הרעיון של החוק והתקנות היה ועודו הגן על הלקוח מפני הפללה כאשר הוא מקבל יעוץ העיון אינו ומעולם לא היה להגן על עורכי דין שמכרו את לקוחותיהם שיחדו וגנבו דעת וממון לכאורה ולפחות כפ ישנחשדים עורכי הדין המצויינים בכתבה רועי בר ורונאל פישר. במקרה בו מדובר בעורך דין המייצג גוף ציבורי כגון וועדה מקומית החשודה ההעדר ניקיון כפיים כיצד יכולה להשמע טענה לחסיון?

בתקדים הזה אין יותר משמעות לחסיון. אי אפשר לאלץ את עורך הדין להעיד אבל אפשר להשתמש במסמכיו? פשוט אבסורד.

הקנאה אוכלת פה אנשים. איך יכול להיות שמפרים ברגל בוטה את חיסיון עו"ד לקוח ... חיסיון שהיה כמעט מוחלט ...??? לפרקליטות פתרונים.