בסה"כ מה שיש לנו הוא הימור מאוד גדול של אילן בן דב על חשבון הנושים. לאילן בן דב אין מה להפסיד. הוא שם הימור מאוד גדול כמבחינתו המשמעות היא לייצר ערך עודף בסקיילקס וערך עודף בסאני ורק אז כבעל מניות סאני יהיה ערך כלשהו למניות שלו. אינטרס הנושים הוא הפוך לחלוטין, האינטרס של בעלי אגרות החוב הוא לקבל את הכסף עדיף במועד. אם ישאר משהו לאחר הפרעון הכסף ישמש להחזר החוב לנושים בסאני. אילן בן דב בהימור שלו מייצר מלחמה מול גופים מאוד חזקים כמו סבן וסמסונג. במצבו אין לו שום יכולת להלחם בהם - אין לו את הכסף ובטח לא את הזמן. התקווה שלו (להבנתי) היא שמהאנדרלמוסיה שהוא מייצר משהו מהגדולים יגיד: נמאס לי ממנו תנו לו כמה דולרים ושילך לדרכו. עושה רושם שלא סבן ולא סמסונג לא הולכים בכוון הזה ולכן הנושים של סאני ובטח הנושים של סקיילקס צריכים לקחת ממנו את החברה ולנווט אותה על מנת לשלם את החובות המבוטחים תחילה בסקיילקס וכך לשחרר בטוחות לכולם. ההימור (להבנתי) של אילן בן דב גרם לו לשעבד באג"ח י פי שניים בטחונות מההלוואה צמודת המדד שהוא לקח 9%+ צמוד + 200% בטחונות - נראה לכם שפוי? זה הימור ענק שלא לטובת הנושים. על כן, לדעתי, לוקסי ושותפיו באג"ח סאני צריכים לקחת את מניות החברה סקיילקס מבעלי המניות הנוכחיים, לתת אופציות למניות המעוט בסקיילקס ומח"מ ארוך יותר ומחיר ממוש גבוה יותר למניות המעוט בסאני. ולנהל את החברה לטובת פרעון החוב תחילה לבעלי הבטחונות 200% כמו סדרה י ואקסלנס כולל הקדמה של פרעונות. ממוש מתון של הנכסים ותשלום החובות תוך ניסיון לשמור על זיכיון סמסונג ארוך ככל האפשר. במתווה הגיוני, ללא עומס של פרעונות לשלם למעט החוב המבוטח, ניתן לשלם עד מלוא החוב באג"ח סקיילקס ולהותיר ערך כלשהו לבעלי המניות. זה המסלול שלדעתי יש להוביל.