ועדת אלאלוף כצפוי החליטה לזרוק כסף טוב אחרי כסף רע, ולעבות את מערך הקצבאות והתמיכות - בצורה המועדדת עוד יותר את אלה הנמצאים במערכת הרווחה להישאר בתוכה. בישראל אין בעיית עוני. במדינה אליה צועדים אפריקאים דרך המדבר ומתחננים לעבוד פה, במדינה בה יש מאות אלפי משרות פנויות בשטיפת כלים, סיעוד, בנייה, חקלאות, משק בית, ועוד ועוד - אין בעיה של עבודה. כל מי שמוכן לעבוד קשה, יש משרה עבורו ויש יכולת להתפרנס מאותה משרה (כפי שיעידו כל אותם מהגרי עבודה שנוהרים לפה, מתפרנסים פה ללא קצבאות ואף לעיתים שולחים כסף הבייתה) יש בעיות אחרות - 1. "כלכלה שחורה" מפותחת - עובדים מקבלים כסף ב"שחור", וגם מקבלים קצבה ותמיכה. 2. עצלנות וחוסר נכונות לעבוד. אז איך פותרים את זה? אז הנה- ביטול תמריצים לבטלנות - ביטול הקצבאות יש לבטל את כל הקבצאות, התמיכה, ההנחות, ושאר סובסודיות. אין יותר - 0 מוחלט. יצירת רשת ביטחון - מחנות רווחה יש לאפשר קיום בכבוד של אלו שלא מצליחים להתפרנס. עם זאת, קיום זה צריך להיות כזה שיש תמריץ לצאת ממנו. יש להקים מחנות רווחה, שיקלטו כל דכפין המעוניין לגור בהם (בתנאי שלא עובר על כללי המחנה). לכל חוסה במחנה יוקצה 8 מ"ר מקום מגורים, שני סרבלים, ואוכל מבושל (בסיסי ביותר) בחדר אוכל מרכזי. התנאים במחנה יהיו בסיסיים ביותר אך יאפשרו קיום בכבוד. המחנות ימוקמו באזורים בהם הקרקע זולה. כל חוסה (אשר אינו חולה באופן הדורש אשפוז בבית חולים) יידרש לעבוד 11 שעות ביום 4 ימים בשבוע, ו6 שעות בערב יום המנוחה. העבודה תותאם ליכולות של החוסה. גבר צעיר וחסון ייסחב סלעים במעלה ובמורד גבעה. אשה בת 60 תמיין חצץ. (עבודה גם תופנה לצרכי המחנה ואולי גם למטרות שימושיות - אך אם אין כזו - אז עבודה לשם עבודה). ביום עבודה הפנוי שלהם החוסים יוכלו לחפש עבודה מחוץ למחנה (ואם ימצאו כזו - יוכלו לעבוד בה ולהעביר חלק מהכנוסותיהם למחנה כל עוד הם חוסים במחנה). סביר שעלותו של כל חוסה למדינה יהיה מספר מאות שקלים בחודש - הרבה פחות מהיום. סביר שגם יהיו פחות חוסים מנתמכי קצבאות - כי עובדי הכלכלה השחורה לא יאוצו למחנות והבטלנים יבחרו לצאת לעבוד. במחנות יהיה רק מי שאין לו ברירה. המחנות יאפשרו קיום בכבוד מחד, אך מאידך ייצרו תמריץ יציאה מהם. טיפול ב"כלכלה השחורה" יצירת יחידה שתחקור כל מי שלא מדווח על הכנסות אך חי מחוץ למחנות הרווחה. ילדים - מניעת כניסת ילדים למעגל עוני יש למנוע כניסה של ילדים למעגל העוני. יש מספר צעדים שיש לנקוט - 1. תבחין הכנסות ומסוגלות הורית במהלך ההריון (או מיד לאחר הלידה) - כל מי שלא מראה יכולת לתמוך בילדו העתידי, ילד זה צריך להילקח ממנו מיד אחרי הלידה. יש מספיק משפחות המוכניות לאמץ, ואימוץ בגיל 0 הוא מוצלח. 2. חיוב כל הורה לרכוש ביטוח אובדן כושר עבודה ומוות - עם לידת הילד. 3. גירושין (מניעת deadbeats) - בעת חלוקת רכוש, הרכוש יופנה קודם כל לרכישת אנונה לתמיכה בכל ילד. באם הרכוש לא מספק - ההורים יקחו הלוואה על שמם (בחלוקה לפי התמיכה הנדרשת) - לצורך קניית אנונה. האנונה תהיה בסכום המבטיח קיום בסיסי בכבוד לילד. 4. חיוב לימודי ליב"ה - כל ילד שלא ילמד לימודי ליב"ה (בין אם בבית ספר ציבורי, בין אם בפרטי, ובין אם בhome schooling) - יילקח מהוריו. לילדים צריכים להיות ארגז כלים לקיום עתידי, והורים המונעים מילדיהם ארגז כלים כזה מפגינים חוסר מסוגלת הורית.