהוא לא מסוגל לעמוד בהוצאות כסף וחייב מגבלה... אך במקרה שכזה... כנראה שהוא לא היה צריך להיות בן זוג מלכתחילה.