המשמעות האמיתית של הדרישה היא שכל אדם מעל גיל 25 יחסוך בכל חודש יותר משליש מהמשכורת שלו. למה יותר משליש? כי כשהשכר עולה צריך "להדביק" את הפער מהחסכונות של השנים הקודמות.

תסתכלו על ה10 שנים האחרונות מה עלה- הדלק (עליה חדה מאוד), המזון, דיור (שוב עליה חדה מאוד ולא רק במרכז), הוצאות חינוך, חשמל, מים, ארנונה, מיסים ועוד. הדבר היחיד שירד הוא הסלולר. עדיף על כלום אבל זה טיפה בים. פעם (עשר שנים) אפשר היה לחיות ולנשום ממשכורות הרבה יותר נמוכות שהיום נחשבות גזר דין מוות

על פי הנוסחה הייתי צריך להסתדר עם 133.000ש"ח והוצאתי בפועל 420000ש"ח.

זה הסכום האמיתי כי היקף ההכנסה אינו רלוונטי, צריך למדוד לכמה כסף אתה זקוק לשנה (הכפלה ב- 12) אם נקלעת למצוקה ואתה שכיר. אם אתה עצמאי - תכפיל ב- 24.

הנוסחה שאשת עסקים אמריקאית בשם סוזי אורמן פיתחה ואומרת שאדם/משפחה צריכים רזרבות חירום בגובה 8 חודשים מההוצאות החודשיות השוטפות. זמן ממוצע שאמור להספיק לאדם/משפחה ממוצעים לעמוד בחזרה על הרגליים כמעט בכל מקרה.

הייתי מפרט אבל באמת שאין צורך.

בעידן של חוסר וודאות, אסור שתהיה שבוי של המעסיק שלך, ועוד יותר מזה אסור שתהיה שבוי של החמס, שמתי שמתחשק לו הוא עוצר את הכלכלה בישראל לחודשיים. וחוץ מזה לפעמים צריך כסף לצרכים בלתי צפויים. מי שחי רק את הרגע ולא שם כסף לבן לימים שחורים פשוט מתנהג כבת יענה. כמה לחסוך? הנוסחה נותנת כיוון מצוין! תודה

נוסחא שלא מכילה את מספר הילדים, ומכילה את ההכנסה החודשית במקום את ההוצאה החודשית לא שווה כלום ודי מעידה שמי שאמור לתת ייעוץ לא כל כך מבין את הדבר הכי בסיסי בתחום שהוא מייעץ בו.

אנשים לא מצליחים לגמור את החודש ואתם מבקשים מהם לבנות עתודה לחירום שכל יום הוא מצב חירום.

כיום - כמות ההוצאות הלא מתוכננות הוא גדול. עלויות מחיה בסיסיות (ארנונה, מים, חשמל, גז, ועד), הוצאות תיקונים (מוצרי חשמל שהתקלקלו - מזגן, מקרר, מכונת כביסה, בלאי רכב), הוצאות על בתי ספר ולבוש. בקיצור כל החסכונות שאנו מצליחים לחסוף פה ושם - נעלמים בצורה לא מתוכננת. הכתבה מציינת בצורה הטובה ביותר את מקור הבעיה: המדינה יודעת טוב מאוד לקחת מהאזרחים מיסים בזמן ויודעת לקנוס אותם בעת איחור - אבל את הזכויות לתת בזמן - את זה הם לא ממש יודעים... בושה !