ואז כולם ישאלו - איך היינו דבילים - כולל נגידי בנק ישראל.

ל-6. ארה"ב מלווה או מדפיסה את הכסף למימון הצבא שלה. אתה מציע שהיא תלווה עוד כסף מסין כדי להילחם בסין? צבא במימון חוב ואינפלציה זו לא עוצמה, זו אשליית העוצמה. כן יש אתגרים לכולם. אבל נדמה לי שהמדינה עם החוב הגדול ביותר, הגרעון בין הגדולים ביותר, והגרעון המסחרי הגדול ביותר היא דווקא החלשה בכולם, לא החזקה בכולם. "שמירה על משאבי הטבע, עידכון המערכת הפיננסית והפוליטית שלה, והתמקדות ביצור ערך בדרכים חדשות". נשמע קצת זן. אבל לענין, היא באמת שומרת אל משאבי הטבע שלה כי הרי הממשל הורס בהתמדה את התעשייה האמריקאית, מה שמוליך לגרעון המסחרי ולפשיטת רגל בלתי נמנעת. עדכון המערכת הפיננסית זה באמת שטויות. כל מה שעושים שם זה רגולציה זוועה שמחסלת את כל המתחרים הקטנים ויוצרת קרטל של בנקי ענק בחסות הממשלה. יכולים ללמד את ישראל שיעור או שניים במקורביזם. ל-7: אמת בזה שדה רגולציה מסוימת תרמה למשבר. הבעיה שלא הלכו עד הסוף. עשו דה רגולציה חלקית במגזר הפיננסים אבל לא הסירו את החסות הממשלתית, את ההבטחה לחילוץ במקרה של אסון, את ההבטחה לשדוד את כספי משלמי המסים לטובת וול סטריט. אם היה ברור שמי שפושט רגל הוא פושט רגל וזהו זה, אז היה איזון בין סיכון לתשואה. מאחר שכולם ידעו שהממשלה תחלץ אז לא הייתה סיבה לא לקחת סיכון מקסימאלי. הדבר הנכון לעשות זה דה-רגולציה עד הסוף. להוציא את הממשלה מהשוק. הרבה יותר מהדה-רוגלציה החלקית, מה באמת יצר את המשבר הייתה הריבית הנמוכה של גרינשפן וחוקים למען בעלות על דיור שהקונגרס העביר (american dream act). המשבר היה תולדה מוחלטת מהתחלה עד הסוף של המדינה. בשוק קפיטליסטי משבר כזה לא יכול היה לקרות.

שני, בעצם, שלושה דברים הובילו למשבר 1. - דה רגולציה, וביטול חוקי גלאס-סטיגל 2. - והאפשרות להנפיק כל מיני ניירות מעורפלים, שבעצם הופכים את הבורסות לקאזינו, שבו הגדולים, עובדים על הקטנים, בלי שם בעיה. 3. - מינוף בלתי מפוקח, ובלתי מרוסן - הימור על הרבה מאוד כסף שאין לך, ואין סיכוי שתוכל להשיג אותו, כשבקופה יש פחות מעשירית הכסף באמת. כל זה - זה חוסר רגולציה. אם היו מקפידים שהניירות היו מפוקחים כראוי, אם היו מאפשריעם מינוף מבוקר בלבד (למשל - לכל היותר פי 2 או פי 3, ולא פי 10 או פי 30), המשבר היה קטן הרבה יותר, או אפילו לא היה מתרחש בכלל. אם הבנקים היו פועלים לפי כללי הכלכלה הרגילים - כלומר - פועלים להלוואת הכסף ממי שחוסך, למי שצריך כדי להשקיע, ולא היו הופכים לבתי הימורים, לא היה משבר בכלל.

1. ארה"ב היא מעצמה מספר אחת מבחינת כוח צבאי ומודיעיני. אין אף מדינה שאפילו מתקרבת כיום לארה"ב. המשמעות היא שכל מי שמערער על משטר הדולר וסוכניו ברחבי העולם עלול בנקודה מסויימת להתקל בכוח שטרם הופעל מאז מלחמת העולם השנייה. כלכלנים רבים (משמאל וימין) צופים שאם התמרוץ לא יועיל פיננסית, ארה"ב תפנה לתמרוץ הקיצוני ביותר, זה שמגייס את הייצור ושאר משאבים לאלימות, שעל חורבותיה ניתן להגדיר מחדש את כללי המשחק הבילאומיים והפנימיים. 2. סין, רוסיה, אירופה, יפן, הודו ושאר מדינות נמצאות במצב פנימי בעייתי, כלכלית וחברתית/פוליטית, ולכן הסיכוי שלהן לערער על ההגמוניה האמריקאית נראה כמתכון לאי-יציבות פנימית אצלן. המעצמות הנ"ל לא יסתכנו באיבוד טריליונים באג"ח בקלות, ועד שהתרחיש שמתואר בכתבה יתרחש יש סיכוי גבוה שאותן מדינות יעברו שינויים שרק יסייעו לגלובליזציה בנוסח ארה"ב. בהקשר זה, לארה"ב מערכת כלכלית ופיננסית גדולה ומבוססת הרבה מרכיבים שמאזנים אותה יותר ממערכות אחרות, בגיבוי שוק דינמי מאוד ומשאבים רבים ומגוונים. כל שאר השחקנים יתקשו לעמוד במהמורות מהסוג שארה"ב יכולה לסבול. 3. שיחה על הדולר חייבת להעשות בהקשר של משטר הפטרו-דולר. נראה שארה"ב משנה פוזיציה בדרך שהיא נשענת על משטר זה לסחר בינלאומי וקביעת שער הדולר. זו דרך להתמקד בתחומים שונים מבעבר, עם נוכחות בינלאומית שונה מבעבר. לארה"ב יכולת לשרוד עשורים רבים בלי אנרגיה זרה, מה שלא נכון לגבי רוב המעצמות האחרות. מאידך, שינויים שכבר חלים במשטר הפטרו-דולר יכולים לתת לארה"ב יתרונות בתחומים אחרים. במילים אחרות, אפשר לקנות נפט בנייר. אבל אפשר גם לשמר את ערך הנייר דווקא על ידי התרחקות מקביעתו בהקשר העידן המודרני, לקראת מטבעות כמו הביטקויין, מסחר אונליין, ושאר כיווני התפתחות שיהיו קריטיים בעתיד למין האנושי. זה נכון שארה"ב עומדת מול אתגרים דמוגרפיים, גלובליים וסביבתיים, אבל נקודת הפתיחה שלה טובה משל אחרים, אם תמשיך לנהל את המעבר מחברה המייצרת מוצרים פיסיים ומדגישה תרבות צריכה, שהם קומודיטי בעולם הגלובלי, לשמירה על משאבי הטבע, עידכון המערכת הפיננסית והפוליטית שלה, והתמקדות ביצור ערך בדרכים חדשות.

שנות ה-30 זה כנראה נצחון התעמולה הגדול ביותר של שונאי הקפיטליזם. משבר שנוצר מהמדיניות המוניטרית של הפד (שהוקם רק ב-1913) והוחמר מאוד ממדיניות התערבות הבוטה של הובר ורוזוולט, כיום מוצג כתוצר של קפיטליזם. דומה מאוד לאיך שהמקורביסטים כיום מציגים את משבר 2008 כאשמת הקפיטליזם. ההבדל שהיום בגלל האינטרנט קשה יותר לרמות את הציבור. http://lfb.org/wp-content/uploads/2013/08/LFC_ES_Rothbard.pdf

בשנות ה30 לא הייתה רגולציה שהגנה על הבנקים והמשקיעים. זה לא עזר יותר מדי לריסון המהמרים. אחרי שהגיעה הקריסה, הלך הרוח בוושינגטון היה שצריך להעניש את המהמרים בבורסה, וצריך לתת לכלכלה לחזור למימדים ה"רגילים" שלה. ההחלטה בבית הלבן הייתה לא לחלץ בנקים, ובנוסף לכך להעלות ריבית כדי להעניש את המגזר העיסקי. אני לא צריך להגיד לך מה קרה אחרי זה. חוץ מריסוק הכלכלה העולמית, זה הוביל לעליית כוחות פאשיסטיים בכל אירופה והיה זרע הפורענות והייאוש שהוביל למלחמת העולם ה2. ברצינות עכשיו אתה רוצה לחזור על התרחיש הזה? מזל שיש אנשים חכמים שם בשלטון ולא טוקבקיסטים מתלהמים.

יש אמת בזה שדה רגולציה מסוימת תרמה למשבר. הבעיה שלא הלכו עד הסוף. עשו דה רגולציה חלקית במגזר הפיננסים אבל לא הסירו את החסות הממשלתית, את ההבטחה לחילוץ במקרה של אסון, את ההבטחה לשדוד את כספי משלמי המסים לטובת וול סטריט. אם היה ברור שמי שפושט רגל הוא פושט רגל וזהו זה, אז היה איזון בין סיכון לתשואה. מאחר שכולם ידעו שהממשלה תחלץ אז לא הייתה סיבה לא לקחת סיכון מקסימאלי. הדבר הנכון לעשות זה דה-רגולציה עד הסוף. להוציא את הממשלה מהשוק. אגב, דה-גרולציה חלקית באמת תרמה למשבר אבל מה שהניע אותו היה בעיקר ריבית נמוכה וחוקים למען בעלות על דיור שהקונגרס העביר. המשבר היה תולדה מוחלטת מהתחלה עד הסוף של המדינה. בשוק קפיטליסטי משבר כזה לא יכול היה לקרות.

הרי מה שהוביל למשבר הוא ההתפרעות של כל אלו שהסירו מהם את כל הרגולציות.

של משכנתאות בדירוג AAA שאמורים להיות מדורגים B הוא כתב ספר על מה שמתואר בכתבה: The Real Crash: America's Coming Bankruptcy ומסביר איזה עול כלכלי יהיה על התקציב האמריקאי כשהם יעלו ריבית עם חובות של כ 20 טריליארד דולר. כמו תמיד אנחנו מסרבים להאמין ומקווים שהטייקון יצליח לעשות קסם, להחזיר את החובות ולשמור על מעמדו כי הרי בתקשורת הוא תמיד מופיע קר רוח ומלא בטחון. הקריסה והתספורת תמיד מגיעות בהפתעה.