אף אדם "איכותי" לא יעבור לגור בערד מרצונו החופשי, אנשים בעלי עבודה טובה ואמצעים מחפשים איכות חיים (ישוב קטן בעל אוכלוסיה הומוגנית המשקיע בחינוך, תרבות, ביטחון, וסביבה) וזה לא מוצאים בערד, לכן אנשים "איכותיים" בדרום עוברים או שואפים לעבור לישובים כמו להבים/עומר/מיתר/כרמים אם רוצים להביא אוכלוסיה טובה לנגב חייבים להקים ישובי איכות חיים. כול השקעה בערד תכשל שכן אין אוכלוסיה איכותית שרוצה מרצונה לעבור לגור בעיר עם 20% חרדים, 5% סודנים, 5% בדואים, 30% קשישים ופוטינה כראש עיריה. מי שהנגב חשוב לו תומך ביוזמה.

בוחרים משום מה במועצה האזורית לתכנון ובניה להקים יישובים שלא רק שאין בהם צורך (וכי אזיה צורך יש ביישובים קטנים, שעלות הקמתם וייסוד תשתיות עולה עשרות מונים על מה שצריך כדי להזניק יישוב קיים קדימה?) אלא שגם יפגעו בערכי הטבע באזור? לא הכל צריך להימדד בכסף, עקרונות מעוותים ודילים. יש לשנות את התפיסה במדינה ולפעול לפי אינטרסים חברתיים וציוניים. מעניין אותי מאוד מה נימוקי הוועדה בעד אישור אותם יישובים, ואיזו תועלת יביאו. הסתייגות: אני בעד הקמה של יישוב או שניים למיעוט הבדואי, שיהיו בסטנדרטים הגבוהים ביותר תוך עידוד ותמרוץ תושבים בפזורה להתאגד לתוכם.

לכל מי שמכיר את התוואי המוצע ולהשלכות החשובות שלו על יצירת חיץ בין גב ההר לבין הפזורה הבדואית יבין שמדובר על שמירת חבל ארץ זה ומניעת גבול סחר לא חוקי נוסף למדינת ישראל, יש לנו מספיק קשיים מול מדינות שכנות, טוב שנעסוק במניעה של בעיות. בדיוק כפי שמודיעין ואלעד יצרו עובדה בשטח כך גם ישובים אלו יצרו עובדה בשטח וטוב שכך. ברכות לחטיבת ההתיישבות ולנוגעים בדבר, החלטה ערכית, ביטחונית ואסטרטגית חשובה.