בימים אלו יושבת ועדת אלאלוף על המדוכה. ה"פתרון" שלה צפוי – שריפת עוד כסף ציבורי של משלם המיסים לטובת "מלחמה בעוני". זו לא הדרך. קודם כל, יש לבחון מי הם העניים בישראל. קבוצת העניים המעניינת ביותר הינה משפחות עם ילדים (ואחריהם - פנסיונרים חסרי אחריות שלא חסכו לפנסיה). משפחות עם ילדים הם קבוצה מעניינת כי הילדים באותם משפחות חיות בתנאי עוני על לא עוול בכפם ומכיוון שהם מתחנכים על ידי הוריהם סביר שאם הוריהם בעלי דפוסי התנהגות היוצרים עוני אזי הילדים בהסתברות גבוהה יאמצו את אותם דפוסי התנהגות. קבוצת המשפחות העניות מחולקת (באופן גס) לשלושה קבוצות, בסדר גודל יורד: 1. משפחות אשר מתפרנסות מהכלכלה השחורה (20% מהכלכלה בישראל). משפחות אלו אינם עניות, אך כיוון שהם מדווחים 0 או קרוב ל0 (למשל תלוש מינימום + הכנסה שחורה), אז הן נספרת כעניות (ונתמכות היום בקצבאות ותמיכות שונות). משפחות אלו הן משפחות עברייניות הגונבות מן הציבור, וסביר מאוד שהחינוך במשפחות אלו אינו ערכי בלשון המעטה. 2. משפחות אשר הביאו ילדים לעולם אשר אין להם יכולת לתמוך בהם, מבחירה מודעת (או שהיה עליהם לדעת). ההורים במשפחות אלו הם לפי הגדרה בעלי מסוגלות הורית נמוכה מכיוון שהם החליטו באופן מודע לדון את ילדיהם לחיי עוני. בנוסף במקרים רבים משפחות אלו מצפות לתמיכה ציבורית, צפייה טפילית ביחס לציבור אשר הינה חלק מ"תרבות המגיע לי". 3. קבוצה קטנה של משפחות אשר "נקלעו" לעוני כתוצאה מאירוע בלתי צפוי – למשל מוות אחד ההורים, או מחלה קשה. אז כיצד נלחמים בעוני? 1. עושים תבחין הכנסות (עוד לפני הלידה, או מיד לאחריה) לכל משפחה המביאה ילד. יש לקחת ילדים, מיד לאחר הלידה, ממשפחות אשר אינם מסוגלות לתמוך בהם. יש מספיק משפחות ערכיות אשר מוכנות לאמץ בישראל (יש עודף ביקוש לאימוץ בגיל צעיר) – ואם יש מחסור במשפחות כאלה עדיף מסגרת של המדינה (או ייצוא הילד לחו"ל) מאשר גידול במשפחה עם מסוגלות הורית נמוכה. יש כמובן לקבוע סנקציות פליליות חמורות על הסתרת ילדים. 2. יש לאפשר למשפחות "כלכלה שחורה" להצהיר על הכנסותיהם ה"שחורות" במסגרת התבחין. עם זאת, הצהרה זו צריכה להיות מלווה בכופר כספי כבד, תשלום לאחור של מס שלא שולם, וכן מתן עדות מפלילה בנוגע למקור הכסף השחור. 3. על מנת למנוע "היקלעות" לעוני – חיוב כל משפחה בישראל לקניית ביטוח (בעלות מותאמת לסיכון המשפחה הספציפית) למקרי מוות ואובדן כושר עבודה. הביטוח ישלם קצבה חודשית לילדי המשפחה עד הגיעם לגיל 18 (כ1500 שקל צמוד למדד לחודש לילד). 4. בעת גירושין, ועל מנת למנוע את תופעת הdeadbeat parent, בעת חלוקת רכוש קודם כל יוקצה רכוש לקניית אנונה חודשית עד לגיל 18 לכל ילד (שוב כ1500 שקל צמוד מדד לחודש לילד), ורק לאחר הבטחת פרנסתם של הילדים יחולק הרכוש בין בני הזוג. 5. מבטלים את רוב רובם של הקבצאות. תשלום קצבאות הינו זריקת כסף טוב אחרי כסף רע. את נגע העוני והטפילות יש לבער מן השורש על ידי טיפול בגורמים עצמם – תשלום קצבה רק מנציחה את הגורם.