עשירים לומדים יותר, מייצרים יותר ערך, מקימים חברות ומקבלים על זה שכר. מי שלא עשיר פחות מייצר ערך לחברה. כסף = ערך.

מטבע עולמי אחד וכמות מוגבלת ממנו כך שלא יאבד מערכו. ברגע שבנק יהפוך להיות שירות שניתן לאזרח ב-ח-י-נ-ם לא תהיה שחיקה כזו גדולה...

מי שנימצא במקום גבוהה רואה למרחקים . הנפילה מגובה לפעמים קטלנית ואכן הפיצוץ הכלכלי חברתי הגלובלי בילתי נמנע !!!

הם באמת מאמינים ש״מיסים זה לעניים״. תזכרו כמה תשובה נלחם במיסוי הגז. כאילו עוד 10 מיליארד ישנו לו משהו בחיים ...

שבה היא מנקה את כל הרעש הציבורי מהשולחן וקונה עוד מרחב נשימה.

את קונספירציות ה"לא נעלה משכורות כי זה יפגע בשוק" ו-"בואו ניתן לכוחות השוק לנצח" שומעים מימי רייגן. התוצאה? כלכלה חסרת רסן בה בעל המאה - או המאה מיליון - מחליט וכל השאר אוכלים אותה. הנה רעיון - מעלים את שכר המינימיום (מה שאגב מעל 60% מהאמריקאים תומכים בו) משמעותית. התוצאה המיידית תהיה שמאות אלפי פועלים יפסיקו לקנות את הארוחה הבאה במקדונלדס ויעברו לסופר או לפחות לפוט-בלי או משהו נורמלי יותר. מקדונלדס או יקרסו (הלוואי) או ישנו את הסטטוס והמוצר שלהם. מסקנה - ע"י התערבות רגולטורית הכרחית, ניתן לבצע שינויים משמעותיים לחיוב בלי פאניקה מיותרת סטייל "העלאת שכר המינימום היא סוציאליזם, וסוציאליזם גרוע מקומוניזם". אגב, רק נקודה היסטורית - עד ימי קרטר, מדרגת המס השולי הגבוהה בארה"ב היתה סביב 70ֵ%

נכון שלגבי רוב המיליארדרים הפרטיים זה עניין של נסיבות ותנאים מהסוג שתיארת, בלי קונספירציה; לביל גייטס כבר לא היה אכפת ב-20 מיליארד אם הוא יהיה שווה 40, ומבחינתו זה פשוט קרה. אבל שכחת את הכוחות הפיננסיים - מדינות ובנקאות - שפועלים, עם מטרות וצרכים לפי סדרי עדיפויות שלהם - מי יותר טוב ומי פחות; רוב הכסף בעולם "מיוצר" למעשה ע"י המערכת הפיננסית, ולא הייצורית (האם התוצר הלאומי של ארה"ב הצדיק את ייצורם יש מאין של טריליוני ה-$ שנשפכו לשוק? על בסיס מה?) הכלל הבסיסי ברמה הלאומית הוא שכל שלטון הוא סוג של קלפטוקרטיה ("שלטון גנבים"), שבו המדינה מוציאה כסף מאזרחיה למטרות שונות. במדינות אירופה וסקנדינביה, רוב הכסף הזה מוחזר לאזרחים, בצורות רבות. במדינות אחרות - פחות, ובמשטרים פיאודליים, דיקטטוריים ודומיהם - הרבה פחות. כשהפער בין מה שהמדינה לוקחת לבין מה שהיא נותנת גדל, וכאשר הפרופורציה הזו פועלת לרעת רוב החברה - ובמיוחד המעמד הבינוני העובד, החרוץ, הלא מתבטל - מתחילים להיווצר לחצים חברתיים. מה שניק הנאואר טוען זה שהקומבינציה בין הצטברות ההון בידי מעטים - גם בלי קונספירציה, רשע או פשע - "בריחתו" מכיסי הרבים, ותחושה של אי קבלת תמורה הולמת/ראויה יחד עם חוסר בטחון כלכלי בעתיד(בין השאר בגלל חלק מהשינויים שתיארת, ועד כהנה וכהנה שבתהליך ו/או שיבואו, לפחות 2 מחזורים בחיי אדם) גורמת לכמה וקטורים להתחבר בכיוון אחד, ולהתעצם עוד ועוד, ולכן נקודת השבר צפויה מראש (גם אם לא מבחינת התיזמון - בדרך כלל צריך טריגר). ודרך אגב - המשבר הזה קרוב יותר בישראל מאשר בארה"ב; אצלנו עכשיו הרבה יותר 2007, ממה שהיה בארה"ב ב-2007.... אני לא נותן יותר משנה וחצי לפיצוץ, וסביר גם שפחות משנה, אבל זה כבר לדיון אחר

