של לפיד וסלינגר. אם באמת היו רוצים שהמוסדיים יתנגדו לחגיגות השכר המנופחות, הן היו מוציאות מהן את הכוח והופכות אותן לבובה בידי המחזיקים. למה אני בעצם מתכוון? ובכן, בוא ניקח תרחיש: מנכ"לית בנק לאומי רוצה להשתכר 9 מיליון שקל בשנה. כאמור, למוסדיים יש רוב בדירקטוריון אבל בסופו של יום, הם מייצגים את האינטרסים של עצמם ולא של הציבור. אם המוסדיים יהפכו לבובות, כל מי שמושקע דרך מוסדי כזה או אחר, יוכל לקחת חלק בהחלטה אם לאשר שכר כזה או לא (אני חושב על אפליקציה כזו, כדי שכל אדם יוכל לגשת ולהביע את החלטתו בצורה מהירה וטובה). ככל שיותר כסף מושקע, כך שווי הקול גדל (יש הבדל בין אדם שיש לו 10 שקלים דרך הראל, לצורך העניין, מושקעים בבנק לאומי, לבין אדם שהשקיע סכום של 5000 שקל). לתשובות יהיו שני חלקים- חיובי ושלילי והן תפוזרנה על פי נקודות (שווי הכסף המושקע מהלקוחות). בסופו של יום, אם יאושר שכר כזה או אחר, זה רק מהסיבה שבעלי ההון יאשרו אותו- ולא הציבור. בדרך זו, הסיכון ברובו יעבור אל בעלי ההון במידה ויחליטו לממן משכורות עתק כאלו (הרי הם מושקעים במיליונים בבנק לאומי) והציבור, יסכן פחות את הכסף שלו אם בכלל. זוהי דוגמא טובה לדמוקרטיה ישירה ומתחשבת. מייחל לשינוי...

הפתרון הוא לא עוד רגולציה. הפתרון הוא הפחתת רגולציה כך שנחזור לשוק תחרותי עם יותר יצרני מוצרים. התחרות הקשה בשוק כזה תעשה את שלה - והשכר יירד עבור אותם מנהלים שלא מצדיקים את השכר.