ואם לחברה גדולה אין "כרית ביטחון" - חובה עליה לפשוט רגל. לא ייתכן שחברה גדולה תנוהל "על הקצה" הכלכלי שלה.

הרי ברור שחברה כמו פוקס מעסיקה יותר עובדים מעסק קטן, ומספקת צרכים של יותר לקוחות מאשר עסק קטן. לדעתי ההשוואה הנכונה היא בין חברה אחת כמו פוקס ובין עשרות (או מאות?) עסקים קטנים. הפיצוי הנכון לדעתי צריך להיות לפי הפגיעה במכירות (בשקלים) ביחס למכירות הרגילות או קריטריון דומה. האם ההתנגדות של הכותב לחשיבה במונחים מתימטיים וכלכליים "קרים" היא בעצם התנגדות לחשיבה ולהיגיון באופן כללי?

ההשואה של סכומי כסף בין עסק קטן לגדול ממש לא רלבנטית. כשמחזור של עסק צונח ב 20% הוא עובר מרווח להפסד ועשוי להסגר. כשעסק של מיליון שקל יסגר הנזק המשני (מחיקת חובות, מיסים שלא יגבו לעולם, פיצוי מביטוח לאומי לעובדים) יהיה בערך 100 אלף שקל. כשעסק של 100 מיליון שקל יסגר , בגלל המינוף הגבוה של העסקים הללו הנזק המשני ממחיקת חובות עשוי להגיע ל 40 או 60 מיליון שקל. הטיפול בעסקים הגדולים לא צריך להעשות ע"י הגבלות רגולטוריות או החרמות אלא ע"י הגבלות של המינוף. ההגבלות צריכות לחול קודם כל על מינוף חדש ובהמשך ובהדרגה לחייב את הקטנת המינוף הקיים. הגבלת המינוף צריכה להיות 100% על ההון העצמי כלומר שהחוב לא יעלה על 50% מהנכסים.

כן ירבו! להוציא את הרעל מתוכנו, ומוטב יום קודם!

הרי ברור שחברה כמו פוקס מעסיקה יותר עובדים מעסק קטן, ומספקת צרכים של יותר לקוחות מאשר עסק קטן. לדעתי ההשוואה הנכונה היא בין חברה אחת כמו פוקס ובין עשרות (או מאות?) עסקים קטנים. הפיצוי הנכון לדעתי צריך להיות לפי הפגיעה במכירות (בשקלים) ביחס למכירות הרגילות או קריטריון דומה. האם ההתנגדות של הכותב לחשיבה במונחים מתימטיים וכלכליים "קרים" היא בעצם התנגדות לחשיבה ולהיגיון באופן כללי?