ומה עם בית ספר שישקיע אחוזים גבוהים מהכנסותיו במיתוג, יח"צ, חסויות, טיולים לחו"ל להורים, או אפילו החזרי פיפטי-פיפטי של הכסף, ויתן אפס חינוך? חייבים גם רישוי, פיקוח, דירוג בלתי תלוי, וכו'

במקרה של מחשבים - יצרנים מכל העולם יכולים למכור את המחשבים שלהם בכל מקום ואז יש תחרות. בכל עיר ניתן להקים רק כמות מסוימת של בתי ספר מתחת לכמות תלמידים מסוימת אין קיום כלכלי לבית הספר. לכן לכל תלמיד יהיה רק כמות מוגבלת מאוד של בתי ספר באיזור לבחור מהם כי רוב ההורים לא ישלחו את הילדים ללמוד בבית ספר רחוק.

ילדים די משקפים את ההורים שלהם. הורים שלא מוכנים להשקיע שקל בחינוך, בספרים, בזמן לשבת עם הילד - שלא יתפלאו על התוצאות.

זה לא רק עניין של משרד החינוך, זה בעיקר עניין של חינוך. זה שמקבלים בבית. כזה שבו ההורים מלמדים את הילדים שהם (הילדים) מרכז העולם. שאם לא מתחשק להם להיות בשקט, ולאפשר למורה ללמד, זה בסדר. שלהיות אלימים, וכוחניים, זו הדרך. ושבכלל - מגיע לי, מגיע לי, מגיע לי, ו - כמובן - מגיע - לי. כשיהיה חינוך, וכשתהייה משמעת - אפשר יהיה לדבר על לימודים משמעותיים. ואת זה יכולים להשריש רק ההורים, בבית, מגיל צעיר.