העורכים חוששים לשלום כתביהם שעדיין נמצאים בעזה, הגב' נותנת תשובות שטחיות בעילום שם, ואני אמורה להאמין שהסיקור אמין? כתבים בעזה מפרסמים את מה שהחמאס מרשה להם - כלומר נשים וילדים. משום מה אף חמאסניק לא נהרג בתקיפות צה"ל, כולם היו "לא-מעורבים". אם את רוצה לעשות את תפקידך כהלכה - סרבי לדווח מעזה.

אבל כשמשדרים מעזה, מסתבר שמפחדים לחשוף שמות של כתבים. זה אומר הכול על הסכסוך הזה. זה מראה מי הטרוריסט, שהשתמש וניצל את העיתונות הזרה למען האינטרסים שלו. הבעיה היא שהם באמת הציגו את התמונה החד צדדית שחמאס רצה שהם יציגו.

פעם ב 20 שנה אני נתקל בדבר כזה. בכל אופן רואים היטב את חוזק החמאס וחולשת ישראל לא חושב שישראל הייתה חלשה כ"כ מעולם מי שיכול כדאי שיכין לו מקום בחו"ל פה העסק גמור

אבל כשנשאלה אם היא מקבלת הנחיות מהחמאס על מה לדווח היא עונה: ""לא, אף על פי שחמאס באמת איים על אנשים ועל עיתונאים." הטמטום מובנה אצל העיתונאים הזרים או שרק לוקחים להם חתיכה מהשכל כשהם מגיעים לשם?

שני הצדדים רוצים להיראות טוב בתקשורת - כקורבן. וגם אנשים ברחוב מגיבים ומשפיעים על היתונאים. למשל, הייתה עיתונאית שהותקפה וחטפה איומים מחבר'ה ישראלים שישבו על הגבעה בשרדות או בסביבתה לידה והריעו להפצצות בעזה כאשר דיווחה על כך. לא טוענת שהסיקור שלה היה אובייקטיבי, אבל הצד שלנו לא תמים - לא השלטון ולא האזחרים הפרטיים

שני הצדדים יש מערכת צנזורה פעילה מאוד"...עאלק. החמאס מגביל ומאיים, נוצרת עיתונות שחוששת לעורה. הסיקור לא מאוזן בהתאם. ביקורת חריפה על ישראל. כפפות של משי בטיפול בחמאס מחשש לכדור בראש.

אני מקווה שהאירגונים האלימים שפחות בשליטת חמאס טופלו כדי להשאיר איזון כוחות בינהם.

בדיוק הפוך מרופא! רופא מקבל סיפור ומוצא את הבעיה. עיתונאי רואה את הבעיה והופך אותה לסיפור. איך בדיוק עזרת לכל אחד מהאנשים שפגשת? במידה ולא לקחת צד, אז פשוט סיפרת סיפור. אם לקחת צד אז הראת חצי אמת. האם סיקרת גם את הצד הישראלי? מה היו התגובות שם? איך נראו המתים בדרום או החיילים שמגינים על ישראל???