כתבה מעניינת מאוד! לפי דעתי צריך להכיר בכל ההתחייבויות או הנכסים מסוג זה לפי שווי הוגן. כלומר: תוחלת הסכום שיש לשלם או לקבל. כל התנאים של מעל 50% לדוגמה גורמים לעיוות הדוחות. אסף לוצ.

קודם כל כתבה מצוינת, כתובה יפה ולעניין. דבר שני, למי שדיבר פה על תוחלת, זה אכן קיים בתקנים אך רק במצבים שיש מספר גדול של תביעות זהות הומוגניות ואז מבצעים תוחלת. אם מדובר בתביעה אחת ייחודית מבצעים את האומדן הטוב ביותר. דבר שלישי, בחברות שבהן יש היסטוריה של תביעות, יש גם היסטוריה של שיפויים, לדעתי אפשר לעשות איזה מודל שעושה שימוש בהיסטוריה זו בכדי להעריך את ההסתברות לצורך הכרה בשיפוי שהיא לא מוגזמת (לדעתי 70-80%)

כתבה מצויינת. לדעתי יש לשנות את התקן ולתת לנכסי שיפוי להירשם אף בפחות מ 95% וזאת למרות כללי החשבונאות, היות וכמו שהיועצים המשפטיים אומרים לחברות שיש אחוז מסוים של התביעה להתקבל יש מנגד יועמ"ש שאומרים לחב' מה הסיכוי לקבל שיפוי החב' ביטוח . לסיכום: ההתחייבות צריכה להיות תמונת מראה לנכס שיפוי, אם כי בגלל כללי החשבונאות השמרניים יש לתת בכל זאת הפרשה בספרים להתחחיבות תלויה ,אולם יש לקחת בחשבון נכס שיפוי אף בפחות מ 95% סבירות. לכותב הכנבד , תמשיך להביא עוד כתבות מקצועיות כאלו.

מאמר מעניין! לדעתי, בסבירות של 80% ומעלה יש לרשום הכנסות צפויות. אחרת, החשבונאות תמשיך להציג עיוותים בדוחות..

המנכלים לא יחכו עם הבונוס.. בטח ימצאו דרך ..

לדעתי היה צריך לחשב תוחלת של הפיצויים שיתקבלו בדיוק כמו שחברות הביטוח מחשבות לנו את הפרמיה

הנהלת החשבונות צריכה להיות שמרנית. המנכלים יכולים לחכות עם הבונוס שלהם.