כל התאירם האלו מסחריים

אבל אם לוקח ללמוד את העבודה נגיד 3 חודשים,אף מעסיק לא יבזבז 3 חודשים ללמד את העבודה. פעם כמות הידע המקצועי הספציפי לעבודה(לא תאוריות) היתה נמוכה היום גבוהה יותר.

כל פעם שיוצאת כתבה על תארים אני חושב אם להגיב או לא ובסוף לא מגיב, הפעם החלטתי ללכת על זה. אז הנה לכם סיכום על מה אני חושב הן על תארים והן על צורת הלימוד הזאת: 1. תארים - הם אוסף של קורסים חסרי ערך ברובם עקב כך שהם תיאורטיים ונותנים לך אפס ידע ואפס ניסיון בשטח. זה נחמד אולי, להעשרה, בדרך כלל לא, אבל זה ממש אבל ממש לא תורם לעתיד המקצועי שלך מבחינת ידע וכו'. זה לא ידע שמשרת אותך בהמשך. חכו... רגע... לפני שאתם קופצים להגיב שאני טועה, תנסו להיזכר כמה קורסים באמת תרמו לכם בצורה פרקטית בעבודה שלכם (אם בחרתם לעסוק באותו תחום של התואר) מתוך כל התואר שעשיתם. אין לי ספק שאף אחד כאן, כולל כאלה שלמדו הנדסה או באזור לא עבר את ה-30% מהקורסים שתרמו לו. (בכל ה-3 או 4 שנים). תארים הם הדרך של החברה המערבית לסנן עובדים, וזוהי אחת הדרכים היותר מטופשות שראיתי בחיי. וכשחושבים על זה עוד יותר, סינון בפני עצמו הוא משהו די מטופש כי אף אחד לא באמת "מתאים" לארגון מסוים, זה הכל בולשיט בסוף היום ונועד לתת לך הרגשה אחת בלבד - שכאשר התקבלת למקום עבודה כלשהו, עברת "הרבה" ולכן כדאי לך להישאר. תרגום - מכונת השיווק ממשיכה לעבוד גם מחוץ לאוניברסיטה. כל אחד שמגיע לעבודה מסוימת, עובר תהליך חניכה, לימוד, וכדומה - ואני לא מדבר כאן על "למידת הארגון" אליו נכנסת - זה מובן מאליו - אני מדבר כאן על לימוד העבודה עצמה שהבנאדם הולך לעשות והדרך שבה הוא אמור לעשות אותה. כלומר, תזכירו לי שוב למה הייתי צריך לבזבז 3 או 4 שנים מחיי בשביל ידע קודם של אולי חצי שנה או שנה שכדאי שיהיה לי בשביל למלא את העבודה אצלכם + הידע שאתם מלמדים אותי עכשיו? לא ברור. לאף אחד לא ברור. תחשבו על העבר, על פס הייצור, כשהוא רק התחיל להיכנס ולחלחל... לאנשים לא היה מושג איך לעשות את העבודה, אבל הם הגיעו לראיון עם הרבה מוטיבציה ורצון טוב והסכימו לקבל אותם ולהכשיר אותם. ההבדל היחיד היום הוא שרוצים שתבוא עם טיפה ידע מקדים וטיפה ניסיון. אף אחד לא באמת צריך את כל הידע שמלמדים אותו (ושהוא שוכח) בתואר. כשאני אומר טיפה... קחו את זה בעירבון מוגבל, יש היום אלפי מעסיקים פסיכופטיים שרוצים שתדעו הכל - ואם תשאלו אותם אם הם יודעים הכל - הם יהפכו אדומים מבושה (אמיתי לגמרי). התואר זה פשוט מסנן (שלא ממש ברור איפה כאן הערך האמיתי שלו) אגב, לגבי תואר שני אין אפילו מה לומר... שאלתי פעם מישהו למה הוא הולך ללמוד לתואר שני אם כבר יש לו עבודה בשכר מעל הממוצע והוא אפילו קודם להיות מנהל פרויקט (וצוות) לאחרונה, והתשובה שלו הייתה: נטוורקינג. אני רוצה להיות מנכ"ל יום אחד וזאת הדרך היחידה שלי להגיע לשם. מה שנקרא... "אכן תמונות קשות"... עצוב. 2. צורת לימוד אונליין לתואר. (זה הולך להיות קצר לא לדאוג) אז ככה, לימוד אונליין לא יתפוס בחיים מסיבה אחת פשוטה, או בעצם, שתי סיבות פשוטות: סיבה ראשונה, לאוניברסיטאות יש יותר מדי כוח והן תמיד יוכלו לשתף פעולה עם מעסיקים כך שהם לא יתייחסו ברצינות לעובדים פוטנציאליים עם תואר שנרכש בצורת אונליין. סיבה שנייה, אנשים הם לוזרים שחייבים כל הזמן להיות "חברתיים" (או במילים אחרות, לא באמת ללמוד ולהתמקצע) ואין להם את המשמעת, הרצון והכוח המנטאלי ללמוד לבד לקורס אחד, שלא לדבר על תואר שלם. תודה, ושיהיה לכם סופ"ש מקסים - תחשבו על החיים שלכם ואל תבזבזו אותם על תואר מיותר. כשאנשים רצו לטוס בתחילת המאה הקודמת, הם פשוט הלכו וניסו לטוס. הם לא ביקשו אישור מאף אחד. הם לא הלכו ללמוד באף מוסד. הם למדו בעצמם והכשירו את עצמם גם אחרי שהתחיל להיצבר ידע בתחום. וחלקם עשו היסטוריה. תואר - לא היה להם, זה תהיו בטוחים. ואגב, אם היה להם תואר, סביר להניח שהם לא היו עושים היסטוריה אלא עובדים באיזה מפעל עד סוף חייהם. (לא שיש בזה משהו רע, יש הרבה אנשים שרוצים לחיות כמו עבדים, סליחה, התכוונתי... רוצים לחיות חיים פשוטים) עד כאן. רות, סוף.

גם למהפכה התעשייתית היו מתנגדים - אין חדש תחת השמש. להכליל באמירה (שמא הכפשה?) : "...הוראה מקוונת, "שנמצאת בין שואו ביזנס לאקדמיה", " - זה מדיף לא רק פחד אלא פניקה. תוכן הקורסים הללו הינו מקצועי ביותר הן בהיבט האקדמי והן בהיבט הפרזנטאטיבי. מוטיב ההמעטה המתבטא בדברי המרואיינים הוא במקרה הטוב מביש. האם גם הקורסים של הטכניון ואוניברסיטת ת"א בקורסרה הם "שאו ביזנס"? ההסתייגות הנמרצת על גבול הבוטות לא תעצור את הקידמה. נראה דווקא שה"שאו ביזנס" חוגג במגדלי השן הישראליים. אוניברסיטאות יהיו למכוני מחקר ובמסגרתם גם יפתחו קורסי מוק. יידרשו פחות מרצים, פחות אדמיניסטרציה, פחות מבנים ענקיים ומדשאות עד האופק. חששכם מובן ולגיטימי.

1) לא המרצה בודק את העבודות אלא הנבחנים עצמם והתוצאות של הבדיקה לא תמיד נכונות ואין למי לערער. תארו לכם שהוצאתם כסף ובדק לכם את העבודה אידיוט שנתן לכם אפס סתם. או יותר גרוע, שבדק לכם מישהו ממדינות ערב שרוצה להתנקם בישראלים? 2) ה MOOC מתפרנסים ממודל שבו כל אחד נותן קצת כסף, אבל בגלל שמספר המשתתפים גדול מאוד, זה מסתכם בהמון. ב MOOC ממוצע יש 50,000 משתמשים לפחות כך שאם כל אחד משלם 100 דולר, זה מגיע 5 מליון רווח נקי לקורס אחד. אבל הבעיה היא שאם החומר קשה מאוד, אז התלמידים בורחים מהקורס במהירות, וגם הכסף נעלם, ולכן אי אפשר ללמד שם קורסים קשים (ובכל תואר יש קורסים קשים), ולהיות נאמן לחומר. היו הרבה מאוד קורסים (לדוגמה עיבוד אותות, אלקטרומגנטיות, סטטיסטיקה וכדומה), שפשוט נתנו הקלות בלתי סבירות לנרשמים. ה MOOC הם פלטפורמה טובה מאוד כקורסים בודדים, אבל להרכיב מהם תואר שלם זו בעיה משמעותית. באוניברסיטה לא משלמים רק על הידע, אלא בעיקר על הפיקוח. ב MOOC קשה מאוד לפקח.

Georgia Tech מציע תואר שני מקוון במדעי המחשב

לשיטה הנוכחית של לימודים אקדמיים היו מאות שנים כדי להשתפר. תנו לשיטה המקוונת 1% מהזמן הזה, ואחרי זה תביאו מחקרים שמראים ששום דבר לא עובד (למרות שהוא כן).

۩*)ⵗⵗ☼ⵗⵗ(*۩

Harvard has a great free (chinami) programming courses...www.cs50.tv this class and many others are really recommended if someone would like to start learning programming.

"קורס" מלא ב2200 שח שבעצם אתה מקבל רק ספרים ואומרים לך להסתדר לבד (פחות או או יותר) ובסוף עושה מבחן בכל מקרה. צריכים לעשות שכל אחד יוכל להירשם למבחן בעלות מסויימת נגיד כמה מאות שקלים (וחינם למי שנרשם לקורס המלא בצורה רגילה) וזהו שילמד איך שהוא רוצה, שישלם על הספרים בנפרד כמה עשרות שקלים, במקום לשלם 2000 שקל על קורס.

מרצים ברמה בנלאומית מאוניברסיאות מהעשיריה הראשונה בעולם מציעים קורסים יוקרתים במחיר אפס. ולמי שמתגעגע לאוניברסיטה כיתה של 300 איש מתרכזים בעיקר ברישום. לא תמיד יש מקום נוח לראות או לשמוע. כמה זמן אתם מבזבזים להגיע, לצלם הרצאות, שלא לדבר על מרצים גרועים. הרמה של הקורסים שווה, ובהרבה פעמים גבוהה יותר מהרמה בקורס רגיל והם רק משתפרים. זהיכול להיות במקום או יחד עם קורס רגיל זה רק מוסיף. כן ירבו קורסרה ודומיו.זה העתיד.

לא באמת מהווים תחליף. אולי רק למקצועות מעפנים כמו כלכלה או פסיכולוגיה. בטח לא להנדסה או מדעים מדוייקים. או רפואה.

במקום לבזבז את הזמן בלנסוע לאוניברסיטה, לקבל דוחות חניה וכדומה, להיות בכיתות תרגול מחניקות מסנדוויצים, הם ינצלו את הזמן ללימוד.

מחקרים (על מאות אלפי נרשמים בארה"ב עד כה, למעשה כמעט מיליון) הוכיחו שרק 50% מהנרשמים לומדים שלושה שיעורים. שליש מהנרשמים אפילו לא נכנסים לאתר הקורס ורק 5% מהם מצליחים לסיים קורס. 5% מסיימי קורס זה אותם אחוזים כמו של האוניברסיטה הפתוחה ואם תחשבו על זה זאת הגרסה הוובית שלה, זה הכל. מה שזה אומר שהסיכויים לגמור תואר (שמורכב מ 15-20 קורסים) זניחים. בקיצור, בפועל עוד דרך להעביר כסף מכיסכם לחשבון האוניברסיטה. מי שלא מאמין, שינסה בעצמו. לצערי, עד כה הוכח חד משמעית שאין תחליף לשיטת הלימוד בכיתה. היום הוכח שאפילו שימוש בעזרים דיגיטךיים (טאבלטים בכיתה) פחות יעיל ביחס לשימוש במחברת לסיכומי שיעור ובארה"ב יורדים מהקטע של "טאבלט לכל ילד".

חלק גדול מהקורסים באונ ת"א מצולמים ונימצאים ב-high lern moodle למדתי קונטים של עודד הוד כימיה של דיאמנט ועוד רק מהרשת . ליד הכוונה החיובית מסתתרת סכנה למדע. מרצים שצולמו בשעור יפוטרו . כמות הפרןפסורים תופחת . רווחי האוניברסיטא יעלו אך המדע עשוי לספוג מכה קשה

בשביל לנפח את שכר הלימוד. לדעתי בכלל לא צריך אישור של המועצה להשכלה גבוהה בשביל לפתוח אוניברסיטה/מכללה זה הכל קנוניה. שכל אחד יוכל ללמד או אפילו ללמוד בעצמו. אח"כ עושים כמה מבחנים סטנדרטיים לכולם - מי שלמד באוניברסיטה/מכללה/מקום אחר/לבד: כולם מקבלים אותם מבחנים באותם מועדים. כמו בבגרות. זה יצמצם פערים. מי שיש לו מעט כסף יעשה מאמץ למצוא מקום זול ואפקטיבי. מי שיש לו הרבה כסף יתפנק. אבל ככה זה כבר היום בכל דבר,לא?

נראה לי שזו ההוכחה לכך שלימוד עצמי הוא דבר, שבאופן עקרוני, אפשרי.