בית המשפט היה מוסמך לדון ולהחליט באופן שהחליט. מעט הבנה בסמכויות המחוזי היו מבהירות כי עסקינן בבית משפט של פירוק. אפשר להסכים להחלטה או להתנגד לה. אבל לא לומר שהשופט חרג מסמכותו.

א. לבימ"ש של פירוק יש סמכות לדון ואף לבטל חוזים ב. ביהמ"ש, להבדיל מהאוצר, התעמק גם התעמק בנתונים ובעובדות. על סמך מה אתה קובע שלא? ג. המדינה חיפשה רוכשים אחרים אבל לא מצאה! די לאגדה האורבנית שצים נמכרה בזול לעופר - גם לפני ההפרטה צים לא הייתה בין החברות המרוויחות בענף ןלא היו מעוניינים ברכישתה. ד. אבל אל תתן לעובדות לבלבל אותך ((((:

כאן זו דמוקרטיה ולא תקופת השופטים בתנ"ך

השופט החליט שבית המשפט קובע את מדיניות הממשלה ולא הממשלה!! חוצפה. זו התוצאה של "אקטיביזים שיפוטי".

א. נחתם הסכם בין הצדדים. לבית המשפט אין סמכות לבטלו כל עוד ההסכם חוקי . ב. בית המשפט בחר בדרך הקלה מבלי שהתעמק בנתונים. ג. ייתכן והמדינה לא היתה מוכרת לאותם אנשים אם היתה יודעת שאין משמעות למניית זהב. ומוצאת רוכשים אחרים.