שוקי שואל מה מונע בעליה של חברה שמאמין בחלוקת הון שוויוינת יותר לשלם משכורות גבוהות יותר לעובדיו. ייתכן, וזאת השערה בלבד, שהבעלות על החברה היא לא שלו בלבד. ייתכן שקרנות הון סיכון שותפות בחברה. ייתכן שהדירקטוריון לא מאשר חלוקת שכר גבוה יותר לעובדים כדי לא לפגוע בדיווידנדים לבעלי המניות הגדולים שאותם הם מייצגים. קל יותר להסביר לבעלי המניות ירידה ברווחים בעקבות שינויי חקיקה מאשר בעקבות החלטות שאינן אופייניות לעולם העיסקי. ומצד שני, ייתכן ששוקי צודק וכל ההתבטאויות בדבר "שכויות מעמד הביניים" הם רק זריית חול בעיני הציבור. מעניין מה היו אומרים על כך אוקם וחרבו....

לפני שאתם נותנים לי ציון שלילי, נסו לקרוא עד הסוף ולשמור על ראש פתוח: אתם בוודאי מסכימים שכל דבר בשוק מציית לחוקי הביקוש וההיצע, נכון? אז שוק העבודה פועל באותו האופן. אם נכפה על המעסיקים להעלות את השכר באופן מלאכותי, אז הביקוש לעבודה יצנח ותיווצר אבטלה. הטענה שכביכול זה לא קורה כשמעלים את השכר למנהלים לא רלוונטית, משום שעובדי שכר מינימום יש רבים, ומנהל צריך רק אחד (או בודדים). אז להעלות את השכר לאלפי או עשרות אלפי עובדים עדיין עולה במצטבר יותר מאשר לשלם משכורת גבוהה לקומץ בכירים. אהה! חלק מכם עשוי לטעון, אפשר להעלות את שכר המינימום מבלי לפטר עובדים - אם מעלים את מחיר המוצר. זה כמובן נכון, אבל המשמעות היא שמרבית המוצרים במשק שמיוצרים על ידי עובדי שכר מינימום יתייקרו בו זמנית (אינפלציה), והעובדים שזה עתה קיבלו העלאה בשכר יגלו שההוצאות שלהם גדלו באותה מידה, ולמעשה מצבם לא השתפר כלל!!! המסקנה: העלאת שכר המינימום כלל לא תיטיב את מצבם של העובדים, ואף תרע אותו. אז מה כן אפשר לעשות כדי לעזור לעובדים? אפשר להפחית מסים למשל. חלק עצום מהכנסתם של העובדים במערב, כולל המשתכרים שכר מינימום, הולך לתשלום מסים. אנחנו לא שמים לב לזה, אבל בין מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי, בלו, מכס, ארנונה וכיוצ"ב, יוצא שמרבית הכנסתנו הולכת לממן את המנגנון הבירוקרטי השמן והמסואב של המדינה. ממשלת ארה"ב למשל מוציאה בכל שנה 3 טריליון דולר, שזה הרבה הרבה הרבה יותר מכל הרכוש של כל המיליארדרים ה"עשירים והמנותקים" שכולם אוהבים לשנוא. הרוב מתבזבז על שטויות ולא חוזר לאזרחים.

מי שרוצה להבין קצת לעומת למה יש ירידה במשכורות שיקרא קצת מאמרים כלכליים משנות השישים שדנים בסטנדרטיזציה. קחו למשל מחשבים. כל הורה מרגיש שהילד שלו גאון מכיוון שהוא יכול להדליק מחשב ולתפעל אייפד. אבל תנו לילד מחשב אי בי אם מקורי מתחילת שנות השמונים והילד ישב מבולבל. קחו רכב היום ורכב מתחילת מאה 20.הרכבים המקוריים הצריכו נהגים מכונאים מכיוון שהתפעול דרש ידע מאוד נרחב ברכב והיה צורך לתפעל המון רכיבים באופן ידני. חזרה לייצור. כלכלנים בשנות השישים שמו לב למחזור חיי מוצר. בהתחלה המוצר מיוצר במדינות עולם ראשון על ידי פועלים מאוד מיומנים, במפעלים מאוד מתוחכמים. לאחר תקופה מסויימת, הייצור עובר לעולם שלישי, למתקני ייצור נחותים ופועלים הרבה פחות מתוחכמים. מחיר המוצר יורד ועתה הוא זמין להרבה צרכנים. מה קרה? מה שקרה הוא תקנון או בלעז סטנדרטיזציה. בהתחלה המוצר הוא מאוד מורכב להבנה ובנייה. לאחר מכן מהנדסי ייצור מפשטים את המוצר, ואת הליך ייצור. ראו לדוגמה את מקדונלדס, שבה הליך ייצור האוכל הוא פשוט ולכן ילדים בני 17 יכולים לתפעל מסעדה. לאחר שהמוצר עובר הליך סטנדרטיזציה, אפשר להעביר את הליך ייצורו לעובדים הרבה פחות מוכשרים במפעלים נחותים. בהתחלה נראה ירידה מסויימת באיכות מוצר אבל לאחר מכן היא תעלה. זה קרה לכל מוצרים בחיינו. עכשיו הכל מיוצר בסין, במפעלים הרבה יותר פשוטים והעולם לא עצר מלכת. תוסיפו לזה שנוספו מחשבים ורשתות וקיבלתם התייעלות מאוד רצינית בהליכי ייצור ושירות. אין פה קונספירציה של עשירים או בעלי ממון. התהליכים הללו ידועים ונלמדו משנות השישים. אם מישהו רוצה לספר פה סיפורים על מהפיכות ובלה בלה, שיבושם לו. סוגיה נוספת היא שבכלכלת טכנולוגית, הרווחים הם לא לינאריים. בחווה חקלאית, על כל פועל יש לך X תוספת מחזור. אבל בכלכלה טכנולוגית זה לא כך. בחברת whatsup עבדו רק 50 אנשים והיא נמכרה ב-19 מיליארד דולר לפייסבוק. כלומר, החברה השפיעה באופן ניכר על צרכנים אבל לא על שוק עבודה (בכל מקרה לא באופן ישיר). בעלי חברה נהנו מרווחי עתק מבלי להעסיק כמויות רציניות של עובדים. גם פה אין קונספירציות או רצון לפגוע בעובדים.

TED TALKS בהיעדר מונח אחר זה בעיקר חבורה חמידה מאוד של אנשים עם רגד עליונות שאוהבים להטיף. מיעוטם גם עושים ומובילים. הרוב מקשקש באצבע צרידה ומתייחס לקבל השומעים - והמיליונים ביוטיוב - כלחבורת ילדים שצריכים חינוך. הנאואר אלוף בלהגיד "חייבים לשנות" אבל בפועל עושה 0. אגב, הגישה של "בואו נעזור לעשירים כי הם מייצרים צמיחה" הולכת ודועכת בארה"ב, בעיקר באיזורים עם נטיה דמוקרטית יותר.

שלא ירתמו את הסוסים לפני העגלה וכמו שהוא מדבר ומפיח אופטימיות מישהו מכיר מקרה היסטורי אחר שחברה מדינה הגיעו למסקנה אופטימית כזו של חלוקה של ההון באופן יזום ע"י ה"נפגעים" ??

בבקשה: http://www.ted.com/talks/nick_hanauer_beware_fellow_plutocrats_the_pitchforks_are_coming

האף. ביסודם, המיליארדר המצוי הוא אדם תאב בצע עם כשרון לממש את רעבתנותו הפיננסית. לרוב הם אנשים אגוצנטרים, אנוכיים וחסרי רגישות, כשמטרת צבירת המיליארדים מקדשת, אצלם, את כל האמצעים.