בשביל לשחרר את הלחץ יש להקים עיר נוספת חדשה דוגמת תל אביב. הבעיה היא שבשל קוטנה של המדינה ובשל המבנה הגאוגרפי הצר שלה, זה בלתי אפשרי. העיר מודיעין היא עיר שינה למשפחות. זה לא נקרא להקים עוד מטרופולין. עשרות אלפים רוצים להגיע אחרי השחרור מהצבא לחיות קצת בתל אביב וזה לוחץ את הביקוש לשכירות, ובעקבותיו נלחץ גם הביקוש לקנייה. הבדל של 10 דקות על הכביש בפקקים של הבוקר, הוא עוד 250,000 ש"ח במחיר הדירה. לדוגמא ההבדל בין חולון לראשון לציון.

סוף סוף מישהיא קורעת את המסיכהמעל פני מדינת ישראל- זו המדינה שאינה מהססת לשלוח את בניה לשדה הקטל ליהרג במארבים, בתוככי עזה- לכך הם טובים! אך לא דואגת להם לדיור בהישג יד! מה ייעשה לארץ הבוגדת בבניה? מה צריך לקרות כדי לגמול כראוי למשרתיה של אותה ארץ השמים נפשם בכפם בשדות אויב וחוזרים לדירות בשכ"ד גבוה, לדור עם הוריהם, לחלוק דירות מצ'וקמקות עם חברים? מדינה דורשת מבניה- וצריכה להיות אחראית להם! ישוב הדיור הציבורי של שנות השישים- אך לא בידי משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל הידועים לשמצה.

בשנות ה-50 וה-60 עלתה לארץ אוכלוסיה חסרת אמצעים. היה צריך לשכן אותם במהירות. ימי הקמת המדינה הסתיימו. רוב האוכלוסיה הינה ילידת ישראל. שיסתדרו בעצמם, כמו כולם עזרה בשכ"ד לאוכלוסיה חלשה, הוא רעיון מצויין.

מאז 2008 אנשים לוקחים הרבה מאוד כסף במסלול צמוד לפריים, או ריבית משתנה כל 2.5 שנים. גם לאחר ההגבלה של אמצע 2011, עדיין אנשים לוקחים הרבה מאוד בריבית משתנה כל 5 שנים. לכן, זה שהיום אנשים מחזירים 35% מהשכר בממוצע, לא אומר כלום. אם ארה"ב תתאושש מהמשבר הכלכלי שלה, הריביות עלולות לחזור לרמה נורמלית!! רוב החזאים הכלכליים צופים שעוד 3 שנים הריבית תהיה גבוהה ב 4% יותר מאשר היום. זה אומר שאנשים ישלמו בערך 20%-50% יותר מאשר היום (בהתאם למספר השנים שנותרו להם במשכנתא. יותר שנים=יותר אחוזי התייקרות) , כלומר יגיעו למצב שהם מחזירים 42% - 52% מהשכר החודשי שלהם על משכנתא